125,158 קולות קיבלה מפלגת "יחד" בראשותו של אלי ישי בבחירות 2015 – המהלך שהגיע הכי קרוב ל"מהפך" במפה הפוליטית החרדית. היא הייתה מרוחקת מאחוז החסימה 11,696 קולות, והניסיון לאתגר את ש"ס ואת שאר המפלגות החרדיות לא צלח. שמו של ישי חזר לכותרות לאחרונה בעקבות משא ומתן שניהל לכאורה עם "סיעת הציבור החרדי", תנועת חרדים עובדים שמעוניינים בייצוג פוליטי משלהם במפלגות המגזר. שוב הוזכר ישי כמי שיכול לטרוף את הקלפים. זוהי שעת כושר, נדמה: הקולות המאוכזבים מתפקוד המפלגות החרדיות הולכים ומתרבים, אולי יוצאים לאור, אולי רק נשמעים ביתר שאת. משני צידי המפה – החותרים להתבצרות והחותרים להשתלבות – מאיימים בתנועת מלקחיים על המפלגות הקיימות.
ב"סיעת הציבור החרדי", שמבקשת בשבועות האחרונים להשיג לעצמה שריון ברשימת יהדות התורה, טוענים שחרדים רבים לא מקבלים ייצוג הולם לערכיהם בקלפי. יו"ר הקבוצה, מוטי לייטנר, ייסד את תנועת "דרך", שרצה בבחירות המקומיות כדי לייצר חלופה לחרדים שמסגרות החינוך והתרבות הקהילתיים לא מתאימות להם, והשיג שני מנדטים במועצת העיר בית־שמש. היום הוא משנה לראש העיר, והקים עשרה מוסדות חינוך בזרם הממלכתי־חרדי (ממ"ח). בעיניו, יש ביקוש גדול בחברה החרדית ללימודי ליבה בפרט, ולשבירת המוסכמות החרדיות בכלל. "אנחנו מאמינים שאפשר לשמור על עולם התורה, אבל מי שלא לומד צריך להתגייס", הוא אומר.
ההשראה. השר לשעבר אלי ישי | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מנהל הקמפיין שלו, אשר פרדי, הוא מקורב של הרב דוד לייבל, שמוביל את קהילות "אחוות תורה" ומקדם השתלבות חרדית בצבא ובכלכלה. לדבריו, עבודת המטה לקראת מסע הבחירות נמשכה יותר משנה. "גם אני וגם מוטי פועלים בשירות הציבורי המקומי, הוא בבית־שמש ואני בפתח־תקווה. עשינו הרבה מהלכים גדולים ויש צמא גדול מהשטח", הוא אומר. "הממשלה הגרועה ביותר לציבור החרדי, מאז קום המדינה, היא הממשלה הזאת, שהחרדים שולטים בה. לא הצליחו לדאוג לחוק גיוס ולחוק המעונות, שזה הכי חשוב לציבור החרדי". לטענתו, האכזבה מהפוליטיקאים החרדים מולידה קהל "גדול, מודרני, שהודיע שלא יצביע למפלגות החרדיות, כי המפלגות האלה עושות 'ככל אשר יורוך' אבל דקה אחר כך שוכחות את מה שבאמת מועיל לו".
הכי מעניין
התרנגול של הרב
לפני כמה שבועות התנוססו שלטים חתרניים אף יותר במעוזי החברה החרדית. מפלגת "הקהל", בראשותו (הזמנית) של עו"ד הרב שלמה אלבוים, מבקשת לקיים פריימריז בציבור החרדי. "שיטת הנציגים הקבועים חייבת להשתנות", אומר אלבוים, חבר מועצת העיר בני־ברק. לטענתו, שיטת הייצוג לפי קהילות מאפשרת לפתור רק בעיות שנוגעות בקהילות הללו. "אם יש בעיה של אנשים פרטיים, זה נופל בין הכיסאות", הוא מסביר. "אין מוטיבציה, אין צורך. כי כל הנציגים יישארו פה גם לקדנציה הבאה. אין לנציג שום סיבה לשרת את האזרח".
עוד כתבות בנושא
בשנת 1976 הצביעו חברי ועידת אגודת ישראל בבחירות מקדימות לנציגיהם, והשפיעו על מבנה הרשימה לצד מעורבות הרבנים שהייתה מקובלת כבר אז. אך בעשורים האחרונים המחשבה על בחירה עצמאית של נציגים לא מתקבלת על הדעת בקרב ההנהגה החרדית. הרב שלום־בער סורוצקין, ראש מוסדות עטרת שלמה, התבטא על כך במילים חריפות לפני כשבועיים בשיחה עם "משפחה": "זכות הבחירה נמצאת אצל גדולי ישראל, ומשם אנחנו מבצעים. אנחנו לא בוחרים, אנחנו מצביעים. מישהו יגיד היום שהוא בוחר - אז הוא הרס את כל האמון ואת כל המושג של 'אמונת חכמים'".
אבל אלבוים סובר שאין סתירה בין הנהגת הרבנים לבחירת הציבור. בחזונו, הנציגים שייבחרו בידי הציבור עושים "שאלת רב" וחוזרים לשולחן הדיונים עם דעות הלכתיות מגוונות. הוא כופר בסברה שבחירת הציבור פוגעת בסמכות הרב: "כשלאדם יש תרנגול הוא הולך לשאול את הרב על השחיטה. זה לא אומר שהתרנגול שייך לרב", הוא ממשיל.
"בין הכיסאות". אלבוים | צילום: מפלגת הקהל
לייטנר ואלבוים מגיעים כל אחד מהפוליטיקה המקומית בעיר מגוריו, ומבקשים לעלות רמה ולהשפיע גם על הפוליטיקה הארצית. כמותם נוהג גם הרב שמעון טובול, נציג סיעת יהדות התורה במועצת העיר באר־שבע, שהודיע לפני כשבועיים על הצטרפותו למפלגת "נעם לישראל" בראשות אבי מעוז, תלמידו של נשיא ישיבת הר המור הרב צבי ישראל טאו. החיבור של מאוכזבי המפלגות החרדיות עם הציבור החרדי־לאומי מתבקש מבחינתו של טובול. הוא התגייס במסלול הסדר כבחור חרדי בגיל 19, וקפץ למילואים ב־7 באוקטובר 2023. "ראיתי את המראות הקשים שם, ונלחמתי כתף אל כתף עם אנשים בני תורה שהם לא מהמגזר החרדי, אנשים שנתנו את נפשם למען עם ישראל", הוא מספר. "הבנתי שצריך לעשות קאט, לגרום לחרדים להתגייס, ולעשות את זה במסגרות הטובות ביותר שיכניסו אדם חרדי ויוציאו אותו חרדי".
טובול סבור שהדרך הטובה ביותר לממש את הרצונות הללו היא לפעול מחוץ לסיעות החרדיות בכנסת, ובשיתוף פעולה עם המגזר הקרוב ביותר אל החרדים: החרד"לים. "החבר'ה של הרב טאו הם חובבי הציבור החרדי, והם לא שונים מאיתנו באידיאולוגיה", הוא אומר. "יש כמה שינויים אבל בגדול זה אותו רעיון. הבנתי שהחיבור הזה יכול לנצח, בשביל החיבור של עם ישראל".
טובול לא פוסל חיבורים בין היוזמות החרדיות החדשות, ואף מאשר כי מתקיימים מגעים בינו ובין היוזמים האחרים: "יש שיח מתמיד, על בסיס כמעט יומי, ואנחנו מדברים כדי לחשוב איך גורמים לציבור החרדי לצאת להצביע, קודם כול, וגם לחבר אותו למסגרות שאנחנו מציעים להם".
נישה חרדית אחרת שנכונה לחיבורים היא מפלגת "אח"י", בהובלת הרב יובל אלימלך, הנשענת על קהל תלמידי הרב יורם אברג'ל זצ"ל. המפלגה הושקה לפני כמה שבועות ובבסיסה קבוצת בוגרים ותלמידים של רשת חינוך מוכרת – "קול רינה רב פעלים" - אך לא ברור מה עוצמתה. "המציאות הנוכחית, שבה אין לנו נציגים, מחייבת אותנו לקום ולפעול", אמר אלימלך בעת השקת המפלגה, שלפני כחודש פורסם כי היא מנהלת מגעים עם מפלגות הציונות הדתית, לרבות מפלגתו של אבי מעוז.
"צריך להתגייס". לייטנר | צילום: אשר פרדי
גבולות הביקורת
הקריאות הרבות לשינוי אינן ערובה להצלחה. אחוז החסימה בבחירות הקודמות - כ־155 אלף קולות – הוא רף קשוח ביותר. הקבוצות השונות טוענות שיש להן קהל תומכים: מפלגת "הקהל" מתהדרת בכ־70 אלף תומכים, ומוסדות הרב אברג'ל טוענים לכ־150 אלף קולות פוטנציאליים. אבל יהדות התורה היטיבה לנסח, בסלוגן שלה, את התשובה לכך: "ברגע האמת – ג'".
"אני לא חושב שנראה בכנסת הבאה נציג של מפלגה חרדית עצמאית", מעריך יאיר אטינגר, כתב ופרשן בכאן חדשות. "זה לא קרוב לשם, מבחינה אלקטורלית. גם אם תהיה מפלגה שתבשיל לכדי ריצה בקלפי, היא תפגוש התנגדות חריפה מאוד. אבל ברור שהציבור החרדי נמצא בשעה גורלית, שעה היסטורית, והשאלה הקריטית היא לאן ילך הדור הבא". החתרנות המתגבשת עשויה לשנות את המפה הפוליטית, לדעתו, מעצם קיומה של תודעה ביקורתית: "הזרם הביקורתי כלפי המפלגות לא חדש, לא מתחיל מהיום, אבל אפשר להגיד שהוא מרים ראש", אומר אטינגר. "נפרץ מחסום תודעתי. הביקורת על המפלגות החרדיות נשמעת, גם אם היא מתונה מאוד. והיא באמת מתונה מאוד".
למה אתה חושב שהיא מתונה מאוד?
"העובדה הכי פשוטה שמראה את זה היא שאף אחת מהמפלגות החדשות לא משלבת נשים. זה מעורר הרבה רעש בחוגים מסוימים בחברה החרדית, אבל זה הגיוני. הם לא יכולים ללכת את כל הדרך".
סוגיית שילוב הנשים במפלגות החרדיות הללו היא עדיין טאבו, אך במפלגות שאינן חרדיות יש היתכנות לשילוב נשים. אבי מעוז למשל לא פסל את האפשרות לשלב אישה ברשימתו, כשנשאל על כך בהשקת המפלגה, אך גם לא נראה שהוא מעוניין בכך במיוחד. מי שכן פועלת מאחורי הקלעים לשילוב חברות כנסת חרדיות בכנסת הבאה היא עליזה בלוך, ראש העיר בית־שמש לשעבר, שהתנתה את כניסתה למפלגת "האחדות" של גלעד ארדן בשריון אישה חרדית, ששמה טרם פורסם. "כשהייתי ראש עיריית בית־שמש הבנתי שהכול מתחיל בחינוך", אומרת בלוך. "הקמתי ממ"חים והיום אפשר לראות את התוצאות - שיעור גבוה של גיוס חרדים בעיר בית־שמש, בלי סנקציות. חטאנו כשאמרנו שהילד החרדי הוא לא באחריותנו, אבל תיקנתי בבית־שמש ונתקן יחד בכל הארץ".
עוד כתבות בנושא
שאלה של נוכחות
אבי רבינא, מו"ל ובעלים סוכנות "מלוכדים", חושב דווקא שהאיום על הפוליטיקה החרדית הוא לא ממגמות הפרישה והביקורת, אלא דווקא מבסיס המצביעים, שפשוט ייעדרו מן הקלפי. "השוליים של החרדים המודרניים הלכו והתרחבו", הוא מודה, "אבל הסיפור הוא הבייס. איך גפני ודרעי מתמודדים עם הבייס? שם הזעם הגדול על הגיוס".
והם מטפלים בקריאת התיגר הזו מבפנים?
"הם אומרים 'ברור לנו שבחורי ישיבה לא ילכו להצביע למפלגות כאלה', אבל החשש שלהם הוא שהמצביעים שלהם יישארו בבית. לרדת ממאזן של 16־17 מנדטים ל־14 - לא בא בחשבון. אז בבין הזמנים, למי הם פנו? הם לא עשו חוגי בית לקהלים של החרדים המודרניים, כי הם לא מפחדים מהמפלגות האלה; הם מפחדים שהמצביעים שלהם יישארו בבית. אז הם הלכו לקעמפים של בני הישיבות ושם דיברו בגנות הציונות הדתית והיועמ"שית. הם לא הציגו הישגים כי אין להם הרבה הישגים, הם רק הסבירו למה לא הצליחו להשיג הישגים, ואמרו 'אנא תעזרו לנו להשיג אותם בקדנציה הבאה'".
בהקשר הזה פוגעת במפלגות החרדיות החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, בשבוע שעבר, שנציגי המפלגות בקלפיות לא יורשו לדווח למטות מי הגיע להצביע ומי לא. ההחלטה עשויה להקל על המצביעים להישאר בבית, אם אינם להוטים לתת את קולם ליהדות התורה או לש"ס בבחירות הנוכחיות. עשרות אלפי קולות עלולים לרדת כך לטמיון.