שבעים מהבטחות פוליטיות ורוצים שגרה: מדברים בחירות באשקלון

הכללים: המטרה היא לשמוע ולהביא את הקולות כמות שהם. אנחנו לא באים להתווכח, לא לשנות עמדות, לא להתנשא, לא להתעצבן ולא להכניס מילים לפה של אנשים. רק זורקים נושא, וכל מי שמוכן לדבר למצלמה מקבל את הבמה. פנקס הבוחרים באשקלון

תוכן השמע עדיין בהכנה...

פנקס הבוחרים באשקלון. | יוסי אלוני

פנקס הבוחרים באשקלון. | צילום: יוסי אלוני

אשקלון, יום שלישי, 12:30

מילה לפתיחה: הסתקרנו - האם אפשר להרגיש את השגרה ברחוב, על רקע המצב הביטחוני? בכניסה למתחם הקניות חיכו למונית זוג פנסיונרים עמוסי שקיות, מאחוריהם השתרך תור בחנות שווארמה מקומית, ונערים ונערות ישבו על ברזלים עם טלפונים, וזוג מאוהב הלך בידיים שלובות, ובצד המדרכה עמדה קבוצת חיילים וממול מוזיקאי הוציא גיטרה והתחיל לנגן. באשקלון, שספגה הרבה מאוד פגיעות רקטות בשטחה, הברור מאליו הפך למושא התפעלות. אפשר להניח שהמצב הלוהט ילהיט גם את היצרים בתקופת הבחירות, אבל נראה שהציבור שבע מהבטחות של פוליטיקאים, ומנסה בעיקר להמשיך בשגרת היומיום.

 

הכי מעניין

מאיר חדד, איש תחזוקה, "מעל חמישים". תושב מושב באזור

הילוך ראשון: "לא עקרוני, הפרטים האישיים. מה שחשוב זה הלב".

קלפי: "בפעם הקודמת הצבעתי ליברמן, עכשיו אצביע ליכוד".

נתניהו: "אם היה מישהו שיחליף אותו, הייתי מצביע לו. אבל גם השמאל יודע שאין תחליף. כל הבלגן שלו - אסור שזה יקרה. אבל אני מאמין שחלק מהדברים ייסגרו, והרבה משם זה עם נגיעה לאשתו. הוא מנהיג מלידה. אספר לכם סיפור: עבדתי פעם במשך כמה שנים במשרד ראש הממשלה. יום אחד ראיתי את ביבי בא אל יגאל הורוביץ לבקש עזרה בכניסה לליכוד. לפגישה הוקצו עשר דקות, והיא התנהלה שלוש שעות. כשביבי יצא משם הורוביץ אמר לי: מאיר, היום פגשתי את ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. אני עד לסיפור הזה, כל מילה בסלע.

"עוד משהו: יש סרטון שעובר עכשיו בוואטסאפ שנתניהו מבקר את הרבי מלובביץ', והרבי אומר לו שהוא יהיה ראש ממשלה גם אם 119 האחרים בכנסת יתנגדו לו. זה מדהים. אני לא יודע להסביר את זה. לא פלא שגשר מתפרקת, וגם כחלון ייעלם. אני חושב שהרבה אנשים חוזרים הביתה ולא אתפלא אם בסופו של דבר נתניהו יעבור את כולם במנדטים שלו. אנשים שקיללו אותו כל השנה, כשמגיע הרגע בקלפי הם משתנים לגמרי, כי הם יודעים שאין מישהו אחר".

כלכלה: "קודם כול הייתי דואג קצת יותר למשפחות קשות יום. כרגע נותנים להן גרושים, אולי לפני חגים. אני לא אומר לא ללכת לעבוד, אבל לעודד. גם אותן, גם משפחות חד־הוריות. אתה אף פעם לא יודע מאיפה יצמחו לך כישרונות, ודווקא משם יכולים לצמוח הרבה אנשים שיעשו טוב למדינת ישראל. צריך רק להשקיע באנשים".

תקשורת: "וואו, לא בטוח שכדאי שאדבר. תקשיב, אתה רואה שזה מכור מראש. הכול מגמתי, הכול רע. בתור נכה צה"ל ממש קשה לי לשמוע את זה. איך מעלילים על חיילים, איך שופטים אותם. אני מבין, לפעמים עושים טעויות, ובסדר, אני מקבל את הביקורת, אבל תסגרו את זה קצת פחות ברעש, תראו איך אפשר ללכת לקראת החיילים. זאת המדינה שלנו, אין לנו מקום אחר. מסכנים החיילים פה בגבול, נותנים את הנשמה כדי שנוכל לחיות - ואם עושים טעות אחת, נגמר הסיפור".

פלסטינים: "יש נשמות טובות, אני נתקל בהם גם בעבודה פה. יש אחד שמגיע ממזרח ירושלים, היו לנו הרבה שיחות ביחד. דיברנו על היום שהפלסטינים יקבלו את מזרח העיר, והם יאבדו את התעודה הכחולה. הוא אמר לי שזה היום שהם הכי מפחדים ממנו. מהלב הוא אומר לי. הם יודעים שאצלם זה שחיתות ולוקחים כסף ואין תנאים כמו שיש אצלנו".

 

מור חסון, אשקלון, גננת. צביה, אשקלון, בלנית ("כל נשות אשקלון אצלי")

הילוך ראשון: "נקסט, נקסט על הגיל".

קלפי: מור: "בבחירות הקודמות הבית היהודי, עכשיו גם כן הבית היהודי".

צביה: "בבחירות הקודמות הבית היהודי. עכשיו - די מבולבלת. אני לא יודעת, כל המצב הזה נהיה לא ממש ברור".

נתניהו: מור: "האמת, אני פחות מתחברת לטיפוס בעיקר כי התגלה כל מה שהתגלה. אני רואה את כל הפרטים ואת כל הסיפורים ואת ההאשמות, ואני לא יכולה להתעלם מזה. ככה לא צריך להתנהג מנהיג. אני חושבת שהוא צריך לפנות את המקום שלו לבא בתור, ושזה צריך להיות גדעון סער. הוא נראה לי המנהיג הבא של הליכוד ושל המדינה".

צביה: "אני סומכת על ביבי, האמת. בן אדם אינטליגנטי שמייצג אותנו בכל העולם ומקבל את ההחלטות הנכונות".

פלסטינים: מור: "לדעתי צריך לעשות הפרד ומשול איתם. הייתי מחריפה מאוד את האמצעים ואת התגובות. התרגלנו כבר לזה, אנחנו מוצאים את עצמנו מסתכלים על המסוקים לעזה עוברים מעלינו בשמיים. זאת לא מציאות נורמלית אבל לנו זאת כבר שגרה".

כלכלה: צביה: "אני חושבת שאנחנו חיים טוב מאוד. יש לנו מדינה נפלאה. אנחנו חיים מצוין וצריך תמיד להסתכל על החיובי בחיים ולאחל בריאות לכולם, ושהשם ישמור אותם".

תקשורת: מור: "עוינת ולא אובייקטיבית, ממש איבדה את זה. הם יצאו מאיזון ולא משקפים כלום ממה שבאמת קורה. יש כל כך הרבה עניינים ביטחוניים שלא מדברים עליהם. אם זה היה קורה במרכז ברור שזה היה עושה הרבה יותר רעש".

צביה: "זה הרי דבר ידוע, הם מסקרים רק מה שנוח להם. מה שלא - יישאר בחוץ. אנשים פוחדים להגיד את זה".

 

ירון דרוקמן. | יוסי אלוני

ירון דרוקמן. | צילום: יוסי אלוני

ירון דרוקמן, בעל חברה שעוסקת בהוראה באקדמיה, חולון

הילוך ראשון: "עזוב את הגיל, בוא נעבור הלאה. אתם ממקור ראשון? זה סגל, נכון? יש לו בן מבריק, וזה הדבר הכי נורא מבחינתי מהצד השני של המפה".

קלפי: "בבחירות הקודמות הצבעתי כחלון. איך ביבי אומר, זה או ביבי או טיבי? אז אני אומר עדיף טיבי על ביבי, כל זמן שזה לא יהיה ביבי".

נתניהו: "ייזכר לדיראון עולם, הכי פשוט שיש. במבט־על ברמה ההיסטורית, לא ייזכר ממנו שום דבר חוץ מסיום הכהונה העגום. כשמסתכלים על כל ראש ממשלה שהיה כאן אני יכול להגיד מה הוא עשה. בן־גוריון הקים את המדינה ואת צה"ל, גם אשכול היה לנו, בגין עם שלום, רבין. אני לא רואה במה אני יכול למלא את הטור בטבלה כשמגיעים לבנימין נתניהו".

כלכלה: "המדינה במצב נהדר, האזרחים במצב גרוע. כשאתה מסתכל על כל המאזנים של ישראל אתה רואה שאנחנו במצב נהדר. אבל המצב של האנשים לא טוב, וזה משפיע גם על הקיטוב, שבמידה מסוימת בגללו נתניהו ממשיך לשלוט. נהיינו סקטוריאליים, למדנו משהו מהבוס. ככה הכול מתנהל פה. כך אני מסתכל גם על הקדנציה של שר החינוך".

תקשורת: "אני צורך תקשורת בטירוף, תוך כדי קריאה ביקורתית ביותר, בעיקר בעשור האחרון. זה מה שכנראה מוביל אותי אל העמדה הקצת בעייתית שלי אל מול רוב העם בשנים האחרונות. אבל אני מגלה שאני די שמח שהמציאות מתיישרת עם דברים שחשבתי שיקרו. לדעתי 90 אחוזים מהקהל מקבל מהתקשורת מציאות ולא מערער עליה. זה כישלון של התקשורת. העיתונות לא עיתונות, כי היא נשלטת על ידי משפחות. גם ערוצי הטלוויזיה נשלטים, ובסכנת סגירה כל הזמן, כמו שקרה עם ערוץ 10".

פלסטינים: "כולם יודעים טוב מאוד מה צריך לעשות, אבל אנחנו חיים בתוך נרטיב שמכרנו לעצמנו שאנחנו עושים הכול והם לא עושים כלום. צריך להישיר מבט אל המציאות".