בעקבות פניית הפרסה של ראש הממשלה בנימין נתניהו השבוע בעניין חוק הגיוס, בקואליציה נשמעים קולות המנסים לטעון שהוא חתר לכך מלכתחילה. העברת התקציב הייתה בראש מעייניו, והוא נעזר בתירוץ של המלחמה כדי להסיר את חוק הגיוס מעורר המחלוקת מסדר היום. לפי הטענה, ראש הממשלה היה צריך סולם כדי לרדת מהעץ, והמלחמה באיראן סיפקה לו אותו.
נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסרו השבוע שבגלל המלחמה ובשל הצורך הדוחק בהעברת התקציב תדחה הממשלה את העברת חוק הגיוס ורפורמת החלב להמשך השנה. אף על פי כן, בליכוד עדיין דבקים בטענה שהם הגישו חוק טוב, שהיה מביא בסופו של דבר לגיוס ניכר מהציבור החרדי. תהיה זו טעות חמורה לא לנסות לקדם את החוק עוד בכנסת הנוכחית, הדגישו במפלגת השלטון.
גם בסיעת הציונות הדתית, שמכל חבריה רק השר אופיר סופר ידוע בכך שהתנגד לחוק בפומבי, משדרים מסר דומה, ואומרים כעת כי הנוסח המוצע לא היה מקובל עליהם, ולקראת העברתו בקריאה שנייה ושלישית הם היו דורשים להכניס בו תיקונים.
הכי מעניין
בסיעה אומרים כעת שלא היו מצביעים על חוק שלא היה מביא לגיוס חרדים, ונותנים לשר סמוטריץ' את הקרדיט להסרת נוסח הצעת החוק מעל סדר היום. מכל מקום, בסיעת הציונות הדתית עדיין דוגלים גם בשימור המחנה הלאומי והקואליציה, שבסופו של דבר הביא אותם לתמוך בחוק. לדברי ראשי המפלגה, שלמות הממשלה אפשרה להשיג יעדים הקשורים להתיישבות ביהודה ושומרון ולדחוק את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית.
ח"כ דן אילוז מהליכוד, מהמתנגדים הקולניים להצעת החוק, טוען כי בכל מקרה לא היה לה רוב קואליציוני. "אני לא חושב שיש סיכוי להעלות את החוק בקדנציה הזו, אבל אני עומד על המשמר. אם שוב יעלה חוק לא טוב, אמשיך להתנגד לו.
"אשמח אם יהיה חוק טוב, אבל לצערי ההנהגה החדשה של הציבור החרדי לא מסכימה. בחוק טוב, מי שמתגייס מקבל - ומי שלא, לא. אני מבין את הצורך בתהליכים, אבל בסוף צריך שמי שלא מתגייס ירגיש את זה בכיס".
סגנית שר החוץ ח"כ שרן השכל טענה כי גייסה "לפחות שבעה חברי כנסת" שיתנגדו לחקיקה, ובירכה על הסרת הצעת החוק מסדר היום. "נמנע קרע מיותר", הוסיפה השכל, "אין צורך בחוק אחר".