יש סוגיות שבהן מנהיגות נבחנת דווקא ביכולת להחזיק שני רעיונות נכונים בעת ובעונה אחת, גם כשהם מתנגשים לכאורה. קמפיין "אלימות המתנחלים" הוא אחד מהם.

מצד אחד אסור לשחק לידי קמפיין שקרי ומתוזמר, שמבקש להפוך את ההתיישבות ביו"ש ואת ישראל כולה למיזם פסול מוסרית ומדינית. במובן הזה יש קושי בעצם ההתייחסות לתופעות אלו, שמעצימה את השוליים ועלולה לשחק לידי מחוללי הקמפיין.

מצד שני, אסור להתעלם מכך שאכן יש בשוליים תופעות של אלימות שמסכנות את מפעל ההתיישבות כולו ויש לעקור אותן מן השורש. צריך גם לתת גיבוי לצה"ל ולמפקדיו מול קומץ מכפיש וכפוי טובה, בדגש על אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, שלא היה כמוהו טוב להתיישבות זה שנים.

הקמפיין הבינלאומי על "אלימות המתנחלים" איננו מסע פרסום תמים של זכויות אדם. זהו חלק ממאמץ רחב יותר, שנועד לייצר דה־לגיטימציה למפעל ההתיישבות, לצה"ל, למדינת ישראל ולזכותו של העם היהודי לחיות בביטחון בארצו. מפיצי הנרטיב הזה אינם יוצאים נגד קומץ עבריינים - הם נלחמים נגד עצם הנוכחות היהודית בארץ אבותינו.

הקמפיין מעוות את המציאות הפשוטה. רוב מכריע של המתיישבים הם אזרחים נורמטיביים שומרי חוק, משפחות חלוציות במובן העמוק ביותר של המילה, שאוחזות במשך עשרות שנים את קו החזית של מדינת ישראל. אין ציבור שסופג טרור יותר, ואין ציבור סובלני וממלכתי יותר. זהו ציבור אמיץ שמוסר את נפשו על העם והארץ, שנקרא תמיד אל הדגל. מי שמציג את המתיישבים כציבור אלים משקר במכוון.

אבל דווקא משום שאנחנו יודעים שזהו שקר, אסור לנו להקל ראש במצב. יש בשוליים גם תופעות פסולות, שאינן אופייניות רק להתיישבות. הן קיימות בכל חברה. אלא שבהתיישבות, בשל הזהירות מלשחק לידי אויבינו, עלול להיווצר טשטוש ביחס לחומרת המעשים. לכן על האמת להיאמר: למרבה הצער, יש קבוצה קטנה ושולית, שברוב המקרים מגיעה בכלל מחוץ להתיישבות, שפועלת באלימות ובאנרכיה, הן נגד חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל, הן נגד ערבים.

אינני מדבר על עימותים או "אירועי חיכוך" שבהם ערבים תוקפים יהודים, שנדרשים להגנה עצמית. כוונתי לפעולות אלימות יזומות בידי מי שבאצטלה אידיאולוגית מעוותת כופרים בסמכות המדינה ומוסדותיה, ומבקשים לעשות דין לעצמם - "להרתיע" ו"לגבות תג מחיר".

אלו מעשים רעים מצד עצמם ומזיקים בתוצאותיהם. מי שפועל כך אינו לוקח את החוק לידיים, אלא פורם את החוק בידיים, כפי שהיטיב להגדיר זאת ראש הממשלה בנימין נתניהו. המונופול על הפעלת הכוח מסור למדינה בלבד, שמענישה, מרתיעה ונלחמת בטרור. אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו.

לא במחתרת

מאז שאני זוכר את עצמי אני שותף במאבקי ההתיישבות ביו"ש: כילד וכנער, כפעיל במאבקים ציבוריים ובכל שנותיי בפוליטיקה. מעולם לא עלה על דעת חבריי ועל דעתי לפעול באלימות, להרים יד או אבן - לא על ערבי, ועל אחת כמה וכמה לא על חיילינו ושוטרינו, גם לא כשהללו פינו ואף נהגו באלימות. המרב שעשינו היה להפוך ל"שק תפוחי אדמה" על הרצפה, שאינו מתפנה מרצון מיישוב בארץ ישראל.

הקומץ האלים מסכן הישגים אסטרטגיים כבירים שנבנו ונבנים כאן בעמל רב ובמדיניות עקבית בחמישים שנות התיישבות, וביתר שאת בשלוש השנים האחרונות. בשנים הללו אני זוכה להוביל עם ראש הממשלה, שר הביטחון, שרת ההתיישבות ושאר חברינו לממשלה מהפכה של ממש בהתיישבות ביהודה ושומרון.

אנו מחסלים הלכה למעשה את רעיון חלוקת הארץ ואת הקמת מדינת הטרור בלב־ליבה, ומקבעים את אחיזתנו בכמות ובאיכות שלא התקיימו מעולם. אנו לא עושים זאת במחתרת או במחשכים, אלא בסמכות וברשות, על השולחן, בשם מדינת ישראל, בגיבוי מלא של צה"ל ומפקדיו – וזאת על יסוד זכותנו על הארץ, ותוך חזרה לשורשי הציונות שהשכילה להבין מראשיתה את הקשר בין התיישבות לביטחון.

השינוי שאנו מובילים הוא בראש וראשונה תמורה מבנית בדנ"א של המנהל האזרחי ובאופן ניהול השטח. אנו משנים חוקים, צווים, החלטות ממשלה ומנגנוני ביצוע, ממנים בעלי תפקידים ויועצים משפטיים, ומסובבים את הגה הספינה לחיזוק ההתיישבות. כתוצאה מכך יש התפתחות כמותית חסרת תקדים מכל בחינה.

רק כדי לסבר מעט את האוזן במספרים: קרוב ל־60 אלף יחידות דיור אושרו לבנייה; הוכרזו 30,250 דונם של אדמות מדינה; 150 חוות חקלאיות הוקמו כדי לחזק את אחיזתנו בשטח, והן שומרות על כמיליון דונם של אדמות מדינה; 69 יישובים הוסדרו, 34 מהם יישובים חדשים ו־35 מהם יישובי ההתיישבות הצעירה - כך שלמעשה הושלם מהלך הסדרת ההתיישבות הצעירה כולה; בשנה שעברה נרשם שיא באכיפה נגד הבנייה הבלתי חוקית וההשתלטות של הפלסטינים על שטחי C.

אנו מוחקים את חרפת הגירוש בצפון השומרון: חוק ההתנתקות שם בוטל בצעד היסטורי, ורק לאחרונה חנכנו מחדש כחוק את חומש. אנו עולים בפועל לשא־נור, וכבר מגבשים גרעיני התיישבות לעלייה המחודשת לגנים וכדים. במקביל השקענו 7 מיליארד שקלים במהפכת תחבורה בכבישי יו"ש, ואנו מקימים כשבעים אנטנות סלולריות חדשות. אנו משקיעים תקציבים רבים במרכיבי ביטחון, מבני ציבור ותשתיות, מעודדים ומתקצבים חקלאות ומרעה, ומכינים את הקרקע למיליון מתיישבים. אישרנו 3,401 יחידות דיור בשטח אי־1 במהלך אסטרטגי היסטורי, שמחזק את הרצף בין ירושלים למעלה־אדומים, ומבהיר שהעתיד של חבל הארץ הזה ייקבע על ידי מדינת ישראל ולא על ידי לחצים בינלאומיים. ביטלנו חוקים גזעניים שהפלו לרעה יהודים ברכישת קרקעות, ואנו מתחילים בביצוע הסדר מקרקעין בכל יו"ש. היינו כחולמים.

כמובן, אין זה סוף הדרך. אנו שואפים לביטול הסכמי אוסלו ולמחיקת ההבחנות בין שטחי איי, בי וסי, ולהחלת ריבונות ישראלית מלאה על כל שטחי המולדת. גם לשם עוד נגיע בעזרת השם, וגם את זה נעשה ברשות ובסמכות, בתהליך מסודר ואחראי.

הכול נעשה על ידי המדינה והממשלה ועל פי חוק. אנחנו פועלים בתיאום מלא עם גורמי הביטחון, מתוך אחריות עמוקה לעתיד המדינה - וזה בדיוק מה שמטריף את מתנגדי ההתיישבות. לא האלימות הנקודתית שמתרחשת בשוליים, אלא ההצלחה שלנו, שהפכה למדיניות רשמית. מה שכואב להם הוא לא כמה פורעי חוק, אלא העובדה שמדינת ישראל חזרה לנהוג כריבון בארצה.

כאן טמונה הסכנה: קומץ אלים יכול להכתים מפעל שלם. הוא מנכס לעצמו את העשייה הענפה שלנו, משחיר אותה ומעניק תחמושת למי שמבקשים להציג את כולנו כפושעים. הוא נותן דלק לאנטישמים, לתנועת החרם ולשונאי ישראל בארץ ובעולם.

גם הטובים שבידידינו ותומכינו בעולם מתקשים להגן עלינו ולהמשיך בתמיכתם לנוכח המעשים הללו והדה־לגיטימציה שנגרמת מהם. במובן הזה, הקבוצה הזו חותכת את הענף שיושבים עליו מאות אלפי אזרחים שומרי חוק, אזרחים למופת שבונים ונוטעים, משרתים במילואים ומחזיקים את גבולות הארץ.

חינוך - ואכיפת חוק

הקומץ האלים הזה אינו נוער הגבעות הנפלא או חלוצי החוות ומקימי המאחזים. האחרונים הם גיבורים שאש אהבת הארץ בוערת בליבם, והם מופת של מסירות והקרבה. רובם המוחלט עושים זאת בתיאום ובאחריות. יהודה שרמן, שנרצח בשבת שעברה בפיגוע דריסה בשומרון, היה חלוץ עם אהבה יוקדת לארץ ישראל. יחד עם אחיו דניאל, שגם נפצע בפיגוע ואנו מתפללים לרפואתו, יהודה עסק בבנייה ובהפרחת השממה בחוות שובה ישראל הסמוכה לחומש. החווה הוקמה ופועלת בתיאום עם צה"ל, ושומרת על אדמות המדינה באזור. אלימות לא היתה חלק ממערכת הכלים שלו ושל חבריו. תרומתם לאחיזת מדינת ישראל בשומרון עוד תסופר.

שוליים אלימים, שמנכסים לעצמם את המפעל החלוצי של הגבעות והחוות, מובילים את האלימות, ומנסים כך לזכות בלגיטימציה מצד תומכי ההתיישבות שאינם מצליחים להבחין בין אלו לאלו.

האלימות הזו גם דורשת הסטת קשב ומשאבים של מערכת הביטחון ממאבק בטרור ומההגנה על ההתיישבות והמתיישבים, שמירת הסדר הציבורי ומניעת פשיעה לאומנית. היא גם פוגעת בביטחון, ועלולה לעלות בחיי אדם.

בחלק מן המקרים, האלימים הם בני נוער בסיכון וצעירים שמגיעים ממקומות אחרים בארץ. כדי לטפל בהם ולתעל את החלוציות והאנרגיות שלהם לפעילות התיישבותית טובה, מוביל שר הביטחון ישראל כ"ץ מנהלת ייעודית ותוכנית לאומית לטיפול בבני נוער ביהודה ושומרון.

התוכנית הזו, שאושרה ותוקצבה השבוע בממשלה, לא נועדה לצורכי יחסי ציבור לעיני האמריקנים, כפי שמיהרו לטעון כמה פקפקנים. היא מבטאת את ההבנה היסודית שנדרש כאן גם מענה חינוכי וטיפולי. אבל אסור להתבלבל: יש גרעין קשה ואנרכיסטי שנדרשת מולו אכיפת חוק נחושה.

אני מתנגד להפעלת כלים חריגים ומפלים כמו מעצרים מנהליים, ובירכתי על החלטתו הנכונה של שר הביטחון לבטל אותם. אם המדינה איננה מוכנה לפעול באותם כלים מול תופעות חמורות בהרבה כמו הפשיעה המאורגנת במגזר הערבי, אז גם כאן אין לכך מקום. מדינת חוק חייבת לפעול בשוויון.

אבל דווקא משום כך אני דורש ממשטרת ישראל, מהפרקליטות ומבתי המשפט לפעול מיד בכלי אכיפת החוק הקיימים בידיהם. העמידו לדין את מי שפועל באלימות ובאנרכיה. זה בידיכם.

המסר שלנו לעולם וגם לעצמנו חייב להיות חד וברור: ההתיישבות היא הערובה שלנו לקיום בארץ ישראל. היא רצועת הביטחון. מימוש החזון הציוני הזה מתקיים באופן ממלכתי ורשמי, וחלילה לא באלימות. אסור לתת לשוליים אלימים לנכס לעצמם את שפת החלוציות ואת הישגי ההתיישבות, ולהכתים אותנו במעשיהם. את המפעל הזה בונים אזרחים נאמנים וממשלה שמבינה את גודל השעה.

אני גאה לומר שאנחנו עושים היסטוריה ביו"ש. לכן דווקא עכשיו, כשההישגים גדולים כל כך, חובתנו כפולה: להדוף את קמפיין השקר מבחוץ, ולעקור מבפנים כל גילוי של אלימות שמסכן את צדקת הדרך ואת עתיד המפעל כולו. זוהי מנהיגות.