מחקר של עמותת "ירוק עכשיו" מציג את בעיית הפסולת הביתית ביהודה ושומרון ומשמעויותיה החמורות, חושף כי שימור המצב נובע משימוש ציני של הרש"פ במפגע זה לצורך רווחים שונים, ומראה כיצד אזרחי ישראל משלמים בחייהם כתוצאה משריפות הפסולת הפלסטיניות.
הדו"ח מחבר לראשונה נתוני מחקרים קודמים של משרד מבקר המדינה, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לתמונה מבהילה, לפיה כ-27% ממקרי המוות המוקדם מזיהום אוויר בישראל נגרמים משריפת הפסולת הפלסטינית, שהם כ-1,300 מתים מדי שנה. הנתון הקשה עולה מחיבור מחקר של מבקר המדינה, שלפיו מדי שנה נשרפים ביו"ש למעלה מ-400,000 טונות של פסולת מעורבת, ועשן השריפות האלה מהווה 62% מכלל המזהמים שמקורם בשריפות פסולת בישראל – יחד עם דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, שקבע כי שריפות הפסולת הן המקור לכ-43% מכלל הפליטות של חומרים מסרטנים בישראל, ודו"ח משותף למשרד להגנ"ס ומשרד הבריאות שקבע כי למעלה מ-5,300 איש מתים בישראל מדי שנה מזיהום אוויר.
הדו"ח מציג 52 אתרים פיראטיים לזבל, מול שתי מטמנות מוסדרות בלבד, סוקר ומנתח מחקרים ומאמרים ולבסוף טוען כי משבר הפסולת אינו תוצאה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הסיבה האמיתית היא שהרשות נגועה ב"תסמונת עולם שלישי" הבאה לידי ביטוי גם בתרבות סביבתית ירודה, כשלי משילות ושחיתות מבנית. רק 0.1 אחוז מההוצאה הממשלתית של הרשות מופנית להגנת הסביבה, ויש מחסור של 24 אחוזים בקיבולת כלי רכב לפינוי פסולת במרחב הכפרי הפלסטיני ביהודה ושומרון. באמצעות המשבר הסביבתי גורפת הרשות רווח פוליטי, ובמקום להפעיל מערך פינוי מוסדר הרשות הפלסטינית מתירה הפעלת אתרים פיראטיים, ומשתמשת במשבר כמנוף להאשמות נגד מדינת ישראל, המסבות לה רווחים כספיים ומדיניים בזירה הפנימית והבין־לאומית.
הכי מעניין
"הנתונים מן השטח ומן המחקר מראים דפוס פעולה שיטתי, שבו הרשות הפלסטינית הופכת זבל לזהב", לשון הדו"ח. "בזמן שהפסולת לא מחכה לדיון מדיני והאוויר והמים לא מכירים בקו הירוק או בגדר הביטחון, מדינת ישראל חובקת את ידיה. עלינו לשנות פרדיגמה באופן מיידי: במקום המדיניות הכושלת והיקרה של כיסוי השריפות הללו בעפר, יש לאמץ את עקרון 'פינוי ולא כיסוי'. מדינת ישראל, בתור הגורם היחיד שיש לו יכולת תכנונית וארגונית במרחב, חייבת לקחת אחריות על הקמת תשתיות לטיפול בפסולת – גם זו הפלסטינית, לפנות את הזבל הבוער ולחייב את הרשויות המקומיות הפלסטיניות לשלם על הטיפול, בהתאם לעיקרון 'המזהם משלם'".
שריפת פסולת באזור קו התפר | צילום: "ירוק עכשיו"
המסקנה העיקרית של הדו"ח היא שעל מדינת ישראל לפעול לטובת הסביבה ולטובת האזרחים הפלסטינים והישראלים כאחד: "בעיה זו פוגעת בראש ובראשונה בתושבים הפלסטינים עצמם, אך גם חוצה גבולות ומשפיעה על אזרחי ישראל ועל המערכת האקולוגית כולה. הפרק האחרון של הדו"ח כולל הצעה ראשונית לשינוי פרדיגמה: התערבות ישראלית יזומה לטיפול במפגעי הפסולת לנוכח הָרִיק הסביבתי שהרשות הפלסטינית מותירה בו את האזור".
ברק ורקר, עורך הדו"ח ומנכ"ל 'ירוק עכשיו': "הדיון אינו פוליטי, אלא בריאותי ואקולוגי. בישראל מרבים להאשים את הרשות הפלסטינית בטרור סביבתי, ומתכוונים לומר שעשן השריפות אף הוא סוג של נשק חם. הדו"ח טוען אחרת: מה שקורה ביהודה ושומרון זה פשע סביבתי מאורגן. בכל הנוגע לנושאי סביבה, הרשות הפלסטינית היא מאפיה סיציליאנית יותר משהיא ארגון טרור. התמשכות הקטסטרופה הזאת משרתת את הרשות הפלסטינית כיוון שהיא קוצרת לה רווחים כלכליים, תדמיתיים, ופוליטיים – מבית ומחוץ. חשוב להבין את הגורם לאסון, אבל חשוב יותר לדחוף לפתרון: מדינת ישראל חייבת לקחת אחריות לניהול המשבר – לא בגלל שהיא אשמה, אלא בגלל שהיא היחידה שמסוגלת לעשות זאת. הגיע הזמן לעבור לפתרון אמיתי המתבסס על אכיפה קפדנית, ענישה מחמירה, וניהול ישראלי של תשתיות וזרמי הפסולת ביהודה ושומרון. אם נימנע מליטול אחריות, לא נוכל לחמוק מאשמה".