צוות חוקרים חשף באמצעות ניסויים בעכברים את המנגנון במוח שאחראי לעדכון הנטייה להתקרב או להתרחק מעכבר אחר על סמך ניסיון העבר. במחקר, שפורסם בכתב העת סיינס, המדענים הצליחו אף לבטל לחלוטין התנהגות של "הימנעות" - גילוי שלדבריהם עשוי להוביל לפיתוח טיפולים בחרדות, בדיכאון, בפוסט־טראומה ועוד.
הניסויים נערכו בכמה עכברים ששהו יחד באותו מרחב והכירו זה את זה. החוקרים הגבירו את התוקפנות של אחד העכברים באמצעות סם, וגרמו לו לתקוף עכבר אחר. בעקבות התקיפה החל העכבר המותקף להימנע באופן עקבי ממגע עם התוקף.

עכבר. | צילום: מסך מיוטיוב
הצוות ניתח את פעילות תאי העצב (הנוירונים) במוחו של העכבר שהותקף, והתמקד באזורים מסוימים בהיפוקמפוס (האחראי על עיבוד זיכרונות) ובאמיגדלה (השולטת בתגובת הפחד). הם גילו כי החלשת הקשרים בין תאי העצב המעבירים מידע מההיפוקמפוס לאמיגדלה העלימה לחלוטין את התנהגות ההימנעות כלפי העכבר התוקף.
הכי מעניין
כאשר גירו את תאי העצב של העכבר המותקף שנשמר בהם הזיכרון של עכבר אחר, שלא היה קשור לתקיפה הקודמת, ובמקביל חשמלו את העכבר המותקף, החל העכבר להימנע גם מהעכבר האחר – אף שלא התקיף אותו.
"התחלנו להבין את המנגנון הקובע את החיבה או הסלידה על סמך ניסיון, בעוד שהזיכרון לגבי זהות הפרט נותר ללא שינוי", הסביר פרופ' טרוהירו אוקויאמה מאוניברסיטת טוקיו, מומחה למדעי המוח ההתנהגותיים. פרופ' קאורו אינוקוצ'י מאוניברסיטת טויאמה, מומחה למדעי המוח, ציין כי הממצאים מספקים רמז לפיתוח דרכים לטיפול בחרדה חברתית ובדיכאון בקרב בני אדם.
