ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב בועז בלט, מתח ביקורת חריפה על מערכת אכיפת החוק בהקלטות שפרסם אמש (ראשון) עמית סגל בחדשות 12. בין השאר האשים בלט את הפרקליטות בהחזקת תיקי חקירה פתוחים במשך תקופות ארוכות, ללא התקדמות ממשית, כדי להפעיל לחץ על חשודים. טענות דומות השמיע גם כלפי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), שלדבריו משתמשת בכלי החקירה כדי להרתיע קציני משטרה.
ראש אגף החקירות, ניצב בועז בלט | צילום: Yonatan Sindel/Flash90
"אני לא אוהב שמשתמשים במשטרה כאמצעי", אמר בלט בהקלטה. "יש פה לא מעט אירועים שכל בר דעת מבין שזה תיקי מגירה, אתה יודע, זה מנופי לחץ שמפעילים על אנשים, שמים במגירה לא עושים עם זה כלום שנה. אחרי שנה מוציאים ועושים השלמת חקירה. את אותם כלים הם מפעילים גם על קציני משטרה דרך מח"ש. חרגת במשהו כל מה שצריך לבוא ולהזמין אותך עכשיו לכיסא המחשבות".
בלט עצמו לא נקב בשמות חשודים או בתיקים מסוימים. עם זאת, בשנים האחרונות נותרו כמה פרשות ציבוריות במשך תקופות ממושכות ללא הכרעה בשאלת ההעמדה לדין. לא בכל המקרים הסתיימה החקירה, וגם הגורמים לעיכוב שונים: בחלק מהפרשות התיקים ממתינים להכרעת הפרקליטות, ובאחרות ההכרעה תלויה בחוות דעת של גורמי ביטחון או בהליכים משפטיים. המקרים שלהלן ממחישים את המחיר שמשלמים חשודים ואנשים שמתנהלים בעניינם הליכי בדיקה, כאשר ההכרעה בעניינם מתעכבת.
הכי מעניין
הפצ"רית לשעבר
האלופה בדימוס יפעת תומר־ירושלמי נעצרה בנובמבר 2025 בחשד למעורבות בפרשת הדלפת הסרטון ממתקן שדה תימן ולשיבוש החקירה. ב־3 בפברואר 2026 הודיעה המשטרה כי הסתיימו פעולות החקירה, אך מאז התעכבה ההכרעה בשאלת הגורם שיטפל בתיק.
תומר־ירושלמי | צילום: דובר צה"ל
עתירה שהגישה עמותת "בחרנו בחיים! – משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה" לבג"ץ, שעסקה בזהות הגורם שיפקח על החקירה ויטפל בחומריה, נדחתה באוגוסט. בעקבות פסק הדין הוגשו בקשות לדיון נוסף, וב־28 באוגוסט הוציאה השופטת דפנה ברק־ארז צו ארעי שהקפיא את העברת הטיפול בתיק לפרקליט המדינה, עמית איסמן.
אלא שב־8 בספטמבר דחתה ברק־ארז את שתי הבקשות לדיון נוסף וביטלה את הצו הארעי, וכך הוסר המכשול המשפטי להעברת הטיפול בתיק לאיסמן. נכון להיום, לא פורסמה החלטה סופית בשאלת העמדתה של תומר־ירושלמי לדין.
עאידה תומא־סלימאן
ההחלטה אם להעמיד לדין את ח"כ עאידה תומא־סלימאן (חד"ש) מתעכבת בפרקליטות כבר 11 חודשים, אף שלפי דיווח בערוץ i24 מדובר בתיק תעבורה פשוט יחסית מבחינה ראייתית.
עאידה תומא־סלימאן. | צילום: דודי ועקנין
תומא־סלימאן חשודה כי במאי 2025 חצתה צומת בעכו באור אדום ופגעה ברכבו של נהג שחצה את הצומת באור ירוק. בחקירתה טענה כי למיטב זיכרונה הרמזור היה ירוק, אך נמנעה מלהתחייב על כך.
חקירתה במשטרה התעכבה במשך חודשים, ורק בדצמבר 2025 הועבר התיק לפרקליטות. לפי הדיווח, מאז ממתין התיק להכרעה, בין היתר בשל שרשרת האישורים הנדרשת בהליך הנוגע לחברת כנסת מכהנת. בספטמבר מסרה הפרקליטות לערוץ i24 כי "התיק נמצא בשלבי בחינה מתקדמים".
צחי ברוורמן
בעניינו של צחי ברוורמן מתנהלים שני תיקים, אך קצב הטיפול בהם שונה בתכלית. בפרשת "הפגישה הלילית" חלפו כארבעה חודשים וחצי בלבד מאז שנחקר לראשונה, בינואר 2026, ועד שזומן במאי לשימוע לפני הגשת כתב אישום בעבירות של מרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט.
צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה, סמוך ללשכת נתניהו בכנסת | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
לעומת זאת, בפרשת הפרוטוקולים, שבה נחקר בנובמבר 2024 בחשד לשינוי רישום שעת השיחה בין ראש הממשלה למזכירו הצבאי בבוקר 7 באוקטובר, ממתין התיק להכרעת הפרקליטות כבר כ־16 חודשים.
באוקטובר 2026 נחשף כי במסגרת הפרשה נבדק גם חשד שברוורמן אסף באופן שיטתי כ־30 פרוטוקולים מסווגים, ללא אישור ובניגוד לנהלים. לפי הדיווח, התיק ממתין להכרעת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה.
ברוורמן הכחיש את החשד לשינוי הפרוטוקול, וסנגורו טען כי פעל במסגרת סמכותו כדי לתקן טעות ברישום.
גלעד קריב
תיק חקירתו של ח"כ גלעד קריב (העבודה, כיום הדמוקרטים), בחשד להעברת מידע מדיון סגור בוועדת החוץ והביטחון לאדם שלא היה מוסמך לקבלו, ממתין להכרעת הפרקליטות כבר יותר משנה.
ח"כ גלעד קריב. | צילום: Erik Marmor Flash90
הפרשה החלה בעקבות פרסום פרטים מדיון שהתקיים בוועדה ביוני 2023, בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו. קריב נחקר באזהרה בלהב 433 באפריל 2025, וב־9 ביולי באותה שנה הודיעה המשטרה כי סיימה את החקירה והעבירה את התיק לפרקליטות לעיון ולהחלטה.
שנה לאחר מכן עתר ארגון לביא לבג"ץ בדרישה לחייב את הפרקליטות להכריע אם להעמיד את קריב לדין או לסגור את התיק. נכון להיום, טרם התקבלה החלטה בעניינו.
אבישי מועלם
מפקד ימ"ר ש"י לשעבר, ניצב־משנה בדימוס אבישי מועלם, נחקר במח"ש בחשד לשוחד, הפרת אמונים ושימוש לרעה בכוח המשרה.
אבישי מועלם | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בין היתר נבדק החשד כי מועלם נמנע מפעולות אכיפה נגד פעילי ימין קיצוני והעביר מידע מודיעיני מסווג ללשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בין היתר מתוך ציפייה לקידום במשטרה.
באפריל 2026 המליצה מח"ש להעמידו לדין בכפוף לשימוע, והחומר הועבר להכרעת היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה. עד כה לא פורסמה החלטה סופית בעניינו.
בינתיים פרש מועלם מהמשטרה, וב־8 באוקטובר החל לכהן כמנכ"ל עיריית טבריה. מועלם מכחיש את החשדות וטוען כי פעל במסגרת סמכותו המקצועית.
רואי כחלון
עו"ד רואי כחלון, לשעבר ממלא מקום נציב שירות המדינה וכיום ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה, ממתין כבר קרוב לשנתיים להכרעה בעניינו.
רואי כחלון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בינואר 2025 נפתחה נגדו חקירה משמעתית, בחשד שהציג באופן מטעה את ניסיונו המקצועי בקורות החיים שלו, בין היתר בכל הנוגע לניהול עובדים, כדי לעמוד בתנאי הסף לתפקידים בכירים בשירות הציבורי.
בפברואר 2025 נחקר לראשונה במשרד המשפטים. לדבריו, במהלך השנה שלח שבע פניות בבקשה לקדם את הבדיקה ולזמן עדי הגנה, אך לא זכה למענה ענייני.
במרץ 2026 קיבל נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, את תלונתו של כחלון נגד היועצת המשפטית לממשלה. פינקלשטיין קבע כי התמשכות החקירה אינה מניחה את הדעת, וכי התנהלות לשכת היועצת בכל הנוגע למענה לפניותיו הייתה לקויה.
בספטמבר 2026 דווח כי היועצת החליטה להגיש נגד כחלון כתב אישום משמעתי, בכפוף להשלמות חקירה נקודתיות. בתגובה נמסר כי החקירה טרם הסתיימה. יש להדגיש כי מדובר בהליך משמעתי ולא בהליך פלילי.
שלמה פילבר
מקרה נוסף של עיכוב ממושך הוא עניינו של שלמה פילבר, עד המדינה בתיק 4000. באפריל 2024 הודיעה לו הפרקליטות כי היא שוקלת לבטל את הסכם עד המדינה עמו, וזימנה אותו לשימוע. אלא שהשימוע נערך רק ב־24 ביוני 2026, יותר משנתיים לאחר מכן.
שלמה פילבר | צילום: אמיל סלמן
הפרקליטות ניסתה במשך תקופה למנוע את ייצוגו בידי עורך הדין עמית חדד, המייצג במקביל גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך טענותיה בעניין נדחו בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.
השימוע כבר נערך, אך עד כה לא פורסמה החלטה שהתקבלה בעקבותיו.
לא כל תיק שמתעכב הוא בהכרח "תיק מגירה", ולא כל עיכוב נובע משיקולים פסולים. חקירות מורכבות מחייבות לעיתים זמן, וגם הכרעה בפרקליטות עשויה להצריך בחינה ממושכת. אלא שהזמן אינו ניטרלי. עקרון חזקת החפות מחייב שלא להתייחס לחשוד כאשם, אך אינו מונע את הנזק שנגרם לו מעצם התמשכות ההליך.
יתרה מכך, השיהוי עלול לפגוע באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. שחיקת הראיות עלולה לפגוע הן ביכולתו של החשוד להתגונן והן ביכולתה של התביעה להוכיח את האישום.
אם מערכת אכיפת החוק סבורה שיש ראיות להעמדה לדין, עליה לפעול להגשת כתב אישום בהקדם האפשרי. אם אין די ראיות, עליה לסגור את התיק. בכל מקרה, עליה לקבל החלטה בתוך זמן סביר. השארת תיק תלוי ועומד במשך תקופה ממושכת, ללא הכרעה, עלולה להיות עיוות דין בפני עצמה.
עוד כתבות בנושא
