צוות בין-משרדי יופקד על תיקון הנוהל להקמת יישובים

הממשלה מבקשת להאיץ את הקמתם של יישובים חדשים, ולפיכך החליטה השבוע על הקמת צוות בין-משרדי שיגבש המלצות בנושא. הנוהל הקיים, שגובש בשנת 2005, נשען על תפיסה תכנונית המעניקה העדפה לחיזוק יישובים קיימים, ולכן מערימה לא מעט קשיים על התיישבות חדשה.

עם זאת, בשנים האחרונות האתגרים הביטחוניים וההשתלטות הלא חוקית על המרחבים הפתוחים שינו את תפיסת ההתיישבות, והובילו את הממשלה לאשר הקמה של יישובים חדשים בנגב, בגליל ולאורך הגבול המזרחי. הצוות הבין-משרדי יפעל לשינוי הנהלים הקודמים, במטרה לזרז ככל האפשר את הקמתם של יישובים חדשים.

הנה דוגמה של העיוות במצב הקיים כיום: הממשלה מחויבת לפי הנוהל להחליט פעמיים על הקמת יישוב. בפעם הראשונה זו החלטה הצהרתית שמניעה תהליך של בדיקת היתכנות, ובסופו מגיע הנושא לאישורה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. רק אם המועצה נתנה את אישורה, נדרשת הממשלה להחליט שוב בעניין כדי להתחיל את תכנון היישוב. פער הזמנים בין ההחלטות מביא לכך שהממשלה מתחלפת, ולכן אין ביכולתה ליישם מדיניות התיישבות כרצונה.

בנוסף, במרוצת התהליך מחויבת הגשת תסקיר הגנה על הסביבה - שהכנתו נמשכת שנה לפחות - שלוש פעמים, אף שהדרישות בתסקירים דומות והעלויות גבוהות. ככלל, גורמי ההגנה על הסביבה לא מעודדים הקמת יישובים, ובכוחם לתקוע אותו למשך שלוש שנים במצטבר. "הסביבה לרוב אינה משתנית בזמן הזה, אז מדוע צריך לחזור על הבדיקה שלוש פעמים?", תוהה יהודה אבני, מנהל מחוז דרום בחטיבה להתיישבות.

לדבריו, "בזמן שחולף מתרחשים שלל דברים שפוגעים בתוכניות. ביישוב מבואות-ערד, למשל, תיאמו עם 'מקורות' תוכנית בשנת 2014, אבל בינתיים סדרי העדיפות השתנו. אחרי עשור, כשהגיעו לביצוע, התברר שהחברה ביטלה את קו המים. ביתיר תכננו מרכז לטיפול בשפכים, ואחרי כמה שנים גילו שבתהליך מקביל ומהיר יותר הוכרזה לידו שמורת טבע".

אבני טוען גם שהתהליך הארוך והמסורבל לא רק מונע את הקמת היישוב, אלא אף יוצר תקלות תכנוניות. "תכנון טוב הוא יעיל. יש לו התחלה, אמצע וסוף, ויעדים ברורים ושקופים. כשצריך לעבור כל גורם שלוש פעמים זה לא יעיל, יקר, מעמיס על המערכת, מונע את היישום של מדיניות ופוגע בתכנון. אנחנו מקווים שבהליך החדש יעברו בכל תחנה פעם אחת, לכל שלב תהיה מסגרת זמן ברורה, ושהיישוב יוכל לעלות לקרקע עם תכנון טוב ומותאם לסביבה בתוך שנתיים".

שמואל בזק, חבר גרעין ההתיישבות דרור (חירן), שאמור לקום בצפון-מזרח הנגב בין ערד לבאר-שבע, מספר שההחלטה הראשונה על הקמת היישוב הייתה ב־1998. "נחשפנו לעניין בשנת 2008, וידענו שיש עוד הרבה תחנות לעבור בדרך. משה מרחביה, שכבר הקים כמה יישובים, אמר לנו שהדבר הכי קשה הוא אי-הוודאות. אם מישהו היה אומר לנו ש-17 שנים וחצי אחר כך עוד לא נגור שם, לא היינו נכנסים לסיפור. תודה לא-ל שלא ידענו".

אחרי כשנתיים של עבודה בשלט רחוק החליט הגרעין לעלות לקרקע לנקודה הקרובה ביותר שהתאפשר לגור בה. "הגענו למחנה יתיר, עשרה קילומטרים מהמקום המיועד", אומר בזק, "מאז אנחנו מנסים לדחוף את זה. נתקלנו בהרבה אנשים טובים בכל הגופים שרוצים לעזור, אבל גם בבירוקרטיה בלתי נגמרת ובהיעדר הסנכרון בין משרדים ורשויות או גורם מתכלל שלוקח אחריות מקצה לקצה. אחרי אינסוף עליות וירידות, בסוף 2017 תוכנית בניין העיר (תב"ע) אושרה. לפני ארבע שנים הצלחנו לשכנע את הרשויות להוציא לשיווק יחידות דיור. אף אחד לא האמין שזה יצליח, אבל מאז 2,100 משפחות קנו יחידות".

כיום החל פיתוח השטח בדרור, ומשפחת בזק כבר מתכוננת לצאת מהקרוואן הישן לבית ביישוב שעליו חלמו. שמואל בזק פנה כעת לעזור לגרעיני התיישבות חדשים. "יש כיום גרעינים מכל קצות הקשת – חילונים ודתיים, שמאל וימין. המתיישבים באים עם רצון גדול, אבל הכול קשה. מי שאין לו אורך רוח ושיגעון לא יחזיק מעמד. אם המנגנונים המדינתיים יעודדו את ההתיישבות, צעירים נוספים רבים יירתמו לכך. מדינת ישראל צריכה לעזור לנו לעזור לה".

אופיר שיק חולים כבר כמעט עשרים שנה להקים ישוב חדש. משנת 2007 הוא שותף בהקמת היישוב שיבולת, המשלב אנשים עם מוגבלות. "למרות שכולם תמכו בנו, התמודדנו עם בירוקרטיה אינסופית, מלחמות בטחנות רוח והפתעות כמו הערת אזהרה של הנציב הבריטי", מספר שיק, "לקח לנו 15 שנה לצלוח את הנוהל של מני מזוז. שיבולת עוד תקום, ועד סוף שנת 2026 יעלו כלים על הקרקע".

שיק הוא סגן ראש המועצה האזורית גליל תחתון, ויושב ראש ארגון לב בגליל לקידום מדיניות ממשלתית ציונית לפיתוח הגליל. בכובעיו השונים הוא שותף בקידום של שני יישובים נוספים במועצה, רמת־ארבל וכדורי. "אנחנו רק בנקודה השנייה מתוך 17-18 תחנות בדרך ליעד הנכסף", אומר שיק, "אם יאשרו נוהל שפוי עד שנת 2030, נוכל להקים עם עוד שלושה יישובים שבהם יתגוררו מאות משפחות. זה אפשרי, והביקוש אדיר.

"אני לא חושב שצריך להציף את הגליל ביישובים, אבל כשבוחרים לקדם הקמה של יישוב צריך לרוץ עם זה קדימה - כי אנחנו גם מתמודדים עם אתגר אסטרטגי מול התוכניות ביישובים הערביים. אני מקווה שעכשיו המדיניות תישען על ערכים לאומיים, ולא רק על ראייה תכנונית יבשה שמנותקת מהשורש. נבחרי ציבור משקפים את הערכים, והמערך הבירוקרטי המנופח מתייחס באופן קר לעניין כאילו אין הבדל בין פינלנד לישראל, ומסרס את הערכים שבשמם יצאנו לדרך. יש כאן שאלות לאומיות ואסטרטגיות שצריך לתת עליהן את הדעת", מסכם שיק.

שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק מסרה ש"כדי להקים יישובים על הקרקע ולא רק על הנייר, חייבים לתקן ולייעל את הנוהל להקמת יישובים. הצוות שהוקם יעלה אותנו בעזרת השם על דרך המלך לציונות, משילות וריבונות, וגם לביטחון במרחבי ארצנו''.