דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) מצביע על כשלים עמוקים בניהול מבנה הממשלה, בעיקר בשל שיקולים פוליטיים. בין השנים 2020 ו-2024, בתוך ארבע וחצי שנים, התבצעו לא פחות מ-76 שינויים במבנה הממשלה, שכללו סגירת משרדים או הקמתם, וכן העברת סמכויות מטיפול של משרד ממשלה אחד לאחר. המחיר, טוען המבקר אנגלמן, הוא פגיעה בשירות לציבור ובזבוז כספי ציבור של מאות מיליוני שקלים בשנה.
ההיקפים והתדירות של כינון ממשלות ופירוקן בישראל מביאה לתופעת השינויים במבנה הממשלה, שלמעשה נובעים מתוך תהליכים פוליטיים לגיטימיים, אבל פוגעים משמעותית ביכולת של הממשל לפעול באופן יעיל ובהשגת מטרות ויעדים לאורך זמן. תופעה זו גורמת גם לנסיגה מקצועית של הפעילות הממשלתית בשל אובדן הידע הנחוץ לפעילות יחידות הממשלה. הנזק שנגרם בשגרה כתוצאה מהעברה תדירה של שטחי פעולה בין משרדי ממשלה עלול להתעצם בשעת חירום.
לשם המחשה, הביא המבקר מספר מקרי בוחן. אחד הליקויים המשמעותיים הוא שיקום הצפון והדרום אחרי 7 באוקטובר. העברת אחריות רבה בין משרדים וממונים, גם בזמן מלחמה, הובילה להיעדר תוכנית רב-שנתית ולכישלון במתן מענה לתושבים. במאי 2024 הוקם מטה במשרד ראש הממשלה לשיקום הצפון. כעבור חצי שנה בלבד, הוחלט להעבירו לאחריות שר במשרד האוצר. ראש מטה היישום פרש מתפקידו חמישה חודשים בלבד לאחר שמונה, בטענה לצמצום דרסטי בסמכויותיו עקב המעבר בין המשרדים. במקומו מונתה ממלאת מקום לזמן מוגבל מאוד. התוצאה: נכון לפברואר 2026, הממשלה טרם אישרה מתווה רב-שנתי לפיתוח ושיקום הצפון.
הכי מעניין
המבקר קבע כי היעדר קו ממשלתי יציב הוא מרכיב מרכזי בכישלון המענה לתושבים. "במהלך פחות משנתיים, קיבלה הממשלה כמה החלטות להעביר את האחריות לכך בין משרדים ובין ממונים, וכל זאת גם בעיצומה של תקופת חירום ובמהלך מלחמה", אמר אנגלמן. "הנזק מהיעדר קו ממשלתי יציב בא לידי ביטוי בליקויים יסודיים שעלו בדוח שפרסמנו ביוני 2025, לרבות היעדר תוכנית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח של הצפון. ליקויים אלה עומדים במרכז כישלון הממשלה במתן מענה לחזרת תושבי הצפון ליישוביהם ולשיקום הצפון, נכון ליוני 2025".
דוגמא נוספת היא מהרשות לזכויות ניצולי השואה. מאז 2020 הרשות עברה בין שלושה משרדים (אוצר, שוויון חברתי ורה"מ). במהלך התקופה הזו, התחלפו השרים הממונים עליה לא פחות מחמש פעמים. על מנת לשפר את מערכות המידע של הרשות, הושקעו בה כ-24 מיליון ש"ח, אלא שהמעברים התכופים וחוסר היציבות, הביאו לבזבוז של 14 מיליון ש"ח. נכון ל-2025, הרשות עדיין נסמכת על מערכות מחשוב מיושנות ביותר, בנות 17 שנים וללא תמיכת יצרן, שנמצאות בסיכון ממשי לקריסה. אם תרחיש אימים זה יתרחש, זה עלול להוביל לאובדן מידע קריטי על זכויות הניצולים.
עוד עולה מהדו"ח כי למרות החלטת ממשלה מנובמבר 2024 לבחון בתוך 30 יום ביטול חמישה משרדי ממשלה ולגבש המלצות לאיחוד מטות בתוך 120 יום, נמצא כי משרד רה"מ לא סיים את הבחינה של ביטול חמשת המשרדים או איחוד מטות והעברת שטחי פעולה בין משרדים. זאת ועוד – למרות שאגף התכנון מצא בדצמבר 2023 שנים עשר תחומים בהם יש כפילויות בין משרדי ממשלה, הממשלה כמעט ולא פעלה לשם ביטול כפילויות אלה.
"על ראש הממשלה בנימין נתניהו, המוסמך למנות חברי ממשלה ולהעלות לסדר יום הממשלה הצעות לשינויים במבנה הממשלה, להבטיח פעילות ממשלתית רצופה ותקינה, תוך שימת לב לצורך להבטיח שירות מיטבי לציבור ופעילות ממשלתית יעילה, גם בשעה שנפתחים ונסגרים משרדי ממשלה, ומועברים שטחי פעולה ביניהם", סיכם המבקר אנגלמן.