א.

בבחירות לפני 35 שנים (תשנ"ב, 1992) היה רוב למצביעי הימין. למרות זאת השמאל עלה לשלטון, והביא עלינו את אסון אוסלו, שאנו סובלים ממנו עד היום. זה קרה משום שהרב משה לוינגר הקים לקראת הבחירות את מפלגת "התורה והארץ". היא לא עברה את אחוז החסימה אך הצליחה להפיל את מפלגת התחייה, וכך ניצח השמאל בבחירות, ויצחק רבין ז"ל נבחר לראש הממשלה. אחסוך מן הקורא היקר את כתיבת המסקנה המתבקשת.

ב.

קשה לדעת מה צפוי לנו עד הבחירות בענייני חוץ וביטחון, לכן קשה לשער את תוצאות הבחירות. נצא לרגע מהנחה ללא בסיס ברור, שגוש הימין ינצח (בדוחק רב). לפני נתניהו תעמוד אפשרות להקים ממשלה דוגמת הממשלה הנוכחית, כנראה לזמן קצר בלבד. הממשלה הנוכחית אכן רשמה הישגים חשובים מאין כמותם בביטחון, ובעיקר בהתיישבות ובסלילת דרכים ביהודה ושומרון, דברים שקידמו היטב מניעת הקמת מדינה פלסטינית, שתעמוד כעצם בגרוננו. הממשלה רשמה הישגים חשובים בתחומים נוספים, ולא נפרט. ממשלה של גוש הימין תיאלץ לבלוע הסכם לא רצוי לדעתי עם החרדים, אך כאמור, יש לממשלה כזו גם מעלות רבות.

אולי תהיה לראש הממשלה גם אפשרות שנייה, להקים ממשלה עם הציונות הדתית, ובשיתוף גדי איזנקוט ומפלגתו, ואולי מפלגה נוספת בגוש השמאל - ממשלה שתכונה ממשלת אחדות לאומית. המחירים של הקמת ממשלה כזאת עלולים להיות גבוהים בתחום ההתיישבות, שהיא יקרה לנו ועקרונית בעינינו, ואולי גם בתחומים נוספים. לא קיימת אצלנו נטייה לוותר אפילו על מעט בתחום כה חשוב, ואני סבור שזו טעות. המחיר המדיני והצבאי שאנו משלמים כבר שנים לא מעטות על הפילוג העמוק בתוכנו הוא עצום, וקשה לשער את עוצמתו.

דומה שאין ספק במשקלו הרב של הפילוג הפנימי בתוכנו על החלטת אויבינו לפתוח במלחמת התקומה, שגבתה מאיתנו מחיר גדול כל כך. המשך המלחמה מחמת שיקום החמאס, החתרנות האיראנית מסביב לנו ומלחמה ישירה עם איראן הם סכנה ישירה לקיומנו ולנפשות רבים מאיתנו, וגם בה משקל רב מאוד לפילוג העמוק בתוכנו. כך גם לגבי סכנת מלחמה עם טורקיה ועם מצרים, על יכולתן להתאחד נגדנו.

לכך יש להוסיף משהו משנאת אירופה כלפינו (אני יודע היטב, שרובה אנטישמיות טהורה) ואת הסכנות הגדולות למחירה של הצטננות מדאיגה של היחסים בינינו ובין ארה"ב. ממשלת אחדות לאומית לא תפתור את כל הבעיות, וצפויים לנו ניסיונות לא קלים, אך ממשלה כזו תקל במידה רבה את הלחץ מעלינו, כשחלק גדול מן השמאל מצטרף למתנגדינו פעמים לא מעטות. יש לממשלה כזו גם יתרונות כלכליים, מניעת ירידה מן הארץ, ובעיקר ריפוי כלשהו של השבר העמוק מכול האוכל בנו בכל פה. פגיעה חלקית בהתיישבות היא כאב עצום. עדיין היא, לדעתי, כהקרבת פרש או רץ כדי למנוע מהלך מסוכן יותר.

אגב, בממשלה כזו רצוי לדעתי לשתף גם את החרדים, אך לא כלשון מאזניים בעלת זכות וטו על כל דרישה.

ג.

מפלגת הציונות הדתית על כל מעלותיה, והן רבות, עשתה טעות בלתי נסלחת בדרך שהיא מצטיירת כיריבה קיצונית לכל מחנה השמאל בלא הבחנה בין צבעי הקשת הרבים בו. בימים המעטים שנותרו עד הבחירות, על המפלגה למנות יועץ תקשורת נאמן, שישדר ללא הרף מסרי פיוס והכלה, לפחות כלפי המתונים יותר בגוש השמאל, מסרי אהבת ישראל וקירוב לבבות, מסרי זהירות בכבודו של כל אחד, ומסרים שבלא לוותר על עקרונות יצעידו אותנו צעד גדול לכיוון המקף המפורסם של ד"ר יוסף בורג ז"ל.

ד.

מסיבות שלי, ולא אפרט, אני רוחש הערכה גדולה ואהבה גדולה מאוד לגדי איזנקוט ולכמה מאנשי מפלגתו, כציונים יישרי דרך. ודאי אין בכוונתי להצביע עבורו, וזה מסיבות שונות. אשתף אתכם באחת בלבד: כל קול של כל אחד מאיתנו עשוי כנראה להצטרף לעודפי המפלגה שנצביע עבורה. למפלגת "ישר" של איזנקוט יש הסכם עודפים עם הדמוקרטים. הסיכוי של לא מעט ממצביעיו שקולם ייתרם בסופו של יום לדמוקרטים הוא סיכוי שלדעתי יש להביאו בחשבון.

הרב יעקב מדן הוא ראש ישיבת ההסדר הר עציון