תחילת הנפילה: ההסכת שדרדר את הקמפיין של בנט

"פרובוקצה" מותח את גבולות פורמט ההסכת, בפרקים קצרים שהם בעצם אוסף סרטוני רילס שמתחננים לקצת טראפיק

תוכן השמע עדיין בהכנה...

נפתלי בנט בהסכת "פרובוקצה" מבית הפודיום | מסך - יוטיוב

נפתלי בנט בהסכת "פרובוקצה" מבית הפודיום | צילום: מסך - יוטיוב

בבחירות הראשונות לכנסת בשנת 2019 בלט השם משה פייגלין. האדם שרץ פעמיים מול נתניהו לראשות הליכוד והפסיד בשתיהן הקים מפלגה חדשה, "זהות", נישא על גלי הצהרותיו בנושאי לגליזציה של סמים קלים והפך לאחת משיחות הבחירות. אלפי נערים נהו אחריו, קראו (או לא קראו) את המצע ותכננו להצביע לו. עבור רבים בציבוריות הישראלית הרגע שבו פייגלין הפך מהפתעת הבחירות לקוריוז היה כשהתארח בתוכנית אינטרנט משונה בשם "קבלן קולות", שבה הרביץ ארוכות לכפות רגליו של המראיין, שבתורו הפליא את מכותיו ברגליו של פייגלין בחזרה. מה שגמר את הקמפיין של חבר הכנסת לשעבר כשכבר היה בשיאו לא היה המצע, אלא התמונה שבה אדם שאמור להנהיג מפלגה יושב על ספה בתוכנית הזויה ועושה דברים מגוחכים.

ייתכן שבסוף הבחירות הנוכחיות נסתכל על הפרק השני של הפודקאסט "פרובוקצה" מבית הפודיום, בהגשתו של כוכב הרשת יובל קצה, כנקודת מפנה דומה אצל נפתלי בנט. אם מישהו עוד לא ראה את הריאיון ההזוי שעבר בנט בתוכנית, נגיד רק שכשמו, פרובוקצה הוא הסכת שמנסה לעורר שערוריות. למעשה, לקרוא לו הסכת זה למתוח לקצה של הקצה את ההגדרה של הפורמט. בעיקר נדמה שפרובוקצה הוקם כדי שיהיה קל לחתוך את פרקיו לחלקים ולהעלותם כרילס לרשתות החברתיות. עיקר ההצלחה של הפרק עם בנט הייתה בעצם העובדה שהוא הגיע לפרק השני של הפודקאסט הזה, מה שהיה אמור להכתיר אותו כבמה שכיף לבוא ו"להתראיין" בה.

אלא שבפועל, במקום שבנט יצבע את הפודאקסט כמכובד, ההסכת צבע את בנט. הפרק ערוך מאסיבית ומורכב מתשובות קצרות לשאלות אוויליות, כשניכר שהתשובות נכתבו מראש ונערכו בקפידה, מה שרק גרם לסיטואציה להפוך למוזרה יותר. כשבנט התראיין אליו הוא היה המועמד המוביל בגוש האופוזיציה, ומאז צלל מטה בכל הסקרים. נדמה שגם לריאיון הזה היה חלק בתהליך. ואולי לא מדובר בבמה המטופשת או במשהו ספציפי שאמר, אלא בעיקר בהבנה שלבוחר צריכה להיות תמונה של מנהיג בראש כשהוא בא לבחור, והריאיון הזה ביטל לחלוטין את התמונה הזאת בהקשר של בנט.

הכי מעניין

בפרק הבכורה שהיה לפניו התארחה בפרובוקצה שורדת השבי לירי אלבג, במה שדווקא היה פרק השיא שלו, והיה נדמה שההגעה של בנט תשרת את הפודקאסט ותיתן לו תו איכות. אבל ההפך קרה, ובנט נפגע קשות מההשתתפות. האורח הבא היה איציק סעידיאן, מתמודד פוסט־הטראומה שהצית את עצמו במחאה לפני חמש שנים. הפרק שלו עם קצה לווה בבדיחות שחורות שניכר שסעידיאן בעיקר נבוך מהרמה שלהן. בפרקים הבאים הגיע בליל משונה, והתארחו בהם גמד, טרנסית, חולת סרטן, יובל המבולבל, חרדי, אמיר חצרוני ומרדכי דוד, ולקינוח גם הצעירות שהבריחו סמים במזוודות ורודות. הבעיה הגדולה מבחינת בנט היא ההשתייכות הרטרואקטיבית לגלריה המאוד מפוקפקת הזאת של אנשים.

במידה מסוימת פרובוקצה הוא פרק חשוב בצמיחה של ענף ההסכתים בישראל, השיא של השימוש בז'אנר בתור כר פורה ליצירת סרטוני רילס. היום במחיר נמוך מאוד אפשר ליצור סרטונים ויראליים שייתנו למפרסם הרבה טראפיק, במיוחד אם הנושאים שהסרטונים עוסקים בהם הם בדיחות שחורות על נכים, גמדים ושורדי שבי. זה שתשומת הלב נוצרת לא אומר שהיא מועילה לו או לאנושות באיזושהי צורה, ואין ספק שאנשים כמו נפתלי בנט, שרוצים לשוות לעצמם תדמית של אדם רציני, לא אמורים לעשות את הטעות של השתתפות בפודקאסט שכולו זועק תחינה לתשומת לב.

שווה האזנה

דאבל דריבל - עם אריק שטילמן. מי שהיה אמור להיות הבעלים החדש של מכבי תל–אביב בכדורסל בא לדבר על הכול.

זהב שחור - פרק 2. ההסכת שמלווה את סדרת הדוקו המרשימה מפגיש בין קובי אוז ויוסי פיין לשיחה מרתקת.

היידה - עם בצלאל סמוטריץ'. שי האוזמן מארח את שר האוצר לשיחת סיכום לקדנציה הסוערת שלו במשרד הכי קשה בממשלה.

ה' באלול ה׳תשפ"ו18.08.2026 | 10:24

עודכן ב