המדליסט האולימפי ומאמן נבחרת ישראל לשעבר בג’ודו, אורן סמדג’ה, הודיע היום (רביעי) על כניסתו לחיים הפוליטיים ועל הצטרפותו למפלגת “האחדות” בראשות גלעד ארדן. סמדג’ה, ששכל את בנו עומר הי״ד, לוחם בסיירת גבעתי שנפל בקרבות ברצועת עזה, מצטרף למפלגה שמבקשת למצב את עצמה בימין הממלכתי ולהציע אלטרנטיבה למצביעים המחפשים ממשלה ציונית רחבה לצד קו ימני ושוויון בנטל.
מפלגת “האחדות” הוקמה על ידי השר והשגריר לשעבר גלעד ארדן, שפרש מהליכוד, ובמקום השני ברשימה צפוי להיות יו”ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין, שבקדנציה האחרונה כיהן כיו״ר ועדת חוץ וביטחון וסיים את תפקידו לאחר שהצביע נגד חוק הגיוס.
השניים הציגו את המפלגה כחלק מ“הגוש השלישי” - מפלגות שאינן מעוניינות להיות מזוהות באופן אוטומטי עם אחד משני הגושים הפוליטיים ומבקשות להקים ממשלה ציונית רחבה. ארדן התחייב כי המפלגה לא תצטרף לממשלה צרה של אף אחד מהגושים.
לצד ארדן ואדלשטיין הצטרפה למפלגה גם ראש עיריית בית שמש לשעבר, ד”ר עליזה בלוך. במפלגה ממשיכים במגעים לצירוף דמויות נוספות מהימין ומהחברה האזרחית.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
כניסתו של סמדג’ה מעניקה למפלגה דמות ציבורית בעלת מטען אישי ולאומי. סמדג’ה, יליד באר שבע, נחשב לאחד מגדולי הספורטאים בתולדות ישראל. הוא זכה במדליית ארד בג’ודו באולימפיאדת ברצלונה 1992 בהמשך שימש כמאמן נבחרת הגברים של ישראל בג’ודו. במשך שנים היה מזוהה עם הנבחרת הלאומית ועם דגל ישראל על המזרן ומחוצה לו.
בשנים האחרונות קיבל סיפורו האישי מימד טרגי. בנו, עומר סמדג’ה ז”ל, לוחם בסיירת גבעתי, נפל במהלך המלחמה ברצועת עזה. סמדג’ה עצמו המשיך מאז לפעול בזירה הציבורית סביב אחדות וחוסן לאומי, וב-2025 היה בין מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות בהר הרצל.
בהודעת ההצטרפות שלו הסביר סמדג’ה כי דווקא מתוך הפסגות שאליהן הגיע ומתוך השבר הגדול שחווה, התחזקה אצלו ההכרה בחשיבות האחדות. “כל חיי לבשתי את דגל ישראל על החליפה, על הפודיום ומאחורי הספורטאים שאימנתי. היום אני מאמין שהגיע הזמן לשרת את המדינה גם בזירה אחרת”, אמר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בניחום אבלים אצל משפחתו של הלוחם עומר סמדג'ה ז"ל. | צילום: חיים צח - לע"מ
סמדג’ה הוסיף כי קיבל הצעות ממפלגות שונות, אך בחר בארדן משום שהוא מאמין ב”ימין אמיתי ואחראי” ובתפיסה שלפיה כולם צריכים לשרת את המדינה. לדבריו, “בספורט למדתי שנבחרת מנצחת רק כשהחולצה הלאומית חשובה יותר מכל שם שנמצא על הגב. זה נכון בג’ודו, וזה נכון היום יותר מתמיד במדינת ישראל, שזקוקה לדרך חדשה”.