איך יתמודדו במפלגות עם חוליי התחבורה בישראל

ערוץ הבחירות של מקור ראשון

סוגיית התחבורה מככבת במערכת הבחירות הנוכחית. מפלגות רבות הבטיחו "להוריד את הפקקים", וברקע עומד דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר, אשר תיאר את התלונות הרבות על מערך התחבורה הציבורית בישראל. אמנם העשור החולף התאפיין בהשקעה חסרת תקדים בתשתיות תחבורה, אך גם היא אינה מצליחה להשיג את קצב הגידול במספר כלי הרכב על הכביש והגידול בנוסעי התחבורה הציבורית.

ביקשנו מהמפלגות השונות להתייחס לשתי הסוגיות העיקריות הנוגעות לקושי להתנייד בישראל: ראשית, כיצד יפעלו להקלת העומס בכבישים שחווים נוסעי הרכב הפרטי. ושנית, כיצד יפעלו לשיפור התחבורה הציבורית בישראל. שתי הסוגיות קשורות כמובן: תחבורה ציבורית אמינה ומהירה יכולה להסיט נוסעים מרכב פרטי אל אוטובוסים ורכבות.

כמעט כל המפלגות התייחסו בעיקר לסוגיה השנייה, של פיתוח התחבורה הציבורית. למרות ההצהרות החוזרות על "שחרור הפקקים", המצעים אינם מאזכרים מדיניות מפורטת של הרחבת כבישים, או לחלופין צמצום השימוש ברכב הפרטי באמצעות מיסוי נסועה, אגרות גודש או מיסוי כבד יותר על רכב ודלק.

איחוד מפלגות הימין

באיחוד מפלגות הימין מבטיחים "לצמצם את זמן הנסיעה מהפריפריה למרכז באמצעות פיתוח התשתיות בכלל והכבישים בפרט, כמו גם תגבור התחבורה הציבורית על כל גווניה. בכלל זאת נקדם בקדנציה הקרובה הסדרת תחבורה שיתופית ותמרוצה".

הימין החדש

בימין החדש מבקשים לחזק את התחבורה הציבורית כדי שתהיה "פתרון טוב ויעיל לפקקים, לצד שיפור מתמיד של תשתיות הכבישים". במפלגה מפנים אצבע מאשימה אל ועד העובדים של רכבת ישראל, שלטענתם "מחזיק את אזרחי ישראל כבני ערובה למאוויים האישיים שלהם. בדיוק בגלל זה הודענו שנדרוש להכניס להסכם הקואליציוני הבטחה לאסור שביתה על עובדים במונופולים ממשלתיים כמו הרכבת וחברת החשמל. לשרת את אזרחי ישראל זו זכות. מי שלא מסוגל או רוצה בכך, מוזמן לצאת לעבוד בשוק הפרטי".

כולנו

בכולנו מתחייבים אף הם להקדיש תשומת לב מיוחדת לתחבורה הציבורית בקדנציה הקרובה, וגיבשו תוכנית הכוללת: "הקמת קבינט תחבורה לצורך שילוב זרועות וראייה כלל־מערכתית בטיפול בבעיות הקיימות; הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות אשר יוסמכו לטפל בענייני תחבורה ברמה האזורית, כמי שמכירות את הבעיות המקומיות; ייעול ותכנון מחדש של קווי האוטובוס, תוך הגברת תדירותם והגדלת פריסתם".

בנוסף מתכוונים במפלגה להרחיב את מספר נתיבי התחבורה הציבורית במרכזי הערים, ולקדם את "תחבורת העתיד" - כלי רכב אוטונומיים ותחבורה ציבורית בקווים דינמיים, תוך ניתוח ביקוש בזמן אמת. "נפעל לשינוי חוזי התחבורה הציבורית, כך שיגדילו את תמריצי החברות לספק שירות איכותי ונעים שעומד בלוחות הזמנים. בנוסף נקדם את הקמת המטרו בגוש דן, את המשך פריסת הרכבת הכבדה לכל רחבי הארץ, את הקמת הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת, ואת המשך הפיתוח של הרכבת הקלה בירושלים ובתל־אביב".

כחול לבן

בכחול לבן מציעים אף הם להקים "קבינט תחבורה", שלטענתם "יקדם במהירות, בנחישות וביעילות את הליכי התכנון הנחוצים, ויפתח פתרונות יצירתיים לבעיית הפקקים". במפלגה קובעים כי "לעומס בכבישים השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה ועל החברה - אובדן זמן עצום, ריבוי תאונות דרכים וזיהום אוויר. היעדר תחבורה ראויה מגדיל גם את הפער בין מרכז לפריפריה, את הדרתן של אוכלוסיות משוק העבודה ואת אי השוויון הכללי במשק".

להשקפתם, "הדרך להתמודד עם הפקקים היא בראש ובראשונה השקעה במערכות תחבורה ציבורית ומעבר של נהגים למערכת הסעת המונים יעילה, מהירה ומסונכרנת. בעידן של התפתחויות טכנולוגיות אפשר ואף רצוי לגבש תוכנית לאומית רחבת היקף לצמצום ניכר של הפקקים בתוך כמה שנים".

התוכנית הלאומית של כחול לבן שואפת לתחבורה ציבורית איכותית, זמינה ונגישה לכל מקום בישראל. במסגרתה מוצע: לקדם מאמץ לאומי להקמת רשת מטרו מודרנית במרכזי הערים הצפופות בישראל; לסלול נתיבים נוספים לתחבורה ציבורית ולהפעיל קווי "הזנק" לאזורי תעסוקה מרכזיים; להוסיף סמכויות אכיפה בנתיבים הציבוריים לפקחי הרשויות המקומיות, ולהציב בהם מצלמות אכיפה; לתגבר את קווי התחבורה הציבורית בפריפריה; להשיק קווים ישירים ומהירים מהפריפריה למרכזי התעסוקה ולמרכזי המטרופולינים; להרחיב את קווי הלילה, אשר יאפשרו נגישות למקומות בילוי מחצות ועד השעה 4:00 בבוקר; לחזק את מערך הרכבות; לעודד שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי כדי לשדרג את תשתיות התחבורה בישראל; לסלול קו רכבות עוקף באר־שבע אשר ייתן מענה לערי הנגב ולעיר הבה"דים.

קווים מזינים, מחירים עדינים

העבודה

בעבודה מפנים האשמות חמורות כלפי ממשלת הליכוד, וטוענים כי בישראל יש "תחבורה ציבורית של מדינת עולם שלישי".

במפלגה מעוניינים "לחולל שינוי עמוק בסדרי העדיפויות הלאומיים: במקום להשקיע את מרבית התקציבים בהוספת כבישים ומחלפים - ניצור לתושבים את התמריצים האידיאליים לנסיעה בתחבורה ציבורית ידידותית ויעילה. התוכנית שלנו מבוססת על השקעה מסיבית בפיתוח התחבורה הציבורית, כדי להשוות את רמתה לזו הנהוגה במדינות המתקדמות בעולם".

במפלגתו של אבי גבאי מציעים "לשנות את סדרי העדיפויות בהקצאת התקציבים כך שרוב המשאבים יוקצו לפיתוח התחבורה הציבורית וחלק קטן יותר לפיתוח כבישים. יש גם להתאים את מדיניות התחבורה לפיתוח אזורי מגורים ומרכזי תעסוקה, ולתת מענה מיטבי לתהליכי תכנון עירוניים, עתודות מגורים ופיתוח עסקים".

בעבודה מתחייבים לחזק את התחבורה הציבורית בשורה ארוכה של צעדים, בהם: הגדלת מספר האוטובוסים והורדת מחירי הנסיעה; ביטול עדכון התעריפים והקמת ועדה מקצועית שתגבש מנגנון לקביעת תעריפי הנסיעה ובקרה עליהם; שיפור העמידה בלוחות הזמנים; שדרוג תחנות והתקנת מערכות מידע מתקדמות בהן, שיספקו נתונים מדויקים על לוחות הזמנים של אוטובוסים ורכבות; פריסת קווי שירות מהירים למוקדי תעסוקה; פריסת נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית) ברחבי גוש דן; השלמת פרויקטים להסעת המונים ציבורית בטווח הקצר ביותר; קידום מערך תחבורה ציבורית עורקית, המגובה ב"קווים מזינים" בשילוב כל אמצעי ההסעה; והגדלת אמצעי הסעה המונית רבי קיבולת, כולל מיניבוסים ומוניות.

עוד מוצע "להסדיר את נושא האופניים והקורקינטים החשמליים ברמה החקיקתית והמוניציפלית; לחייב בחקיקה רשויות מקומיות לסלול שבילי אופניים בתוך העיר, ולחייב את רשויות התכנון ומע"צ לסלול שבילי אופניים בדרכים בינעירוניות".

חד"ש

בחד"ש מצטרפים לתעדוף התחבורה הציבורית על פני כלי הרכב הפרטיים. "יש להעדיף את התחבורה הציבורית המסילתית - שתגיע לכל יישוב גדול ובינוני הכולל מעל 20 אלף תושבים, בפרט בערים הערביות. יש להעניק סמכויות לרשויות המקומיות בכל הנוגע לתחבורה ציבורית, ולשלב בין תחבורה מסילתית לבין נתיבי אופניים".

במפלגה זו לא חששו להתייחס להגבלת הנסיעה ברכב הפרטי, אך ציינו כי הם "מתנגדים להיטל גודש ולהפרטת כבישים (דוגמת הנתיבים המהירים בתשלום וכביש 6)". כן מתנגדים בחד"ש ל"מדיניות השכר הקיימת, גם במגזר הממלכתי, שלפיה ניתנות תוספות שכר בדמות 'אחזקת רכב' או 'רכב צמוד'. יש להחליף את כל התוספות הסמויות בתוספות ריאליות (כולל הפרשות לפנסיה), כדי ליצור מוטיבציה בקרב מעל מיליון עובדים לנטוש את הרכב הפרטי ולעבור לתחבורה ציבורית יעילה".