מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, בראשות השר בצלאל סמוטריץ', הכריזה השבוע על 455 דונם סביב היישוב חוות־גלעד כאדמות מדינה. מדובר על שטח שגדול פי שלושה מהשטח המקורי של החווה. תוספת השטח תאפשר לא רק הרחבה נקודתית לעוד שכונה או רחוב, אלא ביסוס משמעותי ואופק התפתחות. בנוסף היא תקדם את הפיכת חוות־גלעד ליישוב מוכר ומאושר בשומרון.
חוות־גלעד, שהוקמה לזכר גלעד זר שנרצח בפיגוע באזור, יושבת על 120 דונם אדמות פרטיות של משפחת זר, ו־455 הדונמים החדשים נוספים עליהם. כרגע קיימת רק תוכנית בסיסית לעתיד השטח, שכוללת 400 יחידות דיור, כביש גישה נוסף לכביש 55, אזורי מסחר ועוד. התוכנית עוד לא עברה תהליך סטטוטורי, והיא עתידה לעבור שינויים.
החווה נחשבת לסמל בהתיישבות, ובין השאר לכן היו גורמים שלאורך השנים בחרו לא לעסוק באדמות הנוגעות לה. כעת, כאשר במנהלת ההתיישבות ניערו את האבק מעל המסמכים, התגלה שהדרך להסדרת מעמד הקרקע לא ארוכה כל כך. זהו אזור בשטח C שנחשב אסטרטגי במיוחד, מכיוון שהוא חבוק בשטחי B מכל צדדיו, כך שהוא מועד במיוחד להשתלטות פלסטינית שתקדם רצף המסכן את ישראל. אזורים כמוהו נמצאים בראש סדר העדיפויות – הן באכיפת בנייה לא חוקית, הן בקידום של הכרזות ותכנון.
הכי מעניין
אישור האדמות בסביבת חוות־גלעד הוא סיום של תהליך מקצועי של בחינת אדמות סקר. זהו תהליך שבתחילתו אין בעלות ידועה לאדמה, ולאורכו נבדק אם השטח עובד או אם קיימות ראיות שמישהו פעל בקרקע הזאת בעשרות השנים החולפות. אם בסיום הבדיקה מתברר שלא, אפשר להכריז עליה כאדמת מדינה.
בעבר, גם אחרי שהסתיימה העבודה המקצועית, כל הכרזה הייתה זקוקה להמלצת מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) ולדיון מיוחד אצל שר הביטחון. היום, לאחר הסרת החסמים והפרדה בין ההליך המקצועי־אזרחי למערכת הצבאית־מדינית, יוצאת הכרזה מדי כמה שבועות כבר בסיום הבדיקה.
בחינה של יחידות שטח ובעקבותיה הכרזה על אדמות מדינה, כמו זו שיצאה השבוע, מתרחשות כל הזמן. אך מאז שהתהליך הועבר מן המנהל האזרחי לסמכותה של מנהלת ההתיישבות הוא הואץ באופן ניכר. לאחרונה הוציאה תנועת שלום עכשיו דו"ח שלפיו שטח הקרקע שהוכרז כאדמות מדינה מאז הקמת מנהלת ההתיישבות במרץ 2023 שווה כמעט לשטח שהוכרז כאדמות מדינה מאז הסכמי אוסלו.
צדק היסטורי
עשרות תלמידי ישיבת שבי־חברון נכנסו ביום שלישי לבית ולירו, שיהודים גורשו ממנו לאחר הטבח בשנת תרפ"ט (1929). בטבח נרצחו באכזריות 67 מיהודי חברון בידי שכניהם הערבים, שהגדילו לעשות ומימשו כפשוטו את הפסוק "הרצחת וגם ירשת" .
במנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון וביישוב היהודי בחברון עבדו קשה כדי למצוא שיוך ודאי של הבית, שאפשר את הוצאת הפולשים הערבים ממנו. הבית שוכן בלב הקסבה, שיהודים מנועים מלהיכנס אליה כבר עשרות שנים. הוא שימש במשך שנים כנגרייה, ועמד במצב ירוד. במקביל לשיפוץ הוא ישמש מבנה מגורים לבחורים מישיבת שבי־חברון.
ראש הישיבה, הרב חננאל אתרוג, אמר: "אנחנו שמחים ומלאי תודה לקדוש ברוך הוא על הזכות להיות שליחים של עם ישראל ושל מדינת ישראל בעשיית צדק היסטורי, בהשבת רכוש יהודי שנגזל לאחר הטבח בתרפ"ט. תודה גדולה גם לשר בצלאל סמוטריץ', לשליחים הנאמנים בממשלה, במנהל האזרחי ובצה"ל, וכן לקהילת יהודי חברון וראש המועצה אייל גלמן על הסיוע בתהליך המורכב".
תלמידי ישיבת שבי חברון בבית ולירו בקסבה של חברון | צילום: ישיבת שבי חברון
גם הרב חגי לונדין, שסבו הרב יצחק לונדין זצ"ל היה תלמיד בישיבת חברון וניצל בעור שיניו מהרוצחים הערבים בפרעות תרפ"ט, התייחס להשבת הבית לידיים יהודיות.
"השבוע נכנסו יהודים לבית ראשון בשוק של חברון", הוא כתב בפייסבוק, "אולי חדר הפנימייה החדש של תלמידי ישיבת שבי חברון הוא אותו החדר שבו הסתתר סבי. תראו היכן היינו לפני 96 שנה והיכן אנו עכשיו, בחודש אלול תשפ"ה. נכדיו וניניו של סבי לומדים תורה בכל ארץ ישראל, גם בחברון".
ההתרגשות על חנוכת הבית החדש־ישן בשוק בחברון העניקה נופך חגיגי עוד יותר לכנס שנערך למחרת לכבוד חמישים שנים להקמת גוש אמונים ועשור לפטירתו של אבי ההתיישבות, הרב משה לוינגר זצ"ל. אל הכנס, שנערך ביום רביעי למרגלות מערת המכפלה, הגיעו מנהיגי ההתיישבות בעבר ובהווה, ובמהלכו הוענק אות בניין חברון לשרים ישראל כ"ץ, אורית סטרוק ובצלאל סמוטריץ'.
באותה הזדמנות נחנכו בקריית-ארבע שני רחובות חדשים על שם מייסדי העיר ובוניה. מעתה שדרת הכניסה לקריית־ארבע תיקרא על שם הרב משה לוינגר, והרחוב הסמוך לישיבת ניר ייקרא על שם הרב אליעזר ולדמן, שעמד בראש הישיבה שנים רבות.
אישורים מזורזים
גם בדרום יש התפתחות: חמישה יישובים חדשים בנגב אושרו שלשום בוועדה הארצית לתכנון ובנייה. היישובים יוקמו לאורך כביש 25 בין באר־שבע לדימונה, וייתנו מעטפת אזרחית לשדה התעופה נבטים. הם יהוו רצף התיישבותי חשוב במרכז הנגב, ויצטרפו לחמשת היישובים החדשים בבקעת ערד שנמצאים כבר בהליכי הקמה מתקדמים.
התוכנית שאושרה בוועדה הארצית כוללת גם הקמה של יישוב בדואי ומרכז תעשייתי. בשלושה יישובים ישנן תוכניות פיתוח לעד 1,200 יחידות דיור, ובשניים עד 600 יחידות דיור. כרגע אין לנקודות ההתיישבות שמות רשמיים וגם לא גרעיני התיישבות ייעודיים, ועל כן גם אופיים הקהילתי עוד לא ידוע.
למשימת ההתיישבות שם יידרשו אנשים בעלי רוח חלוצית מיוחדת, שהצלת הנגב עומדת בראש מעייניהם. תנאי ההתיישבות באזור לא קלים, הן בגלל האקלים, הן בגלל הרוב הבדואי בסביבה. האזור נטול התיישבות יהודית, ויש בו לא מעט יישובים בדואיים והתיישבויות פזורה לא חוקיות.
הליך הקמת יישובים עשוי להימשך עשור ויותר, ולאחר קבלת האישור המקצועי נדרשת הממשלה להצביע בשנית על הקמת היישוב. בשל הדחיפות ליישב את חבל הארץ המדובר דחפה השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית סטרוק להאצת התהליכים, כך שההחלטה הראשונה התקבלה באפריל 2022. כבר השבוע התקבל האישור המקצועי שניתן בקצה של התהליך התכנוני.
בדרך לדרום | צילום: אריק סולטן
סטרוק עתידה להעלות את הנושא להצבעת הממשלה בשבועות הקרובים, אולי עוד לפני החגים. לאחר אישור התוכנית בממשלה שואפת השרה סטרוק להאיץ את ההליכים להקמת היישובים החדשים באמצעות חקיקה שתזרז את הליכי התכנון, כך שבתוך 3־2.5 הטרקטורים כבר יגיעו לשטח, מה שבתנאים הבירוקרטיים הקיימים עשוי להימשך עשור או שניים.
"בנגב ייבחן העם היהודי", אמרה סטרוק, "ההתיישבות בנגב מקבלת היום דחיפה אדירה קדימה. מיד עם כניסתי למשרד הצבתי את קידום ההתיישבות בנגב במקום גבוה בסדר העדיפויות, ונתתי הנחיה לקדם במהירות גדולה את הקמת היישובים האלה, לצד עוד עשרות יישובים שאנחנו מקדמים ומקימים בימים אלו בנגב, בגליל וביהודה ושומרון.
"נביא בהקדם לממשלה החלטה שנייה ליישובים הללו, שתאפשר מעבר לשלב התכנון המפורט והקמת מחנות זמניים. אני מודה מקרב לב לאנשינו במשרד ובחטיבה להתיישבות על ההתגייסות למשימה והעבודה המאומצת, וגם לשותפינו במשרדי השיכון והפנים על מאמציהם הראויים לכל שבח".
השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' אמר: "המהפכה האמיתית שעושה מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון היא שהפעולות הולכות ומתקדמות באופן מקצועי לחלוטין. בית ולירו הוא תיקון היסטורי לאחר שעברנו תהליך משפטי נגד הפולשים, וחוות־גלעד היא עוד אדמות מדינה שהכרזנו כחלק מתהליך של הרחבת אדמות מדינה.
"מנהלת ההתיישבות עושה מהפכה שלא נעשתה בהתיישבות עשרות שנים. אני מודה לאנשי המנהלת, לסגן ראש המנהל האזרחי הלל רוט ולמנהל האזרחי על העשייה הבלתי נגמרת. עושים ציונות".