אם אכן נעשה ניסיון התערבות זר בבחירות בישראל, ובפרט כאשר מדובר במדינה עוינת כמו קטאר, מדובר בעניין חמור מאוד שאין להקל בו ראש. אלא שגם אם הטענות על שוחד בחירות נכונות, לא הייתה להן השפעה מהותית על תוצאות הבחירות בפועל.
עוד כתבות בנושא
שיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי (78.3%) היה גבוה בלא פחות מ-25 נקודות האחוז ביחס לשיעורו בבחירות האחרונות ב-2022 (53.2%). מדובר בעלייה חריגה שבהחלט מעוררת סימני שאלה.
בכאן 11 פורסם, כי בכיר בוועדת הבחירות התייחס בשיחות סגורות לחשדות ואמר: "גם אם מלוא החשד הנבדק כרגע בידי שב"כ יתברר כנכון, לא מדובר בהיקפים שיכולים לשנות את תוצאות הבחירות".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
הדברים שאמר הבכיר מתיישרים עם ניתוח שערך נחמיה גרשוני-איילהו, מקים מיזם "מידע" המתמחה באיסוף וניתוח נתונים. גרשוני-איילהו בדק מה היה קורה אילו הציבור הערבי וגם החרדי (שהצביע באחוזים נמוכים יותר הפעם) היו מצביעים בשיעורים זהים לאלה של 2022. הוא מצא כי הליכוד, ש"ס וישר היו מתחזקות במנדט אחד כל אחת ומנגד הרשימה המשותפת הייתה מאבדת שניים ורע"ם אחד, כך שהמאזן בין הגושים היה משתנה מ-53-48 ל-50-55, עדיין רחוק מיכולת של מי מהן להרכיב ממשלה.
בחינה עצמאית שערכנו באמצעות מודל שפה הניב את אותה התוצאה.
גרשוני-איילהו כתב בחשבונו ברשת X: "לכל מי שעיניו בראשו ברור שהיה שוחד בחירות בקנה מידה עצום במגזר הערבי - אבל השוחד הזה לא השפיע על תוצאות הבחירות בהיקף שמשנה את החלוקה הפנים גושית".
בשורה התחתונה, הפרשה, ככל שהיא נכונה - חמורה מאוד, אך לא שינתה בפועל את הדד-לוק הפוליטי בין הגושים.
שאלת השאלות
הן ב-ynet והן בחדשות 12 פורסם מפי מספר מקורות רשמיים הקשורים לפרשה, כי שב"כ החזיק במידע מודיעיני על האפשרות להעברת כספים שלא כדין עוד טרם הבחירות. עם זאת, לפי גורמים בוועדה, שב"כ נכח בכל הערכות המצב בימים לפני הבחירות וכן ביום הבחירות עצמו - ובשום שלב לא נמסר ליו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, או לוועדה עצמה על חשד או מידע מודיעיני שכזה לפני פתיחת הקלפיות.
ככל שהפרסומים נכונים, הם מעלים שאלות מטרידות מאוד: מדוע שב"כ בחר שלא לעדכן את הוועדה לפני הבחירות, אלא רק לאחריהן? ואילו צעדי מנע, אם בכלל, נקט כדי לעצור את אותו ניסיון השפעה זר?
השאלות מקבלות משנה תוקף בהתחשב בכך שבתרחיש אחר אותו שוחד, לכאורה, עשוי היה לשנות את תוצאות הבחירות באופן מהותי.
אחד הגורמים הללו אמר ל-ynet: "השאלה המתבקשת היא כיצד ייתכן שהיה בידי השירות מידע מודיעיני מוצק, מטלטל לכאורה, עוד לפני הבחירות, והוא לא ביקש לפעול או לפתוח בחקירה - לפני התקיימות הבחירות".
עוד כתבות בנושא
