בעוד שמבצעי ההתחסנות נגד קורונה ברחבי העולם הצילו מיליוני בני אדם, מחקר השוואתי חדש שפורסם בשבוע שעבר הצביע על כך שההשפעה הבריאותית המשמעותית הייתה מוגבלת בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת, וכי מספר מקרי המוות שנמנעו היה קטן בהרבה מהערכות קודמות.
לפי המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA Health Forum והובל על ידי פרופ' ג'ון יואנידיס מאוניברסיטת סטנפורד, כ-2.5 מיליון מקרי מוות נמנעו בזכות חיסונים בין דצמבר 2020 לאוקטובר 2024. מתוכם, כ-90% היו של בני 60 ומעלה. בקרב צעירים עד גיל 19, נרשם שיעור מזערי של 0.01% מכלל מקרי המוות שנמנעו, ובקרב בני 20–29 – רק 0.07%.
בהיבט של שנות חיים שנחסכו – מדד מקובל להערכת תועלת רפואית – הנתונים היו דומים: מתוך כ-14.8 מיליון שנות חיים שנשמרו בזכות החיסונים, כ-76% שויכו לבני 60 ומעלה, ו-20.5% לבני 40–59. צעירים עד גיל 29 תרמו רק ל-0.4% מהשנים שנחסכו. רק 2% מהתועלת נרשמה בקרב דיירים במוסדות סיעודיים.
הכי מעניין
"מצאנו שהחיסונים העניקו תועלת מהותית בשנים 2020–2024, אך התועלת הזו התמקדה כמעט לחלוטין באוכלוסייה המבוגרת, קבוצת סיכון עם שיעורי הדבקה גבוהים וכיסוי חיסוני מוקדם יותר", כתבו החוקרים.
המספר הזה – 2.5 מיליון חיים – נמוך משמעותית מההערכות הקודמות. כך למשל, קרן "קומונוולת'" העריכה בעבר כי בארצות הברית לבדה נמנעו 3.2 מיליון מקרי מוות עד נובמבר 2022, וכ-18 מיליון אשפוזים. מחקר שפורסם בכתב העת "לנסט" העריך כי באירופה לבדה ניצלו 1.6 מיליון בני אדם בני 25 ומעלה.
"פער עצום בתועלת"
במאמר פרשנות נלווה כתבה פרופ' מוניקה גנדי מאוניברסיטת UCSF כי הנתונים ממחישים "פער עצום בתועלת לפי גיל". לדבריה, לו כבר בתחילת המגפה הייתה מתגבשת הבנה שהחיסון מגן בעיקר על מבוגרים, ניתן היה לנהל מדיניות מתונה יותר: "הגנה ממוקדת על הנזקקים, במקום מגבלות גורפות על כלל האוכלוסייה".
גנדי הוסיפה שמדיניות חיסונים המבוססת על רמת סיכון – ומיועדת בעיקר למבוגרים – יכולה לסייע בשיקום אמון הציבור בבריאות הציבורית: "אם תפרוץ מגפה נוספת, מודלים מהסוג הזה יכולים לעזור לצמצם את הנזק שבמדיניות הגבלות כוללת, ולמקד את ההגנה היכן שהיא נדרשת באמת".
חיסון נגד קורונה בהוד השרון . | צילום: EPA
מחלקת הבריאות האמריקנית כבר עושה צעדים בכיוון הזה. במאי האחרון ביטל המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) את ההמלצה לחסן באופן שגרתי ילדים בריאים ונשים הרות – מהלך שעורר ביקורת קשה מצד איגודים רפואיים לילדים ולמחלות זיהומיות. עוד קודם לכן הודיע מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) כי יתמקד במעקב חיסוני באוכלוסיות בסיכון גבוה בלבד, וידרוש ניסויים קליניים מבוקרים באוכלוסיות בסיכון נמוך.
הנתונים שנויים במחלוקת
במחקר נעשה שימוש בנתונים ציבוריים מהספרות המדעית כדי להעריך את מספר מקרי המוות ושנות החיים שנחסכו בזכות החיסונים בין דצמבר 2020 (אז אושרו החיסונים הראשונים) לאוקטובר 2024. החוקרים השוו תרחיש של חיסון עולמי לתרחיש של היעדר חיסון, תוך שקלול נתוני תמותה, יעילות החיסון, שיעורי הדבקה ואחוז המתחסנים בכל מדינה. החוקרים מצאו טווח רחב מאוד של תוצאות אפשריות – מ-1.4 מיליון ועד 4 מיליון מקרי מוות שנמנעו, ומ-7.4 מיליון ועד 24 מיליון שנות חיים שנחסכו. ממצאים נוספים העלו כי 57% מהחיים שניצלו נרשמו בתקופת התפשטות זן האומיקרון.
החוקרים ציינו כי סוגיית תופעות הלוואי של החיסונים עדיין שנויה במחלוקת, אך לדבריהם מספר מקרי המוות שנגרמו כתוצאה מתופעות לוואי חמורות מוכרות ומוסכמות "קטן ככל הנראה בשני סדרי גודל לפחות מהתועלת הכוללת".
בין מגבלות המחקר שצוינו: חלק גדול מהנתונים הגיעו ממדינות עשירות, בעוד שבמדינות הענק סין והודו הנתונים על היקף התחלואה ותמותה מקורונה לוקים באי-ודאות, קל וחומר בנוגע להשפעת החיסונים. כמו כן, נבחנו חיסונים שונים, מדיניות שונה בין מדינות, מספרי מנות משתנים, ויעילות משתנה לאורך זמן – מה שעלול ליצור הטיה וחוסר דיוק. גם החישובים של שנות חיים הם נושא שנוי במחלוקת, הודו החוקרים.