הצצה נדירה: כך עובדים הקמפיינים לפני הבחירות כדי להשיג מצביעים

מרכז העצבים של קמפיין פוליטי הוא מטה הבחירות. המטה מרכז במקום אחד את מיטב המוחות והתוכניות של אנשי המפלגה, וגם את מיטב הסודות. חודשים של עבודה במטות כאלה יתנקזו בעוד שבוע וחצי למאות אלפי פתקים בקלפי, וברחבי הארץ מתכוננות המפלגות ליום הגדול.

מקור ראשון בדק השבוע את הנעשה בשני מטות שונים: מטה הבחירות של מפלגת "ביחד" ומטה הבחירות של מפלגת "הציונות הדתית". במטה "ביחד", החיבור בין יאיר לפיד לנפתלי בנט כלל גם איגוד של המשאבים והמטות, אך בצלאל סמוטריץ' מנהל קמפיין נבדל מזה של שותפיו, מפלגת זהות ומשה פייגלין, שעובדים לבדם.

שתי קומות מושכרות לצורך המטה, והכול מתרכז כאן. המשרדים מעוצבים בטוב טעם וממותגים, ושורר בהם שקט. אנשים נכנסים ויוצאים - רובם מבוגרים, ומעט מאוד צעירים בגילאי העשרים.

במטה הציונות הדתית, סמוך לשוהם, התמונה כמעט הפוכה. כשהדלת נפתחת נחשפת חבורה של נערים־בחורים סביב דסק מחשבים, נכנסים ויוצאים בבהילות מהחדרים, משל היו סניף אריאל בנים בלילה לבן של חודש ארגון. לצופה מהצד העובדים נראים כמעט חד־גוניים: רוב מוחלט של גברים, כיפות, פאות. הנשים, אם יש כאלה, נמצאות בחדרים אחרים או מנהלות את העניינים.

בתוך המשרדים, דלת עבה מובילה לחלל שקט יותר - שככל שיהיה שקט, עדיין לא משתווה למטה השלו ברעננה. בחדר אחד יושבת מנהלת הסושיאל, בחדר האחר מתכנסים לישיבת שטח לקראת כנס הישיבות.

מחיסרון ליתרון

קווי הדמיון בין הקמפיינים מאולצים אך מתבקשים. שתי המפלגות מציגות תוכניות לממשלה הבאה, ובעוד מפלגת בנט מתמקדת בממד הכלכלי והביטחוני, מפלגתו של סמוטריץ' עוסקת בעיקר בנושא המשפטי והביטחוני־התיישבותי.

מי שמתכללת את התוכניות אצל בנט היא לירן אבישר־בן־חורין, מועמדת במקום החמישי ברשימה, שגויסה למשימה לפני יותר משנתיים: "אחרי שנפגשנו, בנט אמר לי 'בואי נכתוב את התוכנית לתיקון ישראל'. אני מגיעה מתחום המדיניות הציבורית, ועבדתי עשרים שנה בממשלה. שאלתי אותו אם הוא חוזר, והוא אמר שהוא לא יודע, אבל שזה לא חשוב. 7 באוקטובר זה דבק חזק לממשלה שאחראית עליו, ולכן הוא העריך שיש לנו הרבה זמן, ושצריך להקדיש אותו לניתוח אתגרי הליבה של ישראל, ולהביא פתרונות ורפורמות מז'וריים, בסדרי גודל בן־גוריונים".

אבישר־בן־חורין, שניהלה את הצוותים המקצועיים בתוכניות העבודה, יועצת בפועל למועמדים בקמפיין: "כל חצי שעה מטלפן אליי מועמד שנכנס לפאנל, ואני מקבלת שאלות ממוקדות".

אצל סמוטריץ' התמונה אחרת. בתשובה לשאלה מי הגה את תוכניות המפלגה הוא לא מתבלבל, ומצביע על עצמו. לתהייה מתי יש לו זמן בין תפקידו כשר אוצר ושר במשרד הביטחון, הוא משיב בפשטות: "אני חי את זה. הקמפיין שלנו מבוסס על עשייה אמיתית. אני לא בא ערב הבחירות ושולף מהכובע תוכניות עבודה שנשמעות מעולה, כי שכרתי יועץ שיסביר לי איך להישמע ימני".

תוכניות עבודה עתידיות, ואפילו הצגת קבלות מהעבר, הן בדרך כלל לא המיקוד של קמפיין בחירות אצל פוליטיקאים מנוסים. לב העשייה הוא ניקוי כתמי העבר. "תפקיד הקמפיין הוא לזהות אתגרים ולטפל בהם", אומר בזהירות עומר רחמים, מנהל הקמפיין של הציונות הדתית.

בשתי המפלגות מתמקדים במצביעים המתלבטים: אלה של בנט מסרבים לסלוח לו על הישיבה עם מנסור עבאס בקואליציה, ומתלבטי סמוטריץ' מחזיקים עליו בטן מלאה בכל הנוגע לסוגיית הגיוס. שניהם צריכים לעבוד קשה כדי לקנות את אמונם של מי שבחרו בהם בעבר, ובמקביל לשכנע מצביעים חדשים וגם ותיקים שהשד לא נורא כל כך.

מלאכת הוצאת השלדים מהארון והכשרתם נעשית בכל אחד מהמטות באופן אחר. אצל בנט מתמקדים דווקא במעוזי ההתנגדות, כמי שיכולים להשפיע על המצביעים. כך נולדו "הפרלמנטים", ויכוחי רחוב מצולמים של יושב ראש המפלגה בנט עם עוברי אורח, שעולים לאינסטגרם ולרשתות חברתיות אחרות – פורמט שהמטה שם דגש על תחזוקו והפצתו.

צבי פלוטניצקי, מנהל אסטרטגיית השטח ומספר 25 ברשימה, מאמין ש"כעס הוא רגש שאפשר לעבוד איתו". נקודת הפתיחה הזו הביאה אותו לפצח את השטח: "הכרתי חבורה שיושבת קבוע בפלאפל בחולון, וחשבתי שננסה להנחית שם את בנט. ישבנו איתם לפני שהבאנו אותו, ואמרנו להם: 'מה אתם חושבים על בנט?'. הם התחילו לדבר, ואז שאלנו: 'אם הוא היה יושב פה, מה הייתם אומרים לו?'. ואז הוא יצא מהאוטו והתיישב. משם זה התגלגל".

מנהלת הרשתות החברתיות של בנט, מיה זיו־סילבר, מסבירה איך דווקא ויכוחים – לכאורה, החלק הפוטוגני פחות בשיח - הפך לסימן ההיכר של ראש הממשלה לשעבר בקמפיין. בראייתה, כששיחות הרחוב מתאפיינות בצעקות ובכעס, שנובעים מאי אמון בקרב בוחריו לשעבר ובקרב אנשי ימין בכלל, החיסרון יכול להפוך ליתרון: "היינו עורכים סרטונים רגילים לסושיאל, מהסוג שהוא מספר 'הייתי בקריית־גת'", היא מסבירה, "יום אחד היה פרלמנט סוער. הגשתי לו את הסרטון הרגיל שלי, והוא שאל: 'למה הוצאת את הוויכוח?', החזרתי את זה, וככה נולד הפרלמנט - מהאומץ של בנט, שגם יראו את ההתנגדות אליו. בהמשך הוא הוציא הוראה להמשיך את זה גם אחרי הבחירות, כי הוא הבין שזה משרת אותו להבין מה קורה במדינה".

מנדט וחצי בשטח

סמוטריץ' מתמודד עם בעיות אחרות. הוא צריך לרצות את ציבור המצביעים בעניין חוק הגיוס, וסובל מהתדמית המנוכרת, הסגורה והמנותקת שנוצרה לו. גם הוא מנסה לפרק את ההתנגדות אליו – כולל בפעילות ברשתות – באמצעות שיחה מצולמת, אך בדגש שונה.

"אחת ההחלטות הראשונות בקמפיין", אומר רחמים, מנהל הקמפיין, "הייתה ללכת על פודקאסטים בכל הכוח. בפודקאסט אתה פוגש סמוטריץ' אחר. יצאו ממנו שם דברים רכים הרבה יותר, לעומת ריאיון של חמש דקות ברדיו. זו גם במה שהוא יכול להביא בה לידי ביטוי את החוזקה של אדם מעמיק, עם תפיסה שיטתית מורכבת".

כמפלגה מגזרית, הציונות הדתית עובדת על טקטיקה ברורה. "חוק הדתיים השלובים המפורסם הוא כלי פוליטי מטורף", אומר רחמים. יהודה ולד, מנכ"ל המפלגה, מציין שהמפלגה מתהדרת בשטח שורשי: "המוסדות, הארגונים, הישיבות והסניפים בשטח - זה משהו שאנחנו עובדים עליו כל השנים". ואכן, לוח השנה של המפלגה מושפע מתאריכים עבריים, ולכל אחד מוצמד אירוע תקשורתי או מגזרי גדול.

מיזם הדגל שמבטא את תפיסת השטח של הציונות הדתית אירע בחול המועד סוכות, בהזמנה פתוחה שהופצה ברשת לביקור בחוות ביהודה ושומרון. 40 אלף מבקרים תועדו בביקורים ברחבי יו"ש, כולל משפחות שלמות שהגיעו יחד. "אני לא יודע אם הייתה פה עוד מפלגה שהביאה מנדט וחצי לראות את העשייה בעיניים", אומר ולד. "יש הרבה אנשים שרואים סרטונים ועושים לייק. לאנשים שראו בעיניים את חוויות הביקור יש משפחה וחברים. הם חוזרים הביתה ואומרים: 'זה לא סרטון בפייסבוק. הייתי שם, הלכתי, וראיתי בעיניי".

מפלגת ביחד, מנגד, עובדת במה שזיו־סילבר מכנה "סושיאל שטח" – שיווק המפגשים בשטח בעזרת הרשתות החברתיות. אנשיה מצליחים לשכנע את בני שיחם, והצפיות בדיונים כאלה ברשת, לדבריהם, משפיעות על דעת הקהל ומורידות התנגדות.

כשהמטרה כמעט זהה והטקטיקות שונות, נותרה השאלה מי פיצח טוב יותר את השיטה. בעוד 11 ימים נדע איזו שיטה הצליחה להוציא יותר אנשים לקלפיות - דרך הטיקטוק או דרך הישיבה.