ריבונות אינה בונוס, היא אינה אופציה או מוצר שאפשר לוותר עליו. ריבונות היא הבסיס, התמורה של מדינה לאזרחיה שנלחמים למענה, משלמים לה מיסים ומקדישים את כל חייהם לפיתוחה ולשגשוגה. ביתו של אדם הוא מבצרו, הגדירו זאת הבריטים; חירות, אחווה ושוויון, סיכמו הצרפתים; ואנו אומרים – ארץ ישראל לעם ישראל "על מלא", בלי סייגים ותנאים.

היה זה אחד השבועות המשמעותיים ביותר בתפקידי. כראש מועצת יש"ע הובלתי משלחת של ראשי רשויות ביהודה ושומרון כדי לשכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו להחיל ריבונות שם חרף אמירתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהצהיר כי לא יאפשר זאת. אנו לא רפובליקת בננות, אמרתי בראיונות שנתתי בתקשורת, והתכוונתי לכל מילה. מי שצריך לקבל את ההחלטה הוא ראש הממשלה הישראלי.

בדבריי לראש הממשלה נתניהו הסברתי מדוע סימנו כיעד המשמעותי ביותר את נושא הריבונות. אנשים, אמרתי, מסתכלים על ריבונות באופן טכני, אך יש להביט בנושא באופן מהותי. מאז ימי השופטים והנביאים לא החשבנו באופן מלא את יהודה ושומרון כבית שלנו. מדינת ישראל מעולם לא אמרה ל-550 אלף מתיישבים שזהו ביתם. לעניין הזה יש היבטים מדיניים ואמוניים כאחד.

יש גם אישי ציבור שחושבים בטעות כי אין צורך בריבונות כעת, שכבר ניצחנו בקרב, ושניתן יהיה להגיע להישג הנדרש בעוד שנה או שנתיים. יהיה בסדר, הם אומרים. הם לא מבינים שריבונות היא המהות שלנו. תמיד היו אנשים קטני אמונה שניסו לפתור את אתגרי מדינת ישראל בדרך טכנית, אך אם היד של האנשים אלו הייתה על ההגה בשנות קיומה של המדינה – לא הייתה לנו מדינת ישראל.

זהו ביתנו, זו ארצנו, וכך צריך להתייחס אליה. ראש הממשלה צריך לומר זאת היום. איך, כמה ומתי – אלו שאלות שאפשר לדון בהם, אך ראשית עלינו לתקן את העוול ולהכריז שאנו הריבון ביהודה ושומרון.

בזמן שהותנו בארצות הברית פורסמו הצהרות על כך שתוכנית לסיום המלחמה תכלול היתכנות למדינה פלסטינית. שבוע בלבד קודם לכן הצביעו מדינות אירופיות בולטות על הכרה במדינה כזו. אנו, ראשי הרשויות ביהודה ושומרון, היינו כמעט היחידים שעמדנו עם אצבע בסכר וצעקנו שזה עלול למוטט את המיזם הציוני על ראשינו.

אם יש לקח שלמדנו על בשרנו בטבח שמחת תורה, הרי הוא שאין ריק. לא ניתן להתעלם מנושא בוער, לדחוק אותו לפינה ולהמתין. עלינו להכות על הברזל בעודו חם, לפעול בזריזות וביעילות כדי להשיג את מטרותינו. זה נכון למתקפה של חמאס מעזה, וזה נכון שבעתיים בנוגע לרשות הפלסטינית ששואפת להקים מדינת טרור בלב מדינת ישראל.

ריבונות היא התשובה היחידה שתמנע באופן הרמטי את הניסיון החמור להקים מדינת טרור שתאפשר שיגור טילים ורקטות לעבר נתניה, כפר-סבא ומודיעין. ריבונות היא הדרך היחידה שבאמצעותה ניתן להבטיח שלא תקום מדינה פלסטינית, וגם להבהיר לעולם ולעצמנו באופן חד-משמעי שמדובר בארץ שלנו.

ההתיישבות יודעת לבנות דונם אחר דונם. רשימת ההישגים בדרך זו בשנים האחרונות ארוכה מאוד. בנינו בתים, סללנו כבישים, בנינו גשרים ונטענו עצים. ארץ ישראל פורחת בזכות המתיישבים, שפעלו נגד כל הסיכויים, הסיכונים והאיומים.

אך כעת לא ניתן עוד להמשיך רק בדרך זו. הזמני מוכרח להפוך לקבוע. את מה שעשו אבות ההתיישבות, חנן פורת, הרב משה לוינגר ואחרים, אנו חייבים להשלים. בסיועם של אנשים טובים בממשלה הגענו לסף ריבונות, עם מהפך אדיר בכבישי יהודה ושומרון, עם אלפי יחידות דיור שמאושרות לבנייה. אבל משהו מכריע חסר: החתימה, האמירה החד-משמעית שהמקום הזה שלנו.

מתיישבי יהודה ושומרון הקריבו רבות כדי להגן על היישובים, והחוואים הגיבורים שלנו עומלים גם כעת לילות כימים כדי לשמור על השטחים הפתוחים. הרווחנו ביושר את הזכות להיקרא אזרחים של מדינת ישראל מא' עד ת', בלי "אבל" ובלי "בערך". מגיע לנו להיות אזרחים סוג א', ולא להיות מסומנים כזמניים, כגנבי סוסים.

אותם דחיינים שאומרים "נעשה זאת בהמשך", לא מבינים שמחר עשוי להיות מאוחר מדי. אבוי לנו אם עוד שנה או שנתיים נאמר שהכתובת הייתה על הקיר. עשרות אלפי מחבלים חמושים ברשות הפלסטינית ניצבים בשטח ויודעים שזה או הם או אנחנו. אויבי ישראל בעולם מחכים לרגע שבו יזהו סדק וירחיבו אותו למבול של ממש.

מי שרוצה למנוע מדינה עוינת, מי שרוצה לבלום את הרקטה הבאה שתתפוצץ במודיעין, חייב לקבל את ההחלטה הזאת. המתנו מספיק, הגיע זמן ריבונות.