סיעת יהדות התורה הודיעה הבוקר (חמישי) לנשיא המדינה יצחק הרצוג כי לא תמליץ בשלב זה על אף מועמד להרכבת הממשלה הבאה. במהלך ההתייעצויות בבית הנשיא הציבו נציגי המפלגה תנאי לתמיכתם במועמד לראשות הממשלה: קידום חוק גיוס שיסדיר את מעמדם של לומדי התורה, ללא סנקציות וללא מכסות גיוס.
"המועמד שיביא חוק גיוס בלי סנקציות ובלי מכסות יקבל את קולנו", הבהירו נציגי המפלגה. ח"כ יצחק גולדקנופף חזר על הדברים ואמר: "מי שייתן לנו פתרון לנושא הגיוס, נמליץ עליו".

משלחת יהדות התורה בבית הנשיא בירושלים, היום (חמישי), 5 בנובמבר 2026. חברי המשלחת, יצחק פינדרוס, יצחק גולדקנופף, משה רוזנטל, אמיתי שולמן ומוטי בבצ'יק, הודיעו לנשיא יצחק הרצוג כי לא ימליצו על אף חבר כנסת להרכבת הממשלה הבאה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.
במשלחת יהדות התורה השתתפו חברי הכנסת יצחק פינדרוס ויצחק גולדקנופף, לצד משה רוזנטל, אמיתי שולמן ומוטי בבצ'יק. במהלך הפגישה הדגישו הנציגים כי ההגנה על לומדי התורה עומדת בראש סדר העדיפויות של המפלגה, וכי הסדרת מעמדם תהיה תנאי מרכזי בכל משא ומתן להקמת ממשלה.
הכי מעניין
"אנחנו מגיעים לכאן בראש מורם, אבל מייצגים ציבור שמרגיש נרדף", אמר פינדרוס לנשיא. בהמשך הקריא מכתב שכתב סבו של הרצוג, הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג, לדוד בן־גוריון, ובו התייחס לחשיבות לימוד התורה.
אלא שהנשיא הציג בפני הנציגים גם עמדה אחרת של סבו. "סבא שלי התיר לבני הישיבות להתגייס ולהילחם על עצמאותנו", אמר הרצוג. לדבריו, סבו אף אמר לבנו: "אם אתה לא הולך להיות רב, תהיה קצין בצבא".
הרצוג הקשה על נציגי יהדות התורה ושאל אם יש בידיהם מתווה חדש לחוק הגיוס שיוכל לזכות להסכמה ציבורית רחבה. הוא ביקש לדעת גם אם הם מסכימים שמי שאינו לומד תורה צריך להתגייס.
פינדרוס השיב כי עמדת יהדות התורה לא השתנתה מאז קום המדינה, וכי ההסדר שהמפלגה מבקשת לשמר נוגע למי שתורתם אומנותם, ולא לכלל הציבור החרדי. לדבריו, אין מדובר בפטור הניתן על בסיס השתייכות מגזרית או משפחתית, אלא בהסדר הנוגע ללימוד התורה, שאותו יש לעגן בחקיקה.
הנשיא הזכיר כי בתקופת ממשלת בגין הורחב ההסדר, כאשר בוטלה המכסה על מספר תלמידי הישיבות הזכאים לדחיית שירות. הוא הביע צער על פסילת חוק טל בבג"ץ, שלדבריו היה עשוי לאפשר תהליך הדרגתי של השתלבות חרדים בחברה.
בהמשך הצביע הרצוג על האפשרות לשלב חרדים בשירות צבאי תוך שמירה על אורח חייהם. הוא סיפר על ביקור שערך בחטיבת החשמונאים בערב תשעה באב, ואמר כי ראה שם "חטיבה חרדית מלא מלא". לדבריו, עצם קיומה של החטיבה מוכיח כי ניתן להשתלב בצה"ל מבלי לוותר על הערכים והאמונה.
אחת השאלות הנוקבות שהעלה הרצוג עסקה בקריאות "נמות ולא נתגייס", הנשמעות בחלק מהמחאות נגד גיוס חרדים. הנשיא ביקש לדעת כיצד מתייחסים לכך נציגי המפלגה, על רקע המלחמה והתגייסותם של המוני ישראלים לשירות צבאי.
"זה נושא מאוד עמוק. המוני בית ישראל עטו מדים ויצאו למלחמה – מה אתם אומרים עליו?", שאל הרצוג.
גולדקנופף הסתייג מהקריאה והשיב: "זה משפט שאנחנו לא אמרנו אותו. אנחנו אומרים שהתורה היא מחייה אותנו ומאריכה את ימינו".
למרות חילופי הדברים, נציגי יהדות התורה לא הציגו מתווה חדש לחוק הגיוס ולא שינו את עמדתם בנוגע להמלצה על מועמד להרכבת הממשלה. הם הבהירו כי כל משא ומתן קואליציוני יידרש לכלול הסדרה של מעמד לומדי התורה, לצד טיפול בסוגיות הלאומיות האחרות.
סבב ההתייעצויות בבית הנשיא נפתח אתמול (רביעי), לאחר שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הגיש להרצוג את התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת ה-26. בניגוד לנוהג המקובל, הרצוג החליט לפתוח את ההתייעצויות דווקא עם הסיעות הקטנות, במטרה לבחון אפשרויות שונות להקמת ממשלה.
ביום ההתייעצויות הראשון המליצו הציונות הדתית, ש"ס וזהות על ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואילו ישראל ביתנו המליצה על יו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט. במהלך הפגישה עם ש"ס עלתה גם סוגיית גיוס החרדים, כאשר הרצוג הקשה על נציגיה בשאלות הנוגעות ליחס שבין לימוד תורה לשירות צבאי.
היום יימשכו ההתייעצויות עם יתר הסיעות, ובהן עוצמה יהודית, הדמוקרטים, רע"מ, הרשימה המשותפת, ביחד, ישר! והליכוד. בתום הסבב יידרש הרצוג להכריע על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה הבאה.
עוד כתבות בנושא


