גנץ בוועידת ההתיישבות: "ממשלת השינוי נכשלה, ההתנתקות הייתה טעות"

יושב ראש "המחנה הממלכתי" וחבר הכנסת בני גנץ נאם הבוקר (שלישי) בוועידת ההתיישבות של מקור ראשון בעפרה לרגל חגיגות היובל לייסוד היישוב.

גנץ אמר: "במוצאי תשעה באב, ישבתי בחצר ביד מרדכי עם אלישע מדן ודוקטור איתן תורג'מן שנפצעו קשה בקרבות ברצועת עזה.

שאלתי אותם – איך משתקמים?

והם ענו לי – משתקמים רק אם רוצים ובעזרת כוח רצון.

את כוח הרצון האדיר שלנו במדינת ישראל אנחנו חייבים להפנות כדי למצוא את הדרך לחיות ביחד.

******

שני הניסויים שהיו לנו בשנים האחרונות נכשלו.

בממשלת השינוי היו אנשים מצוינים עם כוונות טובות.

במבחן התוצאה היא נכשלה פוליטית ומעשית.

אתן לכם דוגמה.

בקווי היסוד קבענו שנביא את רפורמת השירות שתביא לגיוס חרדים וערבים לשירות צבאי, לאומי או אזרחי.

זה לא קרה. זו הייתה ממשלה שנתנה שקט למערכת לעבוד, אבל לא יכלה באמת להוביל למהלכים משמעותיים ארוכי טווח.

הניסוי של "ממשלת ימין על מלא", נכשל בעיני הרבה לפני השבעה באוקטובר.

הממשלה הזו היא בדיוק מה שקורה – כשהקיצוניות פוגשת את המציאות.

ואם בממשלה הקודמת לא הצלחנו להעביר את מתווה השירות, כאן בשנת מלחמה מעודדים ומממנים השתמטות.

שואלים אותי לעיתים, מה היה הדבר החשוב ביותר שתרמתי לו כשנכנסתי לממשלה?

חבריי ואני תרמנו רבות לכך שיהיה תמרון ודחפנו למתווה החטופים הראשון.

אבל אם יש דבר אחד שהיה החשוב מכל הוא שהתאחדנו.

זה מסר שחלחל לחיילים מימין ומשמאל.

מסר שחלחל לעולם ונתן לנו לגיטימציה.

מסדר שחלחל אצל אויבינו ותרם למניעת הגשמת החזון של סינוואר של מלחמה רב זירתית.

המסמכים והפרסומים כבר הראו שסינוואר והציר חשבו שישראל מתפרקת.

אנחנו הראנו שישראל מתאחדת.

התרומה הגדולה ביותר למלחמה שלנו, הייתה בשנייה שיצאה ההודעה לעיתונות שהצטרפנו. לא במקרה – היינו היחידים. ולמרות כל מה שאומרים עלינו היום, זו ההחלטה החשובה ביותר והנכונה ביותר שקיבלתי בחיים הפוליטיים. אני ממש לא מצטער.

אני גאה שהיינו שם למען עם ישראל.

חבריי ואני תמיד נעשה מה שנכון למען המדינה.

יצאנו מהממשלה, לא בשמחה, גם מתוך אמונה שזה הדבר הנכון למדינה.

יצאנו כשניהול המלחמה החל להיות מושפע קודם כל משיקולים פוליטיים. ניסינו לתקן. ניסינו לגבש ולהסכים על מתווה אסטרטגי ונתניהו סירב לקיים עליו דיון במשך חודשים.

ניסינו להביא למעבר צפונה ולחתירה מהירה יותר להסכם להשבת החטופים. שני אלו קרו באותו מִתאר חודשים ארוכים אחרי.

ניסינו להביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולתיקון בנושא השירות.

אבל נתניהו בחר בקואליציה שלו על חשבון האחדות.

******

בקהלת פרק ד', נכתב: "ְהַחוּט֙ הַֽמְשֻׁלָּ֔שׁ לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק".

חוט אחד יקרע, שלושה חוטים יחזיקו מעמד.

עם ישראל ניצב בשנים הקרובות מול אתגרים אדירים והזדמנויות גדולות. מי שחושב שהמלחמה תיגמר בהשבת החטופים והסדרה ברצועת עזה טועה.

אנחנו צריכים לקשור את כל החברה הישראלית, את כל החוטים מכל הצבעים יחד.

בעת הזו, ישראל לא זקוקה להכרעות בבית אלא להסכמות בבית.

ישראל זקוקה לממשלת הסכמות לאומית שתזכה לאמון גדול. זו תהיה ממשלת אחדות אמיתית, שתתקן את כל מה שקרה פה בשנים האחרונות.

היה לנו די בשיתוק, במריבות, ובפלגנות.

********

ממשלת ההסכמות הלאומית תידרש להכין תוכנית לשנת המאה שלנו, 2048.

ברמה הביטחונית המיידית, צריך להיות מוכנים לתקוף את מתקני הגרעין באיראן ולעשות זאת כשצריך. צריך לדאוג לפעילות מדינית, כלכלית וצבאית ארוכת טווח שלא תאפשר לאיראן להתקרב לסף גרעיני מחדש. בתור מי שהכין במשך שנים את המערכת, אני אומר לכם שאנחנו בשעת כושר.

אם הממשל האמריקאי יצליח להביא להסכם מצוין, זה יהיה בזכות איום צבאי אמין שיביא את איראן לשם או באמצעות תקיפה שלא תותיר להם ברירה.

***

בראייה ארוכת טווח, עלינו לעדכן את תפיסת הביטחון שלנו.

המחדל בשבעה באוקטובר לא היה ביכולות של צה"ל אלא במודיעין ובתפיסה.

מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה איום קיומי ולכן צריך לטפל באיראן ולחזק את היחסים עם המדינות המתונות במזרח התיכון.

מדינת ישראל לא יכולה לאפשר איום ישיר ומשמעותי על אזרחיה בכל הגבולות.

לכן, צריך לשלוט ביטחונית ולשמור על חופש פעולה גם בעזה, גם באיו"ש, גם בדרום לבנון וגם באזור הגבול עם סוריה. המשמעות ברורה, ומי שמדבר על מדינה פלסטינית או נסיגות, פשוט מנותק מהמציאות הביטחונית.

בהקשר הזה, ההתנתקות הייתה מהלך עם המון בעיות. אבל הטעות הגדולה ביותר לטעמי הייתה פינוי התוחמת הצפונית של דוגית, ניסנית ואלי סיני. היה צריך להישאר שם כדי לשלוט בשטח, והיה צריך להישאר שם גם כדי להודיע לעולם שקווי 67 אינם רלבנטיים. זו עמדתי שנים ארוכות.

מאותה תפיסה, באחת מישיבות הקבינט הראשונות, הייתי זה שהעלה את הצורך לתפוס שטח בעזה משני טעמים: הראשון – כדי להגן על אזרחינו, ולייצר פרימטר שחוצץ ביניהם ובין עזה בשטח עזה בדגש על צפון הרצועה. והשני – כחלק מהמחיר שצריך לגבות מחמאס לפחות עד החלפת שלטונו.

אגיד ביושר, בעת הזו, אני בעד שליטה ביטחונית מלאה, וסבור שהחזרת יישובים לרצועה תהיה טעות ביטחונית וגם תפלג את העם ברגעים שבהם אנו זקוקים לאחדות.

ישראל צריכה לקבל החלטה שלא נאפשר לשום איום פלישה רחב היקף להתפתח על גבולנו, ונצא למהלכים יזומים אם איום כזה יתפתח.

***

כדי שנוכל לבצע את כל זה אנחנו חייבים צבא גדול ולכן כולם צריכים לקחת חלק בשירות העם והמדינה.

כאן, במקום הזה שאיבד כל כך הרבה מבניו בלחימה, שיש בו כל כך הרבה גבורה, שכול וגם פצועים ששילמו בגופם ונפשם, אני מרגיש, שאין צורך בהסברים.

המצב שבו מעל שנה וחצי אחרי פתיחת המלחמה, הממשלה לא מביאה מתווה שירות חדש ומעבירה כספים פוליטיים לחרדים כדי להנציח את ההשתמטות, הוא דוגמה כואבת לפוליטיקה על חשבון ביטחון.

*****

ממשלת ההסכמות תידרש לפתח את ההתיישבות בכל הארץ כולל כאן ביהודה ושומרון.

העדיפות העליונה בעת הזו צריכה להיות למרחבים שנפגעו במלחמה. ב-2048 צריכים לגור בצפון ובדרום מחצית מאוכלוסיית ישראל. צריך לפתח תשתיות, לתת חינוך מעולה, ולדאוג לביטחון.

למדינת ישראל יש אתגרים עצומים בשנים הבאות.

בשינוי עמוק של מדיניות הביטחון ומודל השירות,

בחיזוק ההתיישבות,

בתיקון נכון של מערכת המשפט,

במהפך בהשקעה בתשתיות שלנו,

בבניית מנועי צמיחה,

בשיפור מערכות החינוך, הבריאות והשירות הציבורי.

יש לי תוכניות מקיפות לכל אחד מהנושאים האלו.

כדי לממש אותן, מדינת ישראל חייבת לצאת לבחירות, ולהקים ממשלת הסכמות לאומית שתקדם את מה שרוב העם רוצה, ואת מה שהמדינה צריכה.

*******

אבקש לסיים עם משהו קשה שאמרה לי אם שכולה בשבעה שבה ביקרתי לא רחוק מכאן.

היא סיפרה לי שבמשפחה היו מוטרדים מאוד מהקרע בעם בזמן המהפכה המשפטית. לכן, בבוקר השבעה באוקטובר, כשבעלה העיר אותה ואמר לה שפרצה מלחמה, היא אמרה לו שתי מילים כואבות:

״מגיע לנו״.

אחרי כל מה שעברנו מגיע לכל הנופלים, ולכל הפצועים, ולכל האזרחים שקמו בשבעה באוקטובר והתנדבו שנתאפס על עצמנו ונתקן.

והדרך לעשות את זה, כמו שהסבירו לי איתן ואלישע, היא באמצעות כוח רצון של האזרחים. אם אזרחי ישראל יחליטו שעכשיו המשימה היא הסכמות ולא הכרעות בתוכנו, ננצח כל אויב מבחוץ. נִצלח כל אתגר. נקים ממשלת הסכמות לאומית.  במלחמה הזו ראינו שיש לנו עם נפלא, וצעירים מעוררי השראה.

מגיע לנו.