"להבטיח שמבצעי הטבח יועמדו לדין": הכנסת תאשר את "חוק הנוח'בות"

הכנסת צפויה לאשר מחר (שני) את הצעת חוק העמדה לדין של משתתפי אירועי טבח 7 באוקטובר.

במסיבת עיתונאים משותפת שקיים שר המשפטים יריב לוין עם יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, וח"כ יוליה מלינובסקי - יוזמי החוק, אמר השר לוין: "אנחנו נמצאים בפתחו של רגע מכונן. ימים ספורים לאחר טבח השביעי לעשירי, בעוד המלחמה הקשה מתנהלת, הנחתי להתחיל באופן מיידי בעבודת מטה שתכליתה להבטיח כי מחבלי הנוח'בה ושותפיהם שביצעו את הטבח הנורא, יועמדו לדין ויבואו על עונשם. מאז, בוצעה בהנחייתי עבודה בהיקף עצום וחסר תקדים".

את העבודה על ניסוח החוק ערך צוות משותף של פרקליטות המדינה, משטרת ישראל והשב"כ, אשר עמלו במשך זמן ממושך על איסוף החומרים והראיות מכלל עשרות הזירות שבהן התרחש הטבח.

השר לוין תיאר כיצד הצוות "צפה באלפי שעות של סרטונים, עבר על מספר עצום של ראיות, ובמקביל ביצע את חקירתם של המחבלים שביצעו את הטבח ונלכדו על ידי צה"ל וכחות הביטחון". לדבריו, העבודה היסודית שבוצעה מניחה תשתית ראייתית איתנה לשם קיום המשפטים ומיצוי הדין עם מאות המחבלים השפלים, כ-350, "שחבריו נדרשו להתמודדות נפשית קשה אל מול הזוועות ומבצעיהן". לוין הודה לצוות בהובלתו של פרקליט מחוז דרום, עורך הדין ארז פדן.

בתום דבריו של השר לוין, ח"כ רוטמן ומלינובסקי קיימו סקירה של הצעת החוק שתאושר מחר.

החוק מסדיר את העמדתם לדין של מי שלקחו חלק בטבח, וגם של אלו שפגעו בחטופים בתוככי עזה לאחר 7 באוקטובר.

הצעת החוק קובעת כי כתבי האישום יידונו בפני בית דין צבאי מיוחד שיוקם בירושלים, ויעסוק בעבירות ובהן השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרימת מלחמה, סיוע לאויב בזמן מלחמה, עבירות לפי חוק המאבק בטרור, רצח ועבירות נוספות. על פי ההצעה, הרכב בית הדין המיוחד יוכל להטיל עונש מוות על המחבלים.

בראש כל מושב ישב שופט מחוזי בדימוס, ואילו בראש ערכאות הערעור יעמדו שופט בית המשפט העליון בדימוס, נשיא בית משפט מחוזי בדימוס או נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.

על פי ההצעה, הסנגוריה הציבורית לא תייצג את הנאשמים. הללו יוכלו להסתייע בעורכי דין בעלי רישיון לעסוק בישראל או ביהודה ושומרון, כאשר עלות הייצוג תקוזז מהכספים המועברים לרשות הפלסטינית.

לשם יישום החוק, יידרש הרמטכ"ל להקים מפקדה צבאית ייעודית שתהיה אמונה על ההיבטים המבצעיים וההיערכות לניהול ההליכים. לצד זאת, תוקם ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד הביטחון ובהשתתפות מנכ"לים ממשרדי ממשלה נוספים, שתופקד על גיבוש מתווה ההיערכות והבטחת הקצאת המשאבים הנדרשים. אי לכך, אם וכאשר החוק יאושר, יישומו יחל רק בעוד מספר חודשים.

עוד נקבע כי שופטי בית הדין המיוחד ייבחרו בידי הרמטכ"ל וימונו על ידי נשיא המדינה, בהתאם להמלצת ועדת בחירה ייעודית שבה יהיו חברים נציגי הממשלה, מערכת המשפט ולשכת עורכי הדין. התובעים בתיקים אלה ימונו אף הם על ידי הרמטכ"ל, בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי.

בהצעת החוק נכתב כי בשל מורכבות הראיות והיקף הזוועות, ניתן יהיה לחרוג מסדרי הדין ודיני הראיות המקובלים, במטרה לאפשר את בירור האמת, תוך שמירה על הוגנות ההליך המשפטי. עוד מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה לשחרר נאשמים או מורשעים במסגרת עסקאות עתידיות לשחרור מחבלים כחלק ממשא ומתן מדיני.

הדיונים בבית הדין יהיו פומביים ככלל, ישודרו באתר אינטרנט ייעודי ויתועדו לצורך שמירה בארכיון המדינה. בנוסף, תוקם ועדת היגוי נוספת בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות שרי המשפטים, הביטחון והחוץ, אשר תהיה אמונה על קביעת המדיניות וההיערכות הכוללת להעמדה לדין.

"למן הרגע הראשון ראיתי שליחות גדולה ואחריות גדולה להבטיח שהצדק ייעשה", אמר השר לוין. "ביחד עם יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן וחברת הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי, עלה בידינו לגבש הסכמה רחבה מאוד בכנסת, חוצת-מחנות קואליציה ואופוזיציה, כדי שהליך ההעמדה לדין ההיסטורי הזה יתקיים על בסיס מוסכם ויזכה לאמון של העם כולו".

השר לוין סיכום: "החוק שיצא תחת ידינו מבטיח לא רק את עשיית הצדק, אלא גם כי התיעוד ההיסטורי של הטבח הנורא, של הקורבנות, של החטופים ושל האחראים לו, יתקיים לדורות.

"מתוך הטבח הנורא קמנו, למען זכרם של הנרצחים, למען משפחותיהם, למען הפצועים בגוף ובנפש, למען מי שנחטפו, ולמען העם כולו, כדי לקיים את חובתנו המוסרית הנעלה: להביא את מבצעי הטבח המזוויע למשפט צדק".

"אני חייבת לומר שאני בהתרגשות שיא", אמרה ח"כ מילנובסקי. "החוק שיעלה מחר להצבעה זה כנראה הדבר הכי משמעותי שעשיתי בפעילות הציבורית שלי.

"תזכרו מה כולנו הרגשנו באותם ימים נוראים של אוקטובר השחור. החיילים הגיבורים שלנו יצאו להגן על הבית ונלחמו בנשק. לנו כמחוקקים אין רובים ורימונים, יש לנו נשק אחר, חקיקה. באמצעות החקיקה שלנו מדינת ישראל תמצה את הדין עם מי שפגע בה.

"באופן סמלי, אתמול העולם ציין את יום הניצחון על גרמניה הנאצית. החוק שניסחנו בעבודה קשה ומאומצת יסדיר את משפטי אייכמן המודרניים.

"כבר בנובמבר 23, חודש לאחר הטבח פניתי לחברי שמחה רוטמן בשאלה איך נעמיד את המפלצות האלו לדין ועכשיו, כמעט 3 שנים אחרי, הגענו לקו הסיום שהוא בעצם קו ההתחלה. התחלה של משפטים היסטוריים, שכל העולם יראה. שכולם יראו איך מדינת ישראל היא מדינה ריבונית שיודעת לבוא בחשבון עם מי שפגע בה. שיראו כולם איך הקורבנות ומשפחותיהם מביטים בלבן של העיניים של אותם רוצחים, אנסים וחוטפים.

"לחוק הזה יש את הקונצנזוס הכי רחב שהיה פה בשנים האחרונות. עבודה של אופוזיציה ביחד עם קואליציה. כל הגורמים היו מעורבים ושיתפו פעולה, משר המשפטים ועד היועצת המשפטית לממשלה. אין פה פוליטיקה, יש פה אחדות בחובה שלנו כעם להוציא סוף סוף את הצדק לאור.

"החוק הזה הוא מורשת", סיכמה מילנובסקי, "ומשפטי מחבלי טבח 7 באוקטובר עוד יילמדו בספרי ההיסטוריה".