ברוך קרא: "אנחנו מקבלים עוד ועוד דיווחים ממסמכי ג'פרי אפשטיין, חלקם נוגעים לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. בין היתר הוא נשמע ממש בהקלטה מתבטא בהתבטאות מאוד גזענית. הוא אומר כך: 'נשלוט באיכות העולים באופן הרבה יותר אפקטיבי ממה שיכלו האבות המייסדים של המדינה, שנאלצו להתמודד עם גל ההצלה מאפריקה ומדינות ערב. הם לקחו את כל מי שהגיע כדי להציל אנשים - עכשיו אנחנו יכולים להיות סלקטיביים'. ההתבטאות הזאת נאמרה אמנם לפני הרבה זמן, אבל דברים קשים".

יאיר גולן: "מפלגת הדמוקרטים היא מפלגה שפתוחה לכול, ששמה בראש מעייניה את ערך השוויון, השוויון האזרחי ושוויון ההזדמנויות לכל ילדה וילד. אנחנו מאוד גאים בכך. לגבי ההתבטאויות של ברק, אני ממליץ לך בחום להזמין אותו לאולפן, אני משוכנע שהוא ישמח להסביר".

ברוך קרא: "אלוף גולן, תראה, מדובר בסוף בראש ממשלה (לשעבר, א"ש) שמאוד־מאוד משבח אותך, רואה בך מנהיג ומדבר הרבה בשבחך. אז אני מבין שקצת קשה לך לומר עליו מילה רעה".

יאיר גולן: "איני מתכוון להוסיף עוד מילה אחת בנושא הזה, מעבר לכך שמפלגת הדמוקרטים היא מפלגה שפתוחה לכול, שוויונית ביחסה לכל אזרחי ישראל בלי הבדלי דת, גזע ומין, נאמנה למגילת העצמאות".

---------

הדיאלוג ההזוי הזה התקיים בשבוע שעבר בערוץ 13, ודבריו של יאיר גולן הם תמצית הניתוק המרהיב של פלח מסוים בשמאל הישראלי מהסנטימנט הלאומי הכי בסיסי. כשאהוד ברק מדבר על "איכות העולים" ועל הצורך להיות "סלקטיביים" מול יוצאי אפריקה ומדינות ערב, הוא חושף את התשתית האידיאולוגית שרואה בחצי מהעם הזה חומר גלם פגום. התגובה של גולן לציטוט הזה מדהימה בחוסר המודעות שבה. במקום להוקיע בפשטות גזענות צרופה מהסוג הישן והרע, הוא פוצח בדקלום חלול שנראה שהוקלד בחופזה בידי יועץ תקשורת חסר נשמה ושכל. איך אמורים להרגיש למשמע הדברים האלה יותר מחצי מהישראלים - אלה שסבא שלהם עלה ממרוקו או מתוניסיה ובנה פה מדינה בדם ויזע?

זו אינה מעידה חד־פעמית של יאיר גולן. כשצוללים לתוך משנתו מגלים אדם לא אחראי, קיצוני ורעיל. האיש שדיבר על "זיהוי תהליכים" ומיהר להשוות אותנו לגרמניה של שנות השלושים מנהיג כעת מפלגה שמתיימרת להיות הבית של השמאל השפוי. זהו אדם שהאשים את ישראל באמצע המלחמה הכי מוצדקת שלה נגד הצורר החמאסי במשפט "מדינה שפויה לא מנהלת לחימה נגד אזרחים, לא הורגת תינוקות כתחביב"; זהו אדם שפלט את הביטוי "תתי־אדם" כלאחר יד כלפי קבוצות מבני עמו, ושאמר ש"סרבנות היא כלי לגיטימי נגד הממשלה".

המסקנה מכל אלה פשוטה: מפלגתו של גולן אינה ראויה להיות חלק משום ממשלה עתידית שחפצה בכהונה של יותר משלושה חודשים עד ההתבטאות המזעזעת הבאה. ממשלה כזו חייבת להיות מרכזית, מתונה, ובעיקר נקייה מאלמנטים קיצוניים שמעדיפים את האידיאולוגיה שלהם על פני אחדות העם. הרעילות שגולן מפיץ - בדיוק כמו בן־גביר, זו תמונת מראה - היא הדלק של הפלגנות הישראלית. כשהוא מצהיר לאחרונה שאם יהיה בממשלה ידאג לא להעביר שקל ליישובים ביהודה ושומרון, הוא מאיים על חצי מיליון אזרחים שומרי חוק, וגם מתנתק רשמית מספינת האם הציונית. היישובים הללו, בעיני רוב העם, הם חלוץ לפני המחנה, וגולן מתייחס אליהם כאל גידול פרא שיש להרעיב. ודוק: הוא לא דיבר על מאחזים לא חוקיים, אלא על יישובים שהוקמו בידי ממשלות ישראל בסמכות וברשות. זו אינה עמדה פוליטית לגיטימית במחנה הציוני; זוהי עמדה קיצונית שנועדה לפלג, לשסע ולנקום.

וכאן מגיעה הערת אזהרה קריטית לאנשי הימין־מרכז, פוליטיקאים ומפלגות המשתייכים למחנה הלאומי אך מתנגדים לממשלה הנוכחית: זהירות, חומר רדיואקטיבי. אם אתם חפצי חיים פוליטיים, כדאי שתבינו שכל חיבור, הסכמה או אפילו רמיזה לישיבה משותפת עם יאיר גולן הם כרטיס בכיוון אחד אל מתחת לאחוז החסימה. הכיוון שגולן מוביל אליו את מפלגת "הדמוקרטים" הוא אנטיתזה מוחלטת לכל מה שאיש ימין מאמין בו. אי אפשר לדבר על "ביטחון" ובו זמנית להחרים את חלוצי יו"ש; אי אפשר לדבר על "אחדות" ובו זמנית לגונן על התבטאויות גזעניות של אהוד ברק.

אנשי ימין שחושבים שגולן הוא שותף לגיטימי לשינוי פשוט לא קוראים את המפה. גולן הוא לא אופציה. הוא קצה רדיקלי שמושך את הספינה לכיוון שרוב הישראלים לא מעוניינים להפליג לעברו. עליכם להבהיר כבר עכשיו, בקול צלול וברור: יאיר גולן לא יהיה חלק מהממשלה הבאה שנשתתף בה.

אסור להחליף קיצוניות אחת באחרת. הציבור הישראלי עייף מממשלות שנשענות על קצוות - בין שאלו גורמים אנטי־ציוניים כמו המפלגות החרדיות, ובין שאלו קיצוניים כמו בן־גביר או "הדמוקרטים" של גולן. המטרה של הרוב השפוי בבחירות הבאות חייבת להיות הקמת ממשלת הסכמות רחבה. ממשלה שתדע להוביל שינויים נדרשים – כן, בהחלט גם במערכת המשפט - אבל באופן מדוד, מושכל ובתיאום רחב, ולא כדחפור נוקם ודורס־כול. ממשלה שתמשיך את פיתוח יהודה ושומרון מתוך הבנה אסטרטגית ומוסרית, ותיתן לגורמים ציוניים מהמרכז את המקום הראוי להם.

אנחנו צריכים ממשלה שתסתכל בעיניהם של הילד מדימונה, הילד מרמת־השרון והילד משילה, ותראה בהם שותפים שווים. את יאיר גולן ואת חסידי הסלקציה של אהוד ברק צריך להשאיר במקום שבו הקיצוניות שלהם לא תוכל להזיק: מחוץ לחדר הממשלה, הרחק מההגה של המדינה.