על עניין אחד מסכימים כל הפרשנים הפוליטיים ורוב הסוקרים: הם יופתעו אם במוצאי 27 באוקטובר לא תהיה הפתעה. אולי לא הפתעה בסדר גודל של בחירות 2015, אבל כזו שתגרום לנו לשאול "מי היה מאמין?!" או לפחות לפלוט "וואו". למשל, הישג נאה של מפלגת עופר וינטר, עמך ישראל.
נאום הניצחון הנרגש שלו לא יכיל מילים בנוסח "שביבי יקפוץ לי", מתוך אבירות מנצחים, אך מן הסתם יכלול עקיצה קטנה לרואי השחורות, אלה שקראו לו לוותר ולפרוש כדי לא לפגוע בסיכויי הימין בבחירות. הפרשנים יציינו שההימור הצליח. אולי יזכירו את האמירה של בכיר יחידת הקומנדו הבריטית SAS במאה שעברה, "המעז מנצח".
| צילום: איור: שי צ'רקה
וינטר, בלי ספק, מעז. בסוף אלול הבטיח "לנהוג באחריות" אם הסקרים יחמיצו לו פנים, כעת הוא מתחייב לרוץ "עד הסוף", צמד מילים בעל ניחוח אובדני שפוליטיקאים ישראלים במשבר התאהבו בו משום מה. זאת אף שאפילו הסקרים הטובים מבחינתו אינם מרחיקים אותו מאחוז החסימה. "אני לא מפסיק קרב באמצע", הכריז לפני ימים אחדים. יפה מאוד, כל הכבוד, אבל ערב פתיחת הקלפיות מותר לשאול על מה בעצם וינטר נלחם עד הסוף, וכנגד מי בדיוק? איזה ערך לאומי, פטריוטי, ירד לטמיון אם אכן ינהג באחריות וישאיר את הקרב לאחרים, בעלי סיכויים גדולים יותר?
הכי מעניין
הרי אחרי שהוא התחייב חגיגית שלא לשבת תחת ליברמן, איזנקוט או בנט, רק עם נתניהו, ההבדל האידיאולוגי והמעשי בינו ובין מפלגת הציונות הדתית של סמוטריץ' התכווץ פלאים. שניהם יראי שמיים, חרד"לים במידה כזאת או אחרת, וסרבני שת"פ עם מפלגות שמאל. אפילו את סוגיית גיוס החרדים הם רואים עין בעין. וינטר מתנגד לגיוס בכפייה, וכמו סמוטריץ' מאמין יותר בהשפעה החיובית של מערך תגמולים דיפרנציאלי למשרתים. אם הבנתי נכון מקריאת המצע באתר מפלגתו, גם אין ביניהם חילוקי דעות מהותיים על טיבה של ועדת החקירה למחדל 23'. גם דעתם על ועדה שיצחק עמית ירכיב באופן בלבדי – זהה. יש רק הבדל אחד הנוגע למחדל, הבדל לכאורה: וינטר תובע להעיף הביתה לאלתר את כל הנפשות שפעלו בזירה הפוליטית ערב המלחמה, כולל סמוטריץ'. מצד שני הוא כבר הביע נכונות להצטרף לממשלת נתניהו עתידית, כך שלמעשה מדובר בעיקרון חלול: אם נתניהו אינו פסול בעיני וינטר, מדוע סמוטריץ' כן?
השבוע גילה סמוטריץ' כי הציע לווינטר את המקום הראשון ברשימה משותפת. וינטר לא הכחיש. התעקשותו לרוץ לבד, למרות הסכנה המוחשית של נפילה לתהום אחוז החסימה, מסגירה הערכה עצמית מופרזת. עמך ישראל היא מפלגה מיותרת, אבל המייסד שלה משוכנע שסגולותיו האישיות יקסמו לציבור. בעיני עצמו אין לו מתחרים בתחום הביצוע, אפילו לא סמוטריץ', שגם יריבים אידיאולוגיים מודים שהוא מוכשר כשד, השר המשפיע ביותר על מדיניות הממשלה, ומי שעיצב את מפת יו"ש היהודית יותר מכל פוליטיקאי אחר בדור האחרון.
ייתכן שבכנסת הבאה שניהם ייאלצו לשבת באופוזיציה. מי ייתן ויכהנו יחדיו בממשלת אחדות, בלית ברירה אפילו תחת איזנקוט. אך התסריט הסביר יותר הוא שהימין יגיע מוחלש לכנסת הבאה, עקב בזבוז קולות מופקר. לא יהיו מספיק ח"כים שיעמדו בפרץ כנגד הלחצים המדיניים להקמת מדינה פלסטינית, בין השאר מפני שווינטר סומך עכשיו על הנס. מה הוא יוכל להסביר אז להגנתו? להאשים את ביבי?
ב־2022 גם מרב מיכאלי סמכה על הנס, והסוף ידוע. השמאלנים לא יסלחו לה לעולם. לזכותה ייאמר כי מראש לא היה ספק שהיא עצמה תהיה בכנסת. לגבי וינטר יש ספק גדול, והוא בכל זאת מהמר, כאמור ללא כל צורך לאומי. בגוש השינוי יתפללו בימים הקרובים שהוא ירוץ עד הסוף.
דרכי נעם
מפלגה מיותרת אפילו יותר מעמך ישראל היא מפלגת הבוטיק של הרב טאו, נעם. במקרה שלה שום סקר אינו מנבא לה נוכחות בכנסת הבאה. היא רחוקה מרחק עצום מאחוז החסימה. אפילו מיקרוסקופ של מכון ויצמן לא יצליח לאתר הבדל רעיוני בינה ובין מפלגת הציונות הדתית. הסיבה היחידה להתמודדותה חסרת הסיכוי – שוב, "עד הסוף" – היא תשוקה קנאית להצבת מודל של מפלגה אמונית מושלמת, שמיימית, פטורה מתשלום מס כלשהו של שותפות עם שאר חלקי החברה הישראלית, אורות הקודש בלבד, גן עדן. מפלגות מהסוג הזה מקבלות בדרך כלל כמה מאות קולות של מצביעים משועממים, אבל למפלגת נעם יש יתרון דמוגרפי מסוים עליהן. במפעלים החינוכיים המפוארים של הרב טאו יש רבבות בעלי זכות בחירה. לא מעטים מהם חשים חובה מוסרית לציית לו, גם אם אינם מבינים את ההיגיון הפוליטי שלו. בעוד שבוע וחצי, אם הרב יתעקש, הם ילכו לקלפי כדי לעבור במודע על מצוות בל תשחית.
עוד כתבות בנושא
