תוצאות האמת של מערכת בחירות ה'תשפ"ז גרמו לנו להתעסק בעיקר בזינוק המפלגות הערביות, החשד לזיהום הבחירות, וכמובן - זהות מרכיב הממשלה הבאה. אולם על אף זאת, אם מנסים להסתכל מעט לטווח ארוך, סיפור הבחירות הגדול ביותר הוא צניחת מפלגת ש"ס מאחת המפלגות החשובות בכנסת - למפלגה קטנה במיוחד, ובמספרים: התרסקות של כמעט מחצית מכוחה - מ-11 מנדטים ל-6. הסיפור הזה מרכזי במיוחד מכיוון שנראה שלשם זה הולך: ש"ס עתידה להיות מפלגה קטנה בטוח הנראה לעין.
מפלגת ש"ס הייתה נס הדגל של מורינו ורבינו, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בניסיונו להאיר עיניהם של ישראל ולחברם לאביהם שבשמיים, ובעיקר בני עדות המזרח. ש"ס הוקמה בשנת ה'תשד"מ (1984) וזכתה ב-4 מנדטים, ולאט לאט החלה לטפס. את שיאה הפוליטי השיגה בבחירות ה'תשנ"ט (1999), אז גרפה 17 מנדטים.
ביטוייה הפוליטי היה כסות לשינוי האדיר שחוללה המפלגה באופייה של ישראל, בהשפעתה על שינוי אופי הציבור הספרדי בישראל, שעד אז נע בין חילוניות ומסורתיות, ובכוחו העילאי של הרב יוסף זצ"ל, שכיתת רגליו מעיר לעיר - הלך והתחבר לחרדיות, או שמא יש לומר: לקיום מצוות בצורה "מחייבת" יותר. תלמודי תורה נפתחו בערי הפיתוח כפטריות לאחר הגשם, ועולם הישיבות הספרדי זינק בחדות. תהליך זה הפך את הספרדים לקבוצה הגדולה ביותר בחברה החרדית, אם כי לא הקבוצה המשפיעה ביותר.
הכי מעניין
אזרח נכנס להצביע בקלפי בירושלים | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
פטירת "נשיא מועצת חכמי התורה", שם התואר למנהיגה הרוחני של המפלגה, בשנת ה'תשע"ד, הובילה לפגיעה אנושה במרקם הייחודי של היהדות הספרדית, ולתחילת הניתוק: הספרדים שהפכו לחרדים הלכו והעמיקו באוהלה של תורה, ינקו עוד ועוד מעולם הישיבות הליטאי המפואר, והמסורתיים הספרדים ספק נותרו מאחור, ושבו לאיטם לאחווה שהציעה להם מפלגת הליכוד והדומות לה (במקרה הנוכחי: עוצמה יהודית, ששאבה קולות רבים מש"ס).
לאחר פטירתו, ש"ס מינתה נשיא מועצת חדש, הרב שלום כהן, ולאחר פטירתו כבר לא מונה נשיא מועצת באופן רשמי, אלא "זקן מועצת חכמי התורה", תחילה הרב שמעון בעדני וכעת הרב משה מאיה. כל אחד מהם הוא תלמיד חכם בתכלית, ענק בתורה - אבל כוחו בציבור הכללי, מחוץ לחברה החרדית, שולי ביחס לכוחו העצום של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שהתחושה כלפיו היא ש"אין לו מחליף". זו הסיבה מדוע ש"ס ממשיכה לתלות בשלטי חוצות את דמותו של מורינו ורבינו, גם 13 שנים לאחר שהלך לעולמו.
במערכת הבחירות הנוכחית ניסתה ש"ס להבליט את ממשיך דרכו של הרב עובדיה, בנו, הרב יצחק שליט"א, פוסק הלכה חריף וידען עצום. הסיבה: הרב יצחק דומה במיוחד לרב עובדיה - במראה, בבהירות ההלכתית וביכולת ההגשה, אפילו בגלימת הראשון לציון.
יתרה מזו: חלק ניכר במסע הבחירות הנוכחי של המפלגה ניסה לקרוא למצביעים המסורתיים, וניסה להלך על חבל דק בין תמיכה בבחורי הישיבות לחיילי צה"ל - בהם בסרטונים נראו אחים, שאחד מהם חייל והשני בחור ישיבה.
אבל המהלך הזה לא צלח, כי בהסתכלות של אב המשפחה מנתיבות, אופקים או קרית שמונה, כאמור, לרב עובדיה "אין מחליף". זה קסם חד פעמי שהיה - ונגמר. יש שמייחסים זאת להתנגדות הרב יצחק יוסף לגיוס החרדים, אבל זה ניתוח שגוי, בעיניי, מכיוון שהרב עובדיה נקט באותה הדרך בדיוק, ואף התבטא לפעמים בצורה חריפה יותר.
תוצאות הבחירות, שהראו על נטישה המונית של "העם שבשדות" וחזרה למפלגות השבט המסורתי, מנכיחות את העובדה שמפלגת ש"ס כיום היא מפלגה חרדית בלבד, ממש כמו יהדות התורה של החרדים האשכנזים. היא כבר לא צריכה לנסות להתאמץ ולשכנע מי שמחוץ לתפיסה החרדית להצביע לה, כי זה כמעט חסר סיכוי.
גם בהסתכלות על חברי "מועצת חכמי התורה", ההנהגה הרוחנית של מפלגת ש"ס, ניתן לראות את הליך ההתחרדות הרשמי שעברה ש"ס: הרב אברהם סלים, ראש ישיבת "מאור התורה", שבעבר קרא להצביע ליהדות התורה, הפך לאחד מחברי המועצת.
הראשון לציון, הרה"ג יצחק יוסף, בדרשתו השבועית בירושלים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
עזיבתו הכמעט ודאית של אריה דרעי יכולה להיות יריית הפתיחה לשינוי ההכרחי שש"ס צריכה לעבור: להצהיר בגלוי שמדובר במפלגה חרדית, ולנסות לשאוב אליה את כלל החרדים הספרדים, בהם ה"משתכנזים" (בוגרי ישיבות ליטאיות, בעיקרם) שכיום מצביעים ליהדות התורה.
עד כה נמנעה המפלגה מלומר זאת בגלוי מחשש שהיא תיפגע אלקטורלית, אבל התוצאות לא מותירות מקום לספק: המצביעים המסורתיים הלכו לבלי שוב, וברוח הימים הסוערים - ש"ס צריכה לצלול ולסייע לבחורי הישיבות הטובעים, ולעולם התורה שנמצא בטלטלה גדולה. למשל: ש"ס צריכה להרים את נס הדגל ולהציע פתרונות למשבר הגיוס, ולא לתת לדגל התורה ואגודת ישראל (הפלג הליטאי והחסידי, בהתאמה) לשחק על "מגרש ריק". ואגב - זה יכול להגדיל דרמטית את הסיכויים להגיע לפתרון.
אבל, יש לציין: החלטה כזו של ש"ס תוציא אותה רשמית וסופית ממחנה נתניהו, המכונה "גוש הימין". את המחנה הזה הקים אריה דרעי בתחילת המשבר הפוליטי המתגלגל כבר בשנת ה'תשע"ט, לאחר הבחירות הראשונות של שנת 2019. הוא שרד מהמורות רבות, אפילו טבח נורא ומלחמה ארוכה בעקבותיו, אבל ש"ס בצורתה הוותיקה כבר לא שרדה איתו.
גדי איזנקוט במטה מפלגת ישר! לאחר סגירת הקלפיות | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
בשביל שש"ס תשוב לכוחה הפוליטי, גם אם לא כוחה מבחינת מספר המנדטים אלא מבחינת יכולת התנהלות ומקח ממכר מהסוג שהכנסת חיה עליו, היא צריכה לשוב להיות לשון מאזניים, כזו שמוכנה ללכת עם איזנקוט במידה שווה להליכתה עם נתניהו.
את הציבור החרדי מעניין הרבה יותר שהבנים לא ייחשבו עריקים מאשר מספר החוות ביהודה ושומרון, מעניין אותו צביונה היהודי של מדינת ישראל יותר מרפורמה משפטית כזו או אחרת. את זה ש"ס תוכל להשיג בחזרה לאחור, לימיה "בדיוק באמצע", כשמספר הטלפון של יו"ר המפלגה זמין לכל פוליטיקאי אחר.
לפחות עכשיו, יש לה גם ממי ללמוד: יו"ר יהדות התורה, ח"כ יעקב אשר. בשתיקתו, תוך שבוע ימים מאז הבחירות, גרם ח"כ אשר למחנה מתנגדי נתניהו להסכים לרדת מעצים גבוהים באשר לגיוס החרדים - ולהיות פתוחים למו"מ.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
