"יש כאן דורות שלמים שגדלו על מנהיג אחד, אנחנו מציעים תקווה למציאות אחרת"

השיחה שאנחנו מנהלים בשולי פארק ירוק במרכז תל־אביב, על רקע ציוצי הציפורים, איננה הולמת את הנוף הפסטורלי שסביבנו. ארבעת הצעירים שכינסנו, רובם אנונימיים למדי, ממלאים תפקיד זהה בארבע מפלגות שונות, על כל הרצף הפוליטי - יו"ר מטה הצעירים. ביקשנו לשמוע מהם על אחת השאלות המסקרנות והמכריעות של הבחירות הקרובות: לאן הולך הדור הצעיר. אבל מטבע הדברים, השיחה גולשת שוב ושוב לוויכוחים ומסרים פוליטיים, תוך שאני מנסה להחזיר אותם למסלול שלשמו נתכנסנו.

הצעירה והמוכרת מביניהם היא הדר מוכתר (24), שקיבלה את התפקיד בליכוד לאחר שניסיונה להתמודד בפריימריז לא צלח משום שלא צברה ותק מספיק, ובהנהגת התנועה סירבו לקצר בעבורה תהליכים. ויקטור שריקי (34) דווקא התמודד על משבצת הצעירים בליכוד, אך מיד לאחר הפריימריז עבר לרכז את מטה הצעירים של עוצמה יהודית. טלי אגרונוב (33) התמנתה לפני יותר משנה לתפקיד יו"ר־שותף מטעם יש עתיד של מטה הצעירים במפלגת ביחד. הדס זאנגי (26) ממפלגת הדמוקרטים היא היחידה שנבחרה על ידי המתפקדים הצעירים לתפקיד הזה. כשהיא מספרת על כך, שריקי מפרגן בכנות: "יפה, נבחרת ציבור, כל הכבוד".

איך הגעתם לתפקיד הזה?

זאנגי (הדמוקרטים): "תמיד הייתי בן־אדם פוליטי, ולא תמיד ידעתי לאן לנתב את זה. מגיל קטן הייתי אקטיביסטית וחיפשתי איפה להשפיע, אבל התרגום המפלגתי של זה הגיע במחאות נגד ההפיכה המשטרית בינואר 2023. הייתי במחאת הסטודנטים בירושלים, עם הרבה צעירים שהתאגדו יחד ונלחמו על הדמוקרטיה הישראלית. הבנו שלא מספיק רק להפגין ברחובות ולהתנגד לממשלה, וצריך להציב אלטרנטיבה דרך מפלגות".

"פוליטיקה תמיד הייתה המקצוע שלי, אבל זה לא היה רגשי", אומר שריקי (עוצמה יהודית), שעסק במשך השנים בייעוץ פרלמנטרי ובהסברה לעולם הערבי. "הפן הרגשי והאקטיביזם הסוער נכנסו אחרי 7 באוקטובר. אשתי ושתי הבנות שלי הן ניצולות הטבח באופקים; הן היו אז אצל חמותי. ב־8 באוקטובר פרסמתי סרטון נגד שקמה ברסלר, ונכנסתי לאקטיביזם מתוך אמוציות. צברתי 120 אלף עוקבים בטיקטוק עד שחסמו אותי".

אגרונוב (ביחד) מגיעה מעולם המשחק. התחום הזה הביא אותה לתמוך ביאיר לפיד לקראת בחירות 2015, כאשר הוא הצטרף לקמפיין "אחוז אחד לתרבות". בעקבות זאת הפכה לפעילה של המפלגה באזור מגוריה, רמת־גן.

גם עבורה 7 באוקטובר היה נקודת מפנה, שהפכה אותה לפעילת המפלגה ברמה הארצית. "הייתי סטודנטית באוניברסיטה הפתוחה והוקפצתי למילואים. הרגשתי שאין מספיק ייצוג לסטודנטים המילואימניקים, המתווה לא מספק. הבנתי שאם אני רוצה שיהיה טוב יותר לצעירים ולסטודנטים, אני חייבת להיכנס לסיפור. רצתי לאגודת הסטודנטים בפתוחה ונבחרתי ליו"ר הוועד המנהל ולנשיאה. עזרתי גם לנהל את מטה החטופים באזור רמת־גן-גבעתיים, ונכנסתי לעולם הצעירים המפלגתי. ואז קיבלתי את המינוי".

"אני מרגישה פה מזקני השבט, כי אני כבר אחרי סיבוב פוליטי אחד", אומרת מוכתר (הליכוד). בבחירות 2022 היא הקימה את מפלגת "צעירים בוערים", יצרה הד ציבורי בזכות סרטוני רשת אך קיבלה בקלפי 8,800 קולות בלבד. את דרכה לתודעה הציבורית סללה כשגרה בגרמניה במסגרת חילופי סטודנטים. "התחלתי להעלות סרטונים על יוקר המחיה. הבנתי שאני טובה בזה, שאני מצליחה להשפיע".

שלוש הצעירות דחו תוכניות עד לאחרי הבחירות: זאנגי השהתה את התואר במדעי המדינה באוניברסיטה העברית; אגרונוב, שהתארסה בפברואר, מחכה עם סידורי החתונה שתתקיים לאחר הבחירות ("קודם כול נקים את המדינה, אחרי זה אקים משפחה"); ומוכתר הבטיחה להוריה שאחרי הבחירות היא תעשה דוקטורט.

דור של שחור ולבן

אנחנו יושבים בקצה הפארק, סביב שולחן עגול קטן־ממדים, כזה שמספק לכל אחד מרחב להישען עליו, אך מייצר גם קרבה. הסכמה הופכת לעקיצה, אך גם בכיוון ההפוך, מחלוקת עמוקה מובילה לבירור המכנה המשותף. גם צילום משותף לכל הארבעה הוא עניין מורכב, שיש צורך לתאם מול דוברי המפלגות.

מההתרשמות שלכם, הצעירים היום יותר מתעניינים בפוליטיקה?

אגרונוב: "חד־משמעית. אני מרגישה את זה בחבר'ה שלי. יש להם יותר מודעות פוליטית, ונמאס להם להסתכל על אתרים וערוצים שמשרתים צד מסוים. בערוץ 14 עשו עליי כתבה שאני 'שמאל קיצוני'".

שריקי: "גם עליי כתבו בעיתון 'הארץ' שאני ימני קיצוני".

מה מאפיין את המעורבות הפוליטית של צעירים בדור שלכם?

אגרונוב: "הם כבר לא ניזונים מהתקשורת הממוסדת אלא מהרשתות וממה שקורה בשטח. במטה שלנו מאמינים בשילוב של השטח והדיגיטל. הצעירים באים דרך הרשתות ומתרגמים את האידיאל לעשייה בשטח".

שריקי: "נכון. הבת הגדולה שלי תכף בת 15, היא והחברים שלה לא מחוברים לתקשורת המסורתית אלא לטיקטוק ולאינסטגרם. הם צורכים משם הכול, כולל פוליטיקה. בזכות הסושיאל, הצעירים הרבה יותר מחוברים. אם פעם היית צריכה לפתוח מהדורה מרכזית באחד הערוצים, היום את גוללת ורואה את הדר מוכתר, את מרדכי דוד ואת ויקטור שריקי. הבעיה היא שאין שם פיקוח".

זאנגי: "השאלה היא מה הם צורכים".

מוכתר: "יו"ר המפלגה שלך יאיר גולן אמר שצריך לשים צנזורה על רשתות חברתיות. זה כמו בקוריאה הצפונית".

אגרונוב: "לרשתות יש גם השפעה הרסנית. כוכבי רשת ומשפיענים שרוצים להגיע לפוליטיקה מתעמתים בכוונה כדי שזה יהיה ויראלי, ומגיעים לאלימות ועבריינות. הדור הצעיר לומד מזה".

זאנגי מבקשת לפרק את הביטוי המקיף "צעירים", ולתהות מה בדיוק עומד מאחוריו. "זו כותרת גדולה עם שכבות שונות. יש צעירים שעברו את שלוש השנים האחרונות במלחמה, בסדיר או במילואים, ויש שעברו את הקורונה והמלחמה בתיכון וחלקם פיתחו אדישות וחוסר אמון בפוליטיקה. יש כאן דורות שלמים שגדלו על מנהיג אחד, הם לא מכירים שום דבר אחר ואין להם תקווה למציאות אחרת. המטרה שלנו היא לתת להם תקווה שיכול להיות אחרת. לא נראה לי שמישהו מארבעתנו חושב שישראל במצב יופי".

מההתרשמות שלכם, הצעירים שותפים יותר בבחירות הקרובות בהשוואה לעבר?

"בהחלט כן", מסכימים כולם, אולי ההסכמה הראשונה שנרשמת בשיחה הזו. "הצעירים רוצים שחור או לבן", מאבחן שריקי, "לכן גם ראינו את גנץ צולל. ילידי שנות התשעים והאלפיים מרגישים שהם לא מקבלים מספיק מענה בפרלמנט. יהיה לזה ביטוי חזק בכנסת הקרובה".

אגרונוב: "יש התעוררות מטורפת של הצעירים שמרגישים שאי אפשר ככה, שבשנים האחרונות המדינה לא מנוהלת נכון ושזה פוגע בהם פיזית ונפשית. נראה את ההשלכות של זה עוד שנים קדימה. אומרים שצעירים הולכים לקיצון, שהם רוצים או שמאל ממש או ימין ממש, אבל הצעירים היום מבינים שהתמונה הרבה יותר מורכבת. כן, ברור שצריך להגן על המדינה, השאלה איך עושים את זה. האם אנחנו הולכים גם לתהליך מדיני? האם מספיק לנו רק לתקוף בעזה? האם אנחנו בעד זה שמוציאים את דיבתו של הצבא בחו"ל?"

מוכתר לוקחת את השיחה לכיוון פוליטי מובהק: "יש התעוררות ורצון לייצג את הדור הצעיר ולשפר את החיים שלו בהיבט של יוקר המחיה ובאקדמיה. מה שהכי כואב בשורה התחתונה זה שהן (מצביעה על זאנגי ואגרונוב, ש"ש) מחרימות אותי. אני לא מחרימה אותן, בליכוד לא מחרימים אף אחד. אנחנו רוצים להקים ממשלה לאומית, עם קווי יסוד ימניים וציוניים".

שריקי: "מה זה אומר ממשלה לאומית רחבה, איזנקוט? בנט?"

מוכתר: "מי שרוצה להצטרף לממשלה ימנית כמו שיש היום – מוזמן. אנחנו לא מחרימים אף אחד, כל מי שעומד בקווי היסוד שלנו. יכול להיות שהם לא", היא מצביעה על זאנגי מהדמוקרטים.

אגרונוב: "ויקטור שואל שאלה מעניינת, מה זה אומר ימנית? להגיב על כל בלון תבערה? זה לא קרה בתקופת נתניהו".

מוכתר: "זה לא קרה גם בתקופת בנט. כולם רוצים שיהיה טוב לצעירים, אבל בסוף הם מעדיפים את מנסור עבאס, שהקשר שבינו ובין מה שטוב לצעירים בישראל ולהעדפה מתקנת לחיילים – מקרי בהחלט".

אגרונוב: "אנחנו לא מדברים פרסונלית על נתניהו, אלא על מהות ועקרונות שהמפלגה מייצגת. אנחנו נשב עם כל מי שהוא ציוני באמת, מעודד גיוס. כל מי שהיה לצידנו בטנק מוזמן להצטרף אלינו, בהובלת בנט".

שריקי: "מנסור עבאס לא היה איתכם בטנק".

פנים אל פנים

בעיצומה של השיחה ניגש להדר מוכתר, הפנים המוכרות שבחבורה, צעיר ערבי ומבקש לספר על עצמו. שריקי, לא נוטש את הקמפיין לרגע, מתעניין בו ודוחף לידיו צמיד של בן־גביר. הצעיר מספר על שירותו בכיבוי אש, ואגרונוב מנצלת את ההזדמנות כדי לבקר את הימין: "יותר מהרבה שרים וח"כים בכנסת הנוכחית".

"מתברר שחלקם עושים צבא או שירות", מנסה אגרונוב להליץ יושר על שותפיהם הפוטנציאליים של לפיד ובנט. "את מכירה את המספרים?" משיבה לה מוכתר, "גם אצל החרדים יש". הצעיר מתעניין בזהותם של משתתפי השיחה, וכשהוא מגיע לאגרונוב הוא מציין: "בנט זה טוב. אדם חכם, יזם". שריקי ממהר להגיב: "האמת? יזם מדהים, עם שישה מנדטים הוא נהיה ראש ממשלה".

מדי פעם הם חוזרים למכשיר הטלפון, מוודאים שהעניינים מתנהלים גם בלעדיהם. אגרונוב מסיימת שיחה ומפטירה בתסכול: "החרימו לפעילים שלי את האוטו". היא וזאנגי מדברות על תחושה של אכיפה בררנית בירושלים לעומת מפלגות ימין.

כמנהלי מטות הצעירים, על מה אתם אחראים? איך נראה היומיום שלכם?

מוכתר: "אני עובדת בטירוף מבוקר עד לילה. יש לי רכב צמוד וצוות של מתנדבים צעירים שמגיעים מכל הארץ. אנשים שנמצאים איתי כבר שנה וחצי בלי לקבל שקל. חוץ מפעילות ענפה בסושיאל, אנחנו יוצאים לפרויקט שיח בשטח. יצאנו לרוטשילד, לטיילת, למקומות שהם לא הבייס. אני מביאה שני כיסאות, שמה שלט 'אני חושבת שנתניהו צריך להיבחר, שכנעו אותי אחרת', ופשוט יושבת עם אנשים ומשכנעת המון חבר'ה צעירים להצביע לנו".

זה שונה ממה שעשית כשהלכת להפגנות בקפלן?

"גם עכשיו, כשאני רואה שלושה־ארבעה מפגינים אני מדברת איתם. אני מאמינה בשיח".

זאנגי: "היית עושה את השיח הזה גם בלי לצלם?"

מוכתר: "חשוב שהשיח יהיה מצולם. אני לא רוצה לשכנע רק אחד על אחד. אני רוצה לשכנע את האדם מולי, ואז בעזרת הסרטון לשכנע עוד אלפים, במקרה שלי מאות אלפי צופים. אבל עכשיו אני עושה את זה בסביבה קצת יותר ניטרלית. אני מביאה בקבוק לימונדה, מוזגת למי שרוצה, בקטע טוב".

הפעילות הזו בהכרח קשורה לצעירים?

מוכתר: "מי שבאים לדבר איתי הם המון צעירים".

אגרונוב: "אני ירשתי מטה צעירים מבוסס שפועל כבר שנים. בשנה וחצי האחרונות אנחנו מגדילים אותו, ואני ממש מרגישה את התנועה של הצעירים אלינו. המיקוד שלנו עכשיו הוא בין השטח לדיגיטל. יש לנו צוותים שמפוזרים בעשרים מוקדים בארץ. הם תולים שלטים, עורכים סיבובי ברים ומפגשי צעירים".

זאנגי: "אנחנו בנינו שטח שיצא מתוך התשתיות של המחאה. יש לנו תנועה בכל הארץ, גם סביב האוניברסיטאות. קראנו לזה 'מחזירים את הפוליטיקה לרחוב'. אנחנו מפעילים כבר שנה דוכנים בפארק המסילה בכל חמישי ומוצ"ש, ועכשיו גם ביום שישי, ומדברים שם עם מאות צעירים. מגיעים לשם גם הח"כים והנבחרת שלנו, שיושבים ומדברים עם הציבור. יש לנו פעילות שאין לדעתי בשום מפלגה אחרת ואצלנו רצה כבר שנה: 'דור טו דור'. אנחנו הולכים ודופקים לאנשים בבית".

שריקי: "את זה אגב הליכוד המציא".

זאנגי: "נכון, הרבה פעמים אני מספרת שבימין עשו את הפעולה הזו ושזה באמת הכי אפקטיבי, לבוא ולדבר עם אנשים בבית על מה שחשוב להם. הדלת נפתחת, אנחנו שואלים 'מה חשוב לכם לקראת הבחירות הקרובות', ואנשים מדברים כי כואב להם על כל כך הרבה דברים. אגב, יש לנו גם אירוע צעירים גדול, כולכם מוזמנים".

שריקי: "הבעיה היא שאני בא לאירועים שלכם ואף אחד לא מכניס אותי".

זאנגי: "ויקטור, אם נעשה שיחה רצינית לפני כן ותבטיח לי שאתה בא לשמוע – אתה מוזמן".

מול מי אתם עובדים באופן ישיר?

שריקי: "כמעט מול כל ראשי המפלגה והקמפיין".

אגרונוב: "עם כל הח"כים. אין פעילות שאני מוציאה בלי שהם בשטח, מסתכלים לאזרחים בלבן של העיניים ומסבירים להם למה חייבים לתקן פה את המדינה".

לא צריך לחכות

איך לדעתכם תיראה המערכת הפוליטית כשהדור שלכם ינהיג אותה?

מוכתר: "אני מאמינה שהדמוגרפיה תעשה את שלה, ואני מקווה שיהיה יותר כוח והשפעה לגוש הימין, גם כדי להעביר את הרפורמות החשובות שאנחנו רוצים להעביר. רוב הציבור ימני ורוצה ממשלה ציונית. זו מגמה בכל העולם ובפרט בישראל, כולם רוצים להיות ימין. יש כאלה שמנסים להיראות ימנים, אבל בסוף הם ילכו עם הערבים וזו סכנה".

זאנגי: "ישראל נמצאת בצומת קריטי. או שנלך לכיוון של מדינה משיחית שפוגעת בעקרונות הדמוקרטיה שעליהם נבנתה המדינה, ושמביאה עוד אסונות כמו שהיו פה בשנים האחרונות ומלחמות נצח, או שנבחר במדינה דמוקרטית, שוויונית ובטוחה, שמביאה לנו ביטחון אמיתי ושואפת לשלום. אני חושבת שהדור שלנו, שחווה את 7 באוקטובר בצורה הכי כואבת, ידע לבחור בדרך שתבטיח עתיד, ביטחון ושקט למדינה".

אגרונוב: "סליחה על הקיטש, אבל הדור הבא מתחיל עכשיו. השינוי מתחיל כבר בבחירות הקרובות, כבר עכשיו צעירים מתמודדים ברשימות. אנחנו לא צריכים לחכות עשור כדי שיהיה טוב יותר וכדי שאנחנו ניכנס לשולחן מקבלי ההחלטות. בבחירות הקרובות תהיה הכרעה לטובת המדינה ותוקם פה ממשלת שינוי שתתקן. עוד עשור אולי גם אני בעזרת ה' אהיה במקום גבוה יותר ואדע לייצג את הצעירים, אבל כבר עכשיו יש לנו מועמדים שמייצגים את הצעירים. לא צריך לחכות לנו, אנחנו מצטרפים".

שריקי: "בעוד עשרים שנה הממשלות יהיו הרבה יותר אקטיביסטיות ונחרצות – לא משנה לאיזה צד – ופחות פופוליסטיות. הצעירים של היום רוצים להגיד כאן ועכשיו את מה שיש להם לומר, ורוצים תוצאות מיידיות – בלי דחיית סיפוקים ובלי תחום אפור. רוצים לחסל את חמאס? עושים את זה עכשיו. רוצים הסכמים? עכשיו. זה יכול גם להכניס אותנו להרבה פלונטרים, אבל לדעתי זה מה שיהיה. יהיה אקשן".

אגרונוב: "יותר אקשן מעכשיו?"

שריקי: "אוהו, לדעתי אפילו לא התחלנו".