הוויתור והכיבוש: שנת ההשתלטות של ש"ס

הבחירות לרבנות העיר תל־אביב, שנערכו בשבוע שעבר והסתיימו בבחירת הרב זבדיה כהן, ראש אבות בתי הדין בבית הדין האזורי בעיר, עוררו מידה מסוימת של עניין תקשורתי.

אין מה לעשות, מה שקורה בתל־אביב מעניין יותר את התקשורת הישראלית ואת הציבור. העיר העברית הראשונה אינה עוד עיר בישראל, ואף שאינה בירתנו ההיסטורית והנצחית, אין להכחיש את תפקידה המרכזי בחיי הכלכלה, המסחר, התרבות והרוח של המדינה.

המועמד העיקרי שניצב מול הרב כהן היה הרב חיים אמסלם, שנתמך בידי קבוצה גדולה מחברי מועצת העיר. אלו נאבקו ממש עד לרגע האחרון למען בחירת הרב אמסלם, אך בסופו של דבר ניצח ה"דיל" שנרקם בין תנועת ש"ס והעומד בראשה, אריה דרעי, ובין ראש העיר תל־אביב רון חולדאי, והרב כהן נבחר. 

אין ספק שהרב כהן הוא בעל שיעור קומה תורני, בעל מעמד בעולם ההלכתי ובעל הכישורים התורניים המתאימים. לא רק הקרובים אליו מעידים שהוא אדם מאיר פנים, בעל רגישות אנושית וחברתית ויכולות אישיות גבוהות. בתפקידו כדיין עסק בפתרון מקרים קשים של סרבנות גט ועגינות, ונודע כמי שמסביר פנים לנזקקים לשירותי בית הדין גם במצבים מורכבים.

משרת רב העיר התפנתה לפני יותר משמונה שנים, כשהרב ישראל מאיר לאו פרש לגמלאות, ואין ספק שבחירתו של הרב כהן היא בשורה טובה לתושבים שציפו לבחירת רב לאחר תקופה ארוכה כל כך.

זה המקום לברך את הרב כהן שיזכה בתפקידו החדש להרים את קרנה של היהדות בעיר, לחבר בין ציבורים שונים, לשפר את שירותי הדת ולקדש שם שמיים.

בליץ ללא קץ

אך לצד הברכות לרב כהן, חשוב להביט על התמונה הגדולה. הבחירות לרב העיר תל־אביב לא התנהלו בחלל ריק. ההתמודדות בין הרב זבדיה כהן לרב חיים אמסלם לא עסקה רק בשאלה מי משניהם מתאים יותר לכהן כרב העיר העברית הראשונה ויהיה אהוב ומקובל יותר על תושבי העיר. בהיבט הזה, הרב כהן יעשה עבודה טובה לא פחות מזו שהיה עושה הרב אמסלם, לו היה נבחר.

הבחירות היו חלק ממהלך רחב ועמוק בהרבה, של השתלטות מפלגת ש"ס, בהובלת אריה דרעי, על שירותי הדת בישראל. ב־11 החודשים האחרונים, כחלק מ"בליץ" בחירת רבנים שספק אם נראה כמותו בתולדות מדינת ישראל, נבחרו 12 רבנים בסדרת ערים ומועצות מקומיות. 

ב־4 ביוני 2025 נבחר הרב ירון אשכנזי לרב העיר גדרה. כארבעה חודשים לאחר מכן, ב־26 באוקטובר, נבחרו הרב יחיאל ברוך בסיס לרב העיר ראש־העין והרב אליהו מזוז לרב המועצה המקומית קצרין. רגע לפני תום 2025, ב־23 בדצמבר, נבחר הרב ארז אלחרר לרב העיר הוד־השרון.

מאז התגבר הקצב. ב־8 בינואר 2026 נבחר הרב יוסף טולידאנו לרבה של קריית־ביאליק, אחרי 17 שנה שלא היה לעיר רב מכהן. שבוע לאחר מכן, ב־15 בינואר, נבחר הרב יצחק רפאל אבוחצירא לרבה של רמלה. ב־4 בפברואר 2026 נבחר הרב אורי סדן לרב המועצה המקומית סביון, וימים ספורים אחר כך, ב־8 בפברואר, נבחר הרב אברהם דרעי לרב העיר באר־שבע. אחרי חודש, ב־8 במרץ, נבחר הרב משה אדרי לרב של גבעתיים, ושבוע לאחר מכן, ב־15 במרץ, נבחר הרב יצחק ורדי לרב העיר קריית־אונו.

חג הפסח ויום העצמאות האטו לרגע את הקצב, אך התנופה שבה מיד אחריהם. ביום ראשון, 26 באפריל, נבחר כאמור הרב זבדיה כהן לרב העיר תל־אביב, ויומיים לאחר מכן נבחר הרב מנחם מענדל נחשון לרב העיר נוף־הגליל. מבין 12 הרבנים, רק אחד, שנבחר ברשות המקומית הקטנה והזניחה מכולן, נבחר שלא כחלק מהסכמות מול מפלגת ש"ס: הרב אורי סדן, רבה של סביון.

הבליץ הזה לא עומד להסתיים בקרוב. בחודש מאי אמורות להתקיים בחירות לרב עיר בחמש רשויות מקומיות: חריש, רמת־השרון, חולון, אילת ואורנית. הניסיון מלמד שלעיתים מועד הבחירות נדחה, מסיבות שונות, אך כפי שהדברים נראים כעת, ש"ס צפויה להשלים מהלך של בחירת 17 רבני ערים ומועצות בתוך שנה אחת בלבד. ספק אם בכל 78 שנותיה של המדינה הייתה שנה כזו.

שלטון לדור דורים

כדי להבין את משמעות המהלך של ש"ס, צריך להכיר את מבנה מערכת שירותי הדת במדינת ישראל. למערכת יש שלוש זרועות עיקריות: המועצות הדתיות, רבני הערים והרבנות הראשית (המתחלקת לרבנים הראשיים ולמועצת הרבנות הראשית).

על מרבית המועצות הדתיות השתלטה ש"ס באמצעות מוסד ה"ממונים" דרך שליטתה במשרד לשירותי הדת. השליטה בבחירת רבני הערים מובילה את המפלגה לשליטה בשתי הזרועות הנוספות.

בחירת רבני הערים המזוהים עמה מעניקה לש"ס גם את השליטה ברבנות הראשית. רבנים הם מרבית החברים באספה שבוחרת מדי חמש שנים את מועצת הרבנות הראשית, ומדי עשר שנים את הרבנים הראשיים לישראל.

רבני הערים ירושלים, תל־אביב, חיפה ובאר־שבע הם חברים קבועים במועצת הרבנות הראשית. בחירת הרבנים לירושלים וחיפה עוד מתעכבת, אך בבאר־שבע ובתל־אביב ש"ס כבר הביאה לבחירת רבנים מטעמה. אומנם הרב כהן מבוגר יחסית ויכהן במועצה "רק" מעט יותר מתריסר שנים, אך הרב דרעי בן ה־45 צפוי לכהן בה כשלושים שנה, לא פחות.

מועצת הרבנות הראשית היא הדירקטוריון של שירותי הדת במדינת ישראל. המועצה אחראית על הסמכת רבנים ודיינים, קובעת נוהלי כשרות בשלל תחומים, ממנה רבנים רושמי נישואין ועוד. באמצעות בליץ בחירת הרבנים משנה ש"ס את פני הרבנות הראשית לישראל לשנות דור קדימה. במועצת הרבנות הראשית הבאה תשלוט ש"ס ללא מצרים, וכך גם צפוי לגדול כוחה בבחירת הרבנים הראשיים הבאים.

יש סיבות לוויתור המוחלט של הציונות הדתית על ההשפעה בתחום, אך תוצאותיו ילוו אותנו במשך שנים. מי שזהותה היהודית של המדינה חשובה לו לא יכול להפקיר זירה רבת השפעה כל כך, ולאפשר למי שהזדהותם עם המדינה ומוסדותיה חלקית, אם בכלל, להשתלט לחלוטין על פניה הייצוגיות של היהדות בתוכה. את נזקי השנה הזאת ספק אם אפשר לתקן, וגם אם כן – התיקון ייארך שנים רבות.