בדומה לפייק ביחס להחלטת הקבינט בנוגע לעזה, כך גם בסיפור הפריימריז בליכוד. לאחרונה קובעה בתודעה הציבורית ההנחה שנתניהו רוצה להיפטר מהבחירות הפנימיות ולדאוג לעצמו לוועדה מסדרת. ולא משנה העובדה שבשיחות שקיים בתוך הליכוד הוא הבהיר אחרת. למרות כל ברבורי התקשורת, הסיכוי שלא יהיו פריימריז בליכוד הוא קלוש. נתניהו אמר למי שאמר שהוא אינו רוצה ועדה מסדרת כי אחר כך יסתובבו 20 ח"כים מאוכזבים שיודיעו מעל לכל במה שהוא אשם בכך שנשארו מחוץ לרשימה. וזה ילווה אותו לכל אורך מערכת הבחירות. צריך שיקרה משהו נדיר מאוד כדי שהפריימריז יבוטלו. גם אם מחר בבוקר תיפתח מלחמה מול איראן, התהליך הפנימי בתוך הליכוד כבר החל ומלחמה לא תעצור אותו.
המועד הוא 17 באוגוסט. אבל אם יהיה צורך, בעקבות חידוש המלחמה, אפשר יהיה למשוך את זה עוד שבועיים ולקיים את הפריימריז אפילו בסוף אוגוסט. רק במקרה קיצון של אירוע ביטחוני שיתחיל ממש סמוך ל־17 באוגוסט ויימשך כמה שבועות, רק אז עלול להיפגע הליך הבחירה בליכוד. וגם אז, בית הדין של הליכוד הכניס בהחלטה שלו משפט שאומר שבמצב כזה הליכוד צריך להתארגן להצבעה דיגיטלית. אמירה על ביטול הפריימריז בשל נסיבות ביטחוניות לא הוכנסה להחלטה של בית הדין, למרות הסיפורים שסיפרו כאן.
עוד כתבות בנושא
ישאל השואל: למה בליכוד לא עושים כמעשה מפלגת הדמוקרטים ומקיימים פריימריז דיגיטליים? התשובה היא טראומת הבחירות הפנימיות ב־2012. אומנם אז הבחירה הייתה ממוחשבת במתחם הקלפי עצמו ולא באמצעות אפליקציה, אבל הטראומה עשתה את שלה. מערכות המחשוב קרסו, מה שיצר תורי ענק בקלפיות, ובמפלגה נאלצו להוסיף יום הצבעה נוסף. ואז הגיעו הטענות שהמחשב המרכזי היה מאוד פעיל בלילה שבין שני ימי ההצבעה. מה שהוביל לתיקון חוקת הליכוד שקבע שהצבעות פריימריז יכולות להיות רק באמצעות פתק.
הכי מעניין
סימן השאלה האמיתי שירחף מעל הפריימריז הקרובים נוגע לנציגות העולים. יש בערך 15 מנדטים של עולים מרוסיה בציבור הרחב. מתוכם שני מנדטים מעניינים במיוחד, של כאלו שמצביעים בפעם ראשונה. איך זה ייתכן? ובכן, בערך מנדט מורכב מעולים שהגיעו לכאן בארבע השנים האחרונות בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. המנדט השני הוא של אוקראינים שכביכול עלו ארצה כבר ב־2014, אבל לא באמת. קוראים לזה עליית הדרכונים. כשהחל הבלגן באוקראינה, עם כיבוש חצי האי קרים על ידי רוסיה, אותם עולים החליטו להגיע לארץ, אבל לא להישאר פה. הם עלו, קיבלו דרכון וחזרו בחזרה. רק כשהחלה המלחמה לפני ארבע שנים, הם החליטו לעבור לישראל. בפועל הם לא הצביעו עד היום כי לא גרו פה.
אליהם אפשר להוסיף בערך שלושה מנדטים שבעבר הצביעו ללפיד. לפי בדיקות עומק שנעשות בתוך המגזר, רובם נטשו, לנוכח מצבו של לפיד והחיבור עם בנט, ובהלימה לעזיבת מצביעי לפיד האחרים. ליברמן ינסה לחזר אחריהם, וגם איזנקוט. ש"ס מחזיקה קצת פחות ממנדט שמורכב מיוצאי קווקז, בוכרה וגאורגיה. בן־גביר קיבל בפעם הקודמת משהו כמו מנדט וחצי, בעיקר של עולים שמתחברים לגישה הלוחמנית כלפי הערבים. וישנה כמובן ישראל ביתנו שמחזיקה באופן די קבוע בחמישה מנדטים מקרב העולים. הליכוד נע במשך השנים בין שניים לחמישה מנדטים של דוברי רוסית.
נשאלת השאלה מה יקרה אם שום עולה מרוסיה לא יופיע ברשימת הליכוד לאחר הפריימריז. הרי אדלשטיין כבר עזב, המשבצת לעולים נמצאת במקום ה־43 והלא ריאלי, וגם ביחס לאפשרות לשריין מישהו - נתניהו כבר גילה בעבר כמה קשה להביא אדם שגם מוכר מספיק וגם יודע לעבוד בתוך המגזר. למעשה, נותר רק אחד כזה, השר זאב אלקין. ייתכן שנתניהו היה מעדיף אחרת, אבל בסביבתו מתחילים להבין שזה או אלקין או כלום. ולכולם ברור שאם לא יהיה נציג רוסי במקום ריאלי, יתחיל קמפיין אגרסיבי בשפה הרוסית שיזעק שהליכוד זרק את העולים. בישראל ביתנו לא יפספסו את האירוע, וכך גם איזנקוט. כשאהוד אולמרט דילג בזמנו על ח"כ מרינה סולודקין ולא מינה אותה לשרה, אף שהייתה במקום השישי ברשימה, הוא נמחק בעקבות כך בציבור הרוסי. לא בהכרח בגלל אהבת סולודקין, כמו בגלל הפגיעה במגזר הרוסי - היא מספיק טובה להביא קולות אבל לא להיות שרה? בבחירות שבהן המשפט "כל קול קובע" הוא כבר מזמן לא רק ביטוי שחוק, אף אחד לא רוצה ליפול במקומות האלו.