כאן מפרקים גושים פוליטיים, שבוע כן שבוע לא. השבוע כן.

אומר מראש: קטונתי מלדבר על החלטות של גדולי הדור. ההפך, אני גאה בכך שאני מתעסק לא מעט בנושאים שבתחתיתו של עולם. ובכל זאת כאב לי השבוע כשהרב דוב לנדו אמר ש"הגוש לא קיים יותר". כי החרדים מבחינתי הם לא "אחים לגוש", הם אחים נקודה. גם אם אחים מתאכזבים ממך מדי פעם, כשאתה צריך את העזרה שלהם הם באים. אבל הם לא האחים היחידים שאני מאוכזב מהם בגוש הימין.

כשחושבים על זה, אין כזה דבר "לפרק את הגוש". זה בדיוק הקטע של גוש. אפשר להפיל ממנו חלקים, אפשר לפורר ממנו גושים קטנים, אפשר להתנתק ממנו לחלוטין כמו שעשה בנט. אבל מי שמצליח באמת להיפרד מגוש כנראה מעולם לא היה חלק ממנו.

נתחיל במובן מאליו. אני לא מאמין שהגוש האמוני, כמו שקורא לו ינון, יכול להתפרק. נוטים לייחס לחרדים מניעים פוליטיים בלבד, כי יש פה אנשים בפוליטיקה ובתקשורת שהנרטיבים שלהם מושפעים מאירופה הקלאסית והם חושבים על יהודים במונחים של אף ארוך וכסף. אבל לא תקציבים מחברים היום את הגוש הימני־אמוני. מחברת אותו שאלת הזהות.

השאלה אם השבת היא יום קדוש כאן או שהיא סתם אחות חורגת של שני ורביעי. השאלה האם ההצדקה שלנו לנוכחות כאן היא התנ"ך או השואה, כמו שחוזרת ואומרת האישה החכמה בישראל עירית לינור. האם מותר להתפלל כאן בהפרדה. האם התרבות כאן התחילה לפני 75 שנה, או שגם כשהיא אוהבת את הלחנים של ישי ריבו היא יודעת שהמילים הגיעו לכאן לפני הלחן. האם אנחנו מזדעזעים כששקמה ברסלר מזדעזעת מ"אדון עולם". האם אנחנו יודעים שהסכסוך פה דתי ולא נדל"ני. האם אנחנו יודעים שאדמת ארץ ישראל היא בכלל לא "נדל"ן".

בפוליטיקה מתפשרים

מי שבורח מהגוש יגלה שהגוש רודף אותו. יש טעות נפוצה של חרדים ואנשי ימין שבטוחים שברגע שהחרדים יעזבו את גוש הימין, השמאל ייתן להם הכול. לא קונה את זה. השמאל ימכור את המכנסיים כדי להקים את הממשלה, אבל בחלקים ניכרים ממנו השנאה והתיעוב לחרדים גדולים בהרבה מהרצון להקים ממשלה, ולכן היא תתמוטט במהרה. את ממשלת השינוי הפילו, רחמנא ליצלן, כמה פירורי חמץ. הבטחות השמאל לחרדים, אם יהיו, יחזיקו גג עד פסח.

הרבה חרדים אומרים לי שפשוט לא יצביעו בבחירות הבאות. אני עונה להם שהכעס מובן, אבל אם בריון ערס מרביץ לך, להגיד לו "תפסיק, אני כבר ארביץ לעצמי לבד" זה לא פתרון. אם אתם רוצים לתת לסוכנת הכאוס גלי בהרב־מיארה ולשופטי בג"ץ את המפתחות לפירוק גוש הימין, זו זכותכם; אבל אם ככה, אני לא מבין למה אתם טוענים שאם ינסו לגייס אתכם בכוח עם סנקציות זה לא יצליח. הרי כשבהרב־מיארה נכנסת בכם בכל הכוח אתם נכנעים. קצת גלי ואתם נשברים?

שלא תטעו, גם לחרדים יש אחריות למצב. "מי שלא לומד שיתגייס" זו סיסמה נוראית לחברת הלומדים, אבל אחרי 7 באוקטובר היא חייבת להפוך למציאות. אני כבר הצעתי שהקמפיין יהיה יותר "מי שלא לומד יתגייס ויחזיק לומד", אבל לא חייבים לקבל את ההצעה שלי. מה שבטוח, כולם נכשלו פה: החרדים, נתניהו, הליכודניקים שמתגאים בכך שהפילו את החוק, וגם חלק קטן מאנשי הציונות הדתית. את הערצתי למגזר אין צורך לתאר, אבל היו טעויות בגישה ובניהול התקשורתי של המאבק. המילה "פוליטיקה" נעשתה בזויה כמו המילה צרעת, אבל פוליטיקה היא הדרך להשיג הישגים, ובפוליטיקה מסתדרים ומתפשרים, אחרת מקבלים את היריב הפוליטי על הראש. ותסלחו לי על המשפט השמאלני: השמאל הקצין עד כדי כך בנוגע לזהות היהודית של המדינה, שאלה באמת הבחירות הגורליות ביותר בתולדות המדינה.

אנטילופה ואריה

מי שחושב שהחרדים הם האויב בעיני השמאל הקפלניסטי, ואם הם רק יתגייסו הכול יהיה בסדר, שיחשוב שוב. האויב, בעיניהם (ואני בכוונה לא כותב מירכאות כי אני באמת חושב שהיאיר גולנים רואים בהם אויב), הוא סמוטריץ' הרבה יותר מגפני; סטרוק הרבה יותר מאוקיי אין פוליטיקאיות חרדיות בכנסת.

הצבא מעולם לא העניק ולא יעניק לגיטימציה בחוגים האלה. הציונות הדתית ממלאת את השורות וגם את בתי הקברות, ועדיין נשארת "אוכלת מוות משיחית" שצריך לחנך מחדש ולסגור לה את המכינות. את זה כולם צריכים להבין: אם הגוש מתפרק, כולנו אנטילופות חלשות שכל אריה ישמח לטרוף. אז בבקשה, שנסו מותניים - למרות שאני לא ממש יודע מה זה לשנס – ותבינו שגוש לא מפרקים. אפשר להוציא כעס, אפשר לשחרר קיטור, אבל יש לכם עוד כמה חודשים להציל את הכול.

כן, ככה. דרמטי. הממשלה הבאה צפויה למנות בערך תשעה שופטי בג"ץ, ואת היורש של גלי בהרב־מיארה בתפקיד נטרול מהלכי הימין. אם את העמדות האלה נפקיר, וניתן לנעמה לזימי לשלוט במינויים, כולנו עוד נתגעגע לויכוחים על הסנקציות האישיות והזיהוי הביומטרי בישיבות. נתניהו, סמוטריץ', דרעי, גפני: תיכנסו לחדר ותפתרו את זה, כי אין לנו ילדים להפסדים מיותרים בבחירות.

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il