חברי המועצה בתל־אביב עתרו לבג"ץ: דחו את הבחירות לרב העיר

על רקע רעמי הטילים ויללות האזעקות, המשרד לשירותי הדת, המנוהל עדיין בידי אנשי ש"ס על אף התפטרות השר מיכאל מלכיאלי, מתעקש לדחוף בכוח את המהלך לבחירת רבני ערים בערים מרכזיות ברחבי הארץ. ביום ראשון התקיימו הבחירות לרב העיר גבעתיים - אף שאחד המועמדים, איש הציונות הדתית, גויס עם פרוץ מבצע שאגת הארי, ולפחות אחת מ־36 חברי האספה הבוחרת נתקעה בחו"ל ולא הצליחה לשוב ארצה עד למועד הבחירות. עתירה שהוגשה לבג"ץ, בניסיון להביא לדחיית הבחירות, נדחתה על הסף בטענה שהוגשה בשיהוי.

נדמה שהבחירות לרב העיר הוכרעו מראש. בעקבות עסקה שנרקמה בין ראש העיר גבעתיים רן קוניק לאנשי ש"ס, נבחר לכהונת רב העיר מועמד התנועה הרב משה אדרי, בנו של רב העיר הספרדי לשעבר הרב פנחס אדרי, שהלך לעולמו לפני כשנתיים.

השר לשירותי הדת כיום הוא יריב לוין, אך מי שמנהלים בפועל את ענייני המשרד הם אנשי ש"ס. כאשר נבחר הרב אדרי הגיע לברכו ח"כ מלכיאלי (ש"ס), שהיה כאמור השר לשירותי הדת עד פרישת מפלגתו מהממשלה.

הבחירות לרב העיר תל־אביב עתידות להיערך בעוד כשבועיים, והעסקה שנרקמה שם אמורה להביא לבחירת הרב זבדיה כהן, ראש אבות בתי הדין בבית הדין הרבני בעיר, ומהבולטים שברבני העדה הבוכרית. בקרב חברי האספה הבוחרת שוררת התנגדות ניכרת למהלך; אתמול, 17 מתוך 31 חברי מועצת העיר, שהם רוב מקרב חברי המועצה, עתרו לבג"ץ בדרישה להביא לדחיית הבחירות כדי שיתאפשר למועמדים נוספים להגיש את מועמדותם. העותרים דורשים גם שינוי ברשימת נציגי הציבור שמונו מטעם השר, משום שלטענתם הרשימה הנוכחית איננה משקפת את הרכב תושבי העיר.

"הרב זבדיה כהן הוא תלמיד חכם ואדם מאיר פנים, אבל תל־אביב איננה גבעתיים", אמר השבוע למקור ראשון אחד מחברי האספה. "פה לא ייבחר רב עיר רק בגלל רצונו של ראש העיר לשמור על יחסים טובים עם ש"ס. הבעיה היא שאני וחברים נוספים נמצאים בימים אלו במילואים. חלק מהמועמדים לכהונת רב העיר גם הם גויסו בצו 8. איך אפשר לנהל כך מערכת בחירות? זה לא הגיוני. אבל כשאנחנו מנסים להסביר את זה, אנחנו מקבלים תשובות מיתממות על החשיבות של שירותי הדת דווקא בתקופה זו".

אכן, מענה ברוח זו שיגר צוריאל פורת, מרכז ועדת הבחירות לרב העיר תל־אביב, אל הרב יצחק בר־זאב, אחד המועמדים, שגויס בצו 8. "חוסנה של מדינת ישראל נמדד לא רק ביכולתה להתמודד עם אתגרים ביטחוניים, אלא גם ביכולתה להמשיך לשמר מוסדות שלטון ומערכות ציבוריות מתפקדות", כתב פורת לרב בר־זאב. "אנו בטוחים כי גם אתה שותף לרצון לשמור על הליך תקין, מכבד וממלכתי, אשר יאפשר את בחירתו של רב העיר בהתאם לחוק ולצורכי הציבור".

גם בקריית־אונו צפוי להיבחר רב מטעם ש"ס ביום ראשון הקרוב, אף שראש העיר היא פוליטיקאית מיש עתיד, מיכל רוזנשיין. היא העדיפה לתמוך במועמד ש"ס לרבנות ולא במועמדים הציוניים־דתיים, שלפחות אחד מהם הוא גם סא"ל במילואים ששירת מאות ימים בשנתיים וחצי החולפות. 

בעתירה נגד קיום הבחירות, שנדחתה בראשית השבוע בבג"ץ, חשפו העותרים כמה מהפרקטיקות ששימשו כדי לבצר את ה"דיל" של רוזנשיין וש"ס. למשל, העותרים הראו כי חמישה מ־16 נציגי הציבור החברים באספה הבוחרת חתמו על מכתבי תמיכה פומביים במועמד ש"ס הרב יצחק ורדי, והדבר הביא לטענת העותרים לכך שמועמדים פוטנציאליים נמנעו אפילו מעצם הגשת מועמדותם.

דוגמה לכך היא ראש כולל חזון עובדיה בקריית־אונו, הרב חיים דרשן, שהודיע שלא יגיש את מועמדותו משום שאין בכך כל טעם. הרב דרשן, הפעיל בעיר זה יותר מעשרים שנה בעשייה תורנית מגוונת, שיגר ליו"ר ועדת הבחירות ולמרכז הוועדה מכתב המסביר כי כאשר ראה מי הם חברי גוף הבוחר הוא הבין "שתוצאות הבחירות ידועות מראש, והרב שייבחר הוא הרב יצחק ורדי... על כן אני מוותר על הגשת מועמדותי לרבנות העיר משום שתוצאות הבחירות ידועות מראש, ומאחל לכולם בהצלחה רבה".

בדחייתם את העתירה קבעו שופטי בג"ץ שהחתימה על מכתבי התמיכה, המשדרת לכל המעורבים בבחירות בעיר ש"המשחק מכור", אינה פוסלת את החותמים מלהיות חברים באספה הבוחרת.

בעתירה נחשף גם כי חלק ניכר מנציגי הציבור שהיו אמורים לייצג את הציבור החילוני בקריית־אונו (כ־70 אחוזים מתושבי העיר, לפי נתוני למ"ס) הם בעצם מסורתיים, ואולי אף דתיים. מדובר בנציגים שהשר ממנה לאספה, ומי שבחרו אותם היו בעצם אנשי ש"ס; שניים מהנציגים החילונים־לכאורה, כך התגלה, מתהדרים בפעילותם בבתי כנסת בעיר, ונציגה חילונית־לכאורה אחרת התגאתה בקיום שיעורי תורה בביתה ובעיסוק ב"קירוב רחוקים".

יש לציין שנציגי הציבור נתנו בעקבות העתירה הסברים לסתירות הללו, ובפסיקת השופטת רות רונן נקבע שלא הוכח שהם אינם חילונים, אך הנתונים שלא הוכחשו מדברים בעד עצמם.