האם הציבור הערבי נוהר לקלפיות? לפחות ברהט, העיר הבדואית הגדולה בישראל, ניכרת השתתפות משמעותית בבחירות לכנסת ה־26. לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית שנמסרו בשעות הצהריים (שלישי), שיעור ההצבעה בעיר הגיע ל־36.9%, לעומת כ־18% בלבד באום אל־פחם. הפער בין שתי הערים ממחיש כי גם בתוך החברה הערבית קיימים הבדלים ניכרים בשיעורי ההשתתפות, וכי עדיין מוקדם לקבוע אם מדובר במגמה רחבה.
ההתגייסות ברהט אינה מקרית. רק אתמול הציב ראש העיר, טלאל אל־קרנאווי, יעד שאפתני של 75% הצבעה, וקרא לתושבים להגיע לקלפיות. בריאיון לוואלה סיפר כי בעיר פועלים להוציא את התושבים מבתיהם ולהגדיל את השתתפותן של הנשים הבדואיות. לדבריו, התנהלותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תרמה למוטיבציה להגיע ולהצביע. "אין ספק שההתנהלות של בן גביר וההתגרות שלו גורמות לאנשים לצאת להצביע. התושבים רוצים להוכיח לו שנהיה כוח פוליטי לא פחות ממנו", אמר.
בבחירות הקודמות, שנערכו בנובמבר 2022, עמד שיעור ההצבעה ברהט על 60.61%, לעומת 70.63% בכלל הארץ. רע"ם הייתה המפלגה הגדולה בעיר בפער ניכר, עם 64.16% מהקולות הכשרים. הפעם מקווים ברהט להגיע לשיעור השתתפות גבוה בהרבה, אך רק בתום יום הבחירות יתברר אם היעד השאפתני אכן הושג.
הכי מעניין
שיעור ההצבעה בחברה הערבית עשוי להיות אחד המשתנים המשמעותיים ביותר בקביעת הרכב הכנסת הבאה. לקראת הבחירות העריכו סוקרים כי שיעור ההשתתפות עשוי להגיע ל־60% עד 70%, בין היתר בשל הרצון להחליף את הממשלה, העלייה בפשיעה ובאלימות והשאיפה לחזק את הייצוג הערבי בכנסת.
לפי ניתוח שפורסם בשבוע שעבר בכלכליסט, הסוקר יוסף מקלדה העריך כי שיעור ההצבעה בחברה הערבית עשוי להגיע ל־68%–69%, לעומת כ־53% בבחירות 2022. בתרחיש כזה, לדבריו, הרשימה המשותפת ורע"ם עשויות להגיע יחד ל־15–16 מנדטים, לעומת עשרת המנדטים שקיבלו חד"ש־תע"ל ורע"ם בבחירות הקודמות.
גם האיחוד בין חד"ש, תע"ל ובל"ד, שהושג באוגוסט האחרון, עשוי להשפיע על התוצאות. בבחירות 2022 התמודדה בל"ד בנפרד ולא עברה את אחוז החסימה, וכ־139 אלף הקולות שקיבלה לא תורגמו למנדטים. הפעם שלוש המפלגות מתמודדות ברשימה אחת, בעוד רע"ם של מנסור עבאס מתמודדת בנפרד.
התחזקות משמעותית של שתי הרשימות הערביות עשויה לשנות את חלוקת המנדטים בין הגושים ולהשפיע על האפשרויות להרכבת הממשלה הבאה. אלא שלתוצאה כזו יש משמעות כפולה: היא עשויה להקשות על בנימין נתניהו להגיע לרוב של 61 מנדטים, אך גם להגדיל את הקושי של גדי איזנקוט להרכיב ממשלה ללא תמיכה של מפלגות ערביות. התשובה תלויה לא רק בשיעור ההצבעה בחברה הערבית, אלא גם בתוצאות שירשמו יתר המפלגות

