בין הגושים: מצעי המפלגות בנוגע לעתיד יהודה ושומרון

ערוץ הבחירות של מקור ראשון

"עסקת המאה" המתרקמת בבית הלבן היא נשק יום הדין של מפלגות הימין בבחירות הנוכחיות. מספיק ללחוש את צמד המילים הללו למצביעים הפוטנציאליים, והם ישלשלו לקלפי את הפתק הנכון. הפחד מהדיל שמציע הדוד מאמריקה, שעיקריו ידועים בעיקר מהדלפות או מרמזים שזרק ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של הנשיא טראמפ, והקושי הצפוי של נתניהו לסרב לו, מייצרים מצע חששות איתן למצביעי הימין. וכידוע, החומרים הללו עובדים טוב במחנה הלאומי.

בשמאל, לעומת זאת, אזור החיוג שבו מגדלים תקוות במצעי המפלגות, ינסו למכור למצביעים הפוטנציאליים את אותו חלום ישן־חדש, שפעם קראו לו שלום והיום מכנים אותו הסדר קבע. היחס לשטחי יהודה ושומרון ולרעיון המדינה הפלסטינית הוא מנושאי הליבה של כל בחירות ישראליות באשר הן. לתוכניות ולרעיונות השונים כיצד לפתור את הסכסוך הישראלי־פלסטיני יש שמות שמשתנים מקמפיין בחירות למשנהו - אבל איך שלא נסתכל או נקרא לזה - זו ה־שאלה הכי יסודית כאן.

פנינו אפוא למפלגות השונות כדי לשמוע על יחסן לעתיד שטחי יהודה ושומרון ותושביהם. דווקא השתיים שמתעתדות להיות מפלגות שלטון - הליכוד וכחול־לבן - לא השיבו לשאלותינו. לאחר פניות חוזרות ונשנות התקבלה ממפלגתם של גנץ ולפיד הודעה כללית ללא התייחסות מפורטת לשאלות, אבל עם כמה הצהרות מעניינות בכל זאת, ולקינוח בעיטה מתחת לחגורה לעבר הליכוד: "אין חולק על הקשר העמוק בין העם היהודי לבין שטחי יהודה ושומרון", נאמר בתגובת מטה כחול־לבן לשאלותינו. "נדאג שהאזרחים החיים ביישובים שהוקמו על פי חוק יחיו ברווחה, כמו כל אזרח בישראל. נפתח את גושי ההתיישבות, בקעת הירדן וירושלים, ונאפשר אורח חיים נורמלי בכל מקום במדינת ישראל. נשמור על הביטחון בידינו בכל שטחי ארץ ישראל. נמצה כל אפשרות לקדם את החיים של כולם ביהודה ושומרון, יהודים ופלסטינים. לא נבצע התנתקות שנייה. האחרונה שביצעה זאת הייתה ממשלת הליכוד". בניסיון לקרוץ למצביעים מימין, פתרון שתי המדינות איננו מוזכר במצע מפלגת כחול־לבן, וכך גם המונח "מדינה פלסטינית". לדברי גורמים במפלגה, בשל ויכוח פנימי בין נציגי הימין והשמאל הוחלט להסתפק במסר שלפיו ייעשה מאמץ לחתור למיצוי התהליך המדיני עם הפלסטינים.

גם במפלגת גשר של אורלי לוי־אבקסיס, שרצה על הטיקט החברתי ו'שואבת' מצביעי ימין פוטנציאליים מהפריפריה, לא השיבו לפנייתנו, וכך גם בישראל ביתנו של ליברמן. נראה כי בימים האחרונים, נוכח הספק סביב יכולתה לחצות את אחוז החסימה ואולי גם כישלונו של ליברמן כשר הביטחון, במפלגה פונים לקהל הבית הרוסי ומדברים נגד "השתוללות החרדים". שטחי יהודה ושומרון פחות מעניינים כרגע.

לא רק במפלגות הגדולות מעדיפים לעמעם מסרים. גישה דומה קיימת במפלגות החרדיות. בש"ס לא התייחסו לפנייתנו, וביהדות התורה שלחו תגובה כללית שבה נאמר כי מפלגת יהדות התורה "רואה בציבור המתיישבים אזרחים שווי זכויות שיש לדאוג להם ולפעול למענם בכל דרך, וכך עשינו תמיד. יהדות התורה, באופן מסורתי, אינה נוקטת עמדה בסוגיות חוץ וביטחון. סומכים על מערכת הביטחון וראש הממשלה. כשיש נושא להצבעה בכנסת ובממשלה, אנו מקבלים הוראות מהרבנים ולפי זה פועלים".

בין דימונה לאלקנה

השאלה הראשונה שהצגנו הייתה: מה ישראל צריכה לעשות עם שטחי יהודה ושומרון. נתחיל בקצה השמאלי.

מרצ

במרצ סבורים כי "מדיניות ניהול הסכסוך של הימין גורמת להעמקת משבר האמון בין הישראלים לפלסטינים, ויחד עם הבנייה בהתנחלויות - מרחיקה עוד יותר את יכולתנו להגיע להסכם מדיני ולשלום. חיילינו נשלחים למשימות שיטור ושליטה בעם אחר בשטחים שאינם שלנו, לא לפי החוק הבינלאומי ולא לפי החוק הישראלי. העם הפלסטיני שחי בשטחים אלו אינו בעל זכות בחירה בישראל, ולפיכך ישראל מקיימת דה־פקטו שתי מערכות חוק שונות באותו שטח גיאוגרפי - דין אזרחי לישראלים, ודין צבאי לפלסטינים שחיים תחת כיבוש צבאי. המשטר הצבאי על הפלסטינים, יחד עם התרחבות ההתנחלויות והחיים היהודיים בתוך השטחים הפלסטיניים, פוגעים במוסר שלנו וביכולתנו להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית".

לפיכך, קובעים במרצ, "על ממשלת ישראל לחתום על הסכם שלום מדיני על בסיס גבולות 67' עם חילופי שטחים, ובמסגרת ההסכמות המקובלות של יוזמת הליגה הערבית בשינויים נדרשים. במסגרת הסכם זה, חלק משטחי הגדה יוחלפו בתמורה לשטחים אחרים, ושטחים נוספים יפונו".

חד"ש

עוד קצת שמאלה, בחד"ש מבהירים כי "שטחי הגדה המערבית הם שטחים כבושים. הם חלק אינטגרלי מהמדינה הפלסטינית שתקום לצד ישראל בגבולות 67', שבירתה ירושלים המזרחית ותכלול גם את רצועת עזה, כחלק מהסכם שלום צודק שיבטיח תקווה וביטחון לשני העמים".

העבודה

במפלגת העבודה מציבים שלוש קביעות מרכזיות ביחס ליהודה ושומרון: "ראשית, הביטחון מעל הכול. לכן יש להשלים במהירות את הפרצות בגדר הביטחון כדי למנוע הסתננות מחבלים, ולהותיר את צה"ל בכל נקודה שיש בה ערך ביטחוני; שנית, מחויבות לשמירה על גושי ההתיישבות בריבונות ישראלית, גם תחת כל הסדר עתידי; שלישית, ההתנחלויות המבודדות שנמצאות מחוץ לגושים אינן תורמות לביטחון ישראל. בטווח הארוך הן מקשות על היפרדות מהפלסטינים, וכפועל יוצא מסכנות את עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

במפלגתו של אבי גבאי מבטיחים "לפעול למען חקיקת חוק פינוי־פיצוי שיאפשר לתושביהן להעתיק את מגוריהם בכבוד ומרצונם החופשי, ובמקביל נפעל לפינוי מאחזים בלתי חוקיים. נחתור לכך שתהליך ההיפרדות בינינו לבין הפלסטינים ייקבע במסגרת משא ומתן מדיני המבוסס על עקרון שתי מדינות לשני עמים, תחת הסדר אזורי רחב ותוך הקפדה על האינטרסים הישראליים".

כולנו

בכולנו, מפלגתו של שר האוצר משה כחלון, "מאמינים בחשיבות ההתיישבות בכלל חלקי הארץ, מבלי להבחין תקציבית וערכית בין דימונה לאלקנה. כך פעל שר האוצר כחלון לכל אורך הקדנציה האחרונה. יש לפעול להכשרה מיידית של כלל היישובים והבתים שנבנו כחוק ובתום לב, במסגרת 'תקנת השוק'".

הימין החדש

על פי מצע הימין החדש, "ישראל צריכה להחיל את ריבונותה על שטחי סי, שבהם מתגוררים כחצי מיליון יהודים וכ־80 אלף ערבים. באופן זה כל אזרחי ישראל יהיו תחת ריבונות מלאה של ישראל, ויימחק ההבדל בין תושב חברון ואלון־מורה לתושב באר־שבע וכפר־סבא. הפלסטינים המתגוררים בשטחי איי ובי יתנהלו בקונפדרציה משותפת עם ירדן ועזה. עם זאת, אין צורך להמתין עד החלת הריבונות כדי לפתוח בתנופת בנייה בהתיישבות, ולהתקדם לכיוון מיליון תושבים ביהודה ושומרון בשנים הקרובות".

הבית היהודי-האיחוד הלאומי

בבית היהודי אומרים כי אזור יהודה ושומרון הוא "חלק מארץ ישראל שבה גרו אבות אבותינו, וחלק ממדינת ישראל לכל דבר ועניין. בהתאם להנחת היסוד הזו, על ממשלת ישראל להחיל את ריבונות המדינה ולפתח את ההתיישבות היהודית בחבלי ארץ אלה, תוך שימת דגש על בניית ערים חדשות. אזרחי המדינה שגרים ביהודה ושומרון זכאים לשוויון זכויות מלא, לצד החובות החלים עליהם כיום".

עוצמה יהודית

אם בימין החדש מדברים על יעד של מיליון תושבים ביו"ש, במפלגת הימין הרדיקלי 'עוצמה יהודית' מסרבים להסתפק במועט. לדעתם יש לפתח תוכניות בתחום התחבורה, הבנייה והתעסוקה, ליישובם של שני מיליון יהודים בעשור הקרוב. במקביל "יש לעודד באמצעות תמריצים את הגירתם של אויבי ישראל מיהודה ושומרון אל ארצות מוצאם, ולטפל בטרור טיפול שורש".

עקיצות בנגמ"ש

האם לנצח נחיה על פחד ממדינה פלסטינית, או שמא לנצח נחיה על תקוותנו להיפרדות? תלוי מאיזה צד של המפה הפוליטית אתם, וממילא כיצד תנסחו את השאלה הזו. שתי האפשריות הקוטביות והסותרות הן הקמת מדינה פלסטינית, או סיפוח שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל. ביקשנו את התייחסות המפלגות השונות לשתיהן.

מרצ

מרצ היא תומכת נלהבת של פתרון שתי המדינות. מפלגת השמאל הקטנה קוראת להיענות ליוזמת הליגה הערבית ולהתחיל בהידברות עם הפלסטינים בתיווך האיחוד האירופי וארה"ב, כדי להגיע לפתרון מוסכם על בסיס קווי 67' עם חילופי שטחים, ולקבע את היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית בגבולות בטוחים ומוסכמים. "יוזמת הליגה הערבית שנמצאת על שולחנה של ממשלת ישראל מאז 2003", נאמר בתגובה שקיבלנו, "טרם נענתה על ידינו - והיא הכלי המרכזי שמאפשר לנו לפתור את הסכסוך הישראלי־פלסטיני באמצעות מאמץ דיפלומטי רחב ידיים, אשר יפעיל לחץ משמעותי גם על גורמי חמאס בעזה להתפרק מנשקם כדי לא לסכל את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בעתיד". מנגד, "סיפוח השטחים הכבושים יסגור את הגולל על פתרון שתי המדינות ועל עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ויוביל לאחד משני מצבים: מדינה דו־לאומית, או מדינת אפרטהייד שבה לתושבים הערבים המסופחים לא תינתן זכות בחירה. מפלגת מרצ מתנגדת נחרצות לפתרונות אלה".

חד"ש

בחד"ש, המפלגה היהודית־ערבית, "תומכים בהקמת מדינה פלסטינית ריבונית ועצמאית בגבולות 4 ביוני 1967, בכל שטחי הגדה המערבית, עזה וירושלים המזרחית, וכן בכינון פתרון צודק לשאלת הפליטים לפי החלטות האו"ם. זאת הדרך היחידה להגיע להסכם שלום היסטורי וצודק מול העם הפלסטיני". כצפוי, מתנגדים שם בתוקף לסיפוח. "מהלך זה, שמנוגד לחוק הבינלאומי, נועד להנציח את הכיבוש האכזרי והמתמשך, לחסל את זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני ולגרום לכולנו לחיות על חרבנו לעד. זהו החזון הפוליטי שאליו מוליכה אותנו ממשלת נתניהו וסמוטריץ".

העבודה

במפלגת העבודה סבורים כי ללא היפרדות מהפלסטינים נשקפת סכנה לעתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועל כן ממשלה בראשות העבודה "תפעל באופן יזום לטובת היפרדות מהפלסטינים, תוך שמירה מלאה על האינטרסים הביטחוניים של המדינה ואזרחיה. יוזמה זו מכוונת לקידום הסדר קבע מדיני עם הפלסטינים, מדינות האזור המתונות והקהילה הבינלאומית, אשר יאפשר שרטוט תוואי גבול בר־הגנה בינינו ובין המדינה הפלסטינית, תוך שמירה על רוב יהודי מוצק לטווח ארוך במדינת ישראל". ומה בנוגע לסיפוח? "בשנים האחרונות הלכו והתגברו מגמות ויוזמות סיפוח מסוכנות מצד הממשלה, המרחיקות עוד יותר את אפשרויות ההסדר העתידי, וכן קולות גוברים מהצד הפלסטיני הקוראים למדינה אחת ולמתן אזרחות מלאה לפלסטינים ביהודה ושומרון. מפלגת העבודה מתנגדת נחרצות לכל יוזמה של סיפוח זוחל ולהחלה חד־צדדית של החוק הישראלי בשטחי יהודה ושומרון".

כולנו

במפלגת כולנו מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית, סבורים כי בצד השני אין מי שאפשר להגיע איתו להסכם שלום אמיתי, ומבהירים כי "אין מקום להבחנה בחקיקה או בשירותים ממשלתיים בין יהודה ושומרון לשאר חלקי הארץ, וכל דין שחל בתחומי הקו הירוק צריך להתקיים גם בהתיישבות. דין חברון כדין טבעון".

הימין החדש

הימין החדש מתנגדת באופן נחרץ להקמת מדינה פלסטינית: "בבחירות האלה צריך לבחור, ימין או פלסטין. מלבד העובדה שמדובר בנחלת אבות, ויתורים הוכחו פעם אחר פעם כשגיאות פטאליות שגבו חיים של יותר מ־1,200 ישראלים והביאו לפציעתם של אלפים. כל עוד הימין החדש בממשלה, לא תקום מדינת טרור פלסטינית ממערב לירדן ולא יימסרו שטחים לאויב הערבי".

הבית היהודי-האיחוד הלאומי

בבית היהודי מחדדים עוד את המסרים, ושולחים עקיצה למתחרים מהימין החדש: "כפי שאין עם פלסטיני, לא יכולה להיות מדינה פלסטינית. כיום אנו המפלגה היחידה שמתנגדת באופן נחרץ לכל הגדרה לאומית אחרת מזו היהודית בשטח ארץ ישראל. לצערנו חלקים בימין מחזיקים בתפיסה של מדינה מינוס או אוטונומיה על סטרואידים".

עוצמה יהודית

בעוצמה יהודית סבורים כי "המושג 'מדינה פלסטינית' בא לעולם כדי למחוק מה שהם מכנים 'הישות הציונית'. "לא הייתה ולא תהיה 'פלסטין'. עוצמה יהודית תפעל לביטולה המוחלט של הרשות הטרוריסטית ה'פלסטינית', ותמחק כל סממן שלטון שלו. נפעל לגירוש מיידי של כל המחבלים שהגיעו מתוניסיה במסגרת הסכם אוסלו. עוצמה יהודית תפרק את ארגוני הטרור המכונים בשם המכובס 'מנגנוני הביטחון', כפי שתפעל למיגור שאר ארגוני הטרור. עוצמה יהודית תומכת בסיפוח מלא של שטחי יהודה ושומרון לשטחי מדינת ישראל הריבונית, אולם אינה תומכת באיבוד עצמה לדעת באמצעות אזרוחם של מיליוני ערבים. לתושבים הערבים ביו"ש תהיינה שלוש אופציות: אלו שיצהירו על נאמנותם המוחלטת למדינה היהודית ועל ויתור מוחלט על שאיפותיהם הלאומיות, יוכלו לקבל מעמד של תושבות עם חובות וזכויות אזרח אך לא זכויות לאומיות. אלה שיצהירו כי אינם נאמנים למדינה היהודית - נעודד את הגירתם לארצות רווחה כמו גרמניה שמשוועות להגירה מן הסוג הזה". בהקשר הזה טורחים בעוצמה יהודית לציין כי "לפני שבועיים פורסם שבכל שנה גרמניה חסרה רבע מיליון ידיים עובדות".

מה עושים בינתיים

ביהודה ושומרון מתגוררים כ־450 אלף יהודים. על מספרם המדויק של הפלסטינים קשה יותר לעמוד, וההערכות נעות בין 1.5 ל־2.7 מיליון נפש. שאלנו את המפלגות השונות כיצד לדעתן אפשר לשפר את איכות חייהם של היהודים והפלסטינים. היום, עכשיו, לא מחר ולא כשיפציע השלום.

מרצ

במרצ חוזרים אל חלום השלום. לדעתם, הדרך הטובה ביותר לדאוג לרווחת תושבי השטחים היא להגיע להסכם שלום עם גבולות ברורים.

חד"ש

בחד"ש אומרים כי פינוי כל ההתנחלויות הוא הכרחי למען שלום שני העמים, ואף קובלים על ניסוח השאלה ה"פרובוקטיבי", שכן "ממשלות ישראל לא פעלו לפתח את היישובים הפלסטיניים בגדה המערבית אלא לדכא את התפתחותם, לכבוש אותם ולטפח מפעל התנחלויות על מנת לחנוק אותם. פיתוח ההתיישבות היהודית בשטחים הכבושים משמעו בהכרח דיכוי והרס מרקם החיים הפלסטיני", קובעים בחד"ש.

העבודה

במפלגת העבודה מחלקים את התשובה ליהודים ופלסטינים. בנוגע לתושבי יו"ש היהודים, סבורים שם, "אין ספק שכל מי שגר ביו"ש כחוק הוא אזרח שווה זכויות הזכאי לקבל שירותים מהמדינה, בדיוק כמו כל אזרח אחר. עם זאת, אין הצדקה להפלות לטובה את יו"ש מבחינת תקציבים והשקעות לעומת תושבי הפריפריה החברתית כפי שהממשלה הנוכחית עושה, מתוך תפיסה שגויה שההתיישבות ביו"ש חשובה יותר מההתיישבות במדינת ישראל.

"בנוגע לפלסטינים - בניגוד לימין אין לנו עניין לשלוט בתושבים הפלסטינים או לנהל את חייהם. הדאגה לרווחת החיים והשירותים האזרחיים היא תפקידה של הרשות הפלסטינית ולא של מדינת ישראל. עלינו לשאוף לקיום יחסים נורמליים והדדיים עם הרשות, ולאפשר ככל הניתן חופש כלכלי וחופש תנועה באזורים הפלסטיניים, תוך שמירה על עקרון הביטחון לפני הכול".

כולנו

בכולנו מציינים ששר האוצר משה כחלון מאמין בצורך לפתח את הכלכלה הפלסטינית, מתוך הבנה שזהו אינטרס של כל הצדדים.

הימין החדש

בימין החדש מצביעים על הישגי הקדנציה האחרונה, שבה שרת המשפטים איילת שקד הביאה להשוואת חקיקה עבור מתיישבי יו"ש, ותיקנה את "תקנות הבקעה" בשיתוף פעולה עם ח"כ שולי מועלם, שהביאו להצלת החקלאים בבקעת הירדן משטף תביעות סרק של הפלסטינים. במפלגה החדשה שהקימו בנט ושקד מבטיחים: "נפעל לאימוץ המלצות ועדת השופט אדמונד לוי, שעסקה במעמד ההתיישבות ביהודה ושומרון, כהחלטת ממשלה. נמשיך במפעל השוואת החקיקה בין הנעשה בישראל שבתוך הקו הירוק לישראל־רבתי הכוללת את שטחי יהודה ושומרון. אזרחי ישראל החיים ביהודה ושומרון לא יופלו לרעה מבחינה משפטית. הם אינם חיים בחצר אחורית. נפעל לתיקון הסכמים בינלאומיים עם ישראל המפלים לרעה את יהודה ושומרון. נתמוך ביוזמות כלכליות ואזרחיות רחבות לטובת כל תושבי יהודה ושומרון, יהודים וערבים כאחד".

הבית היהודי-האיחוד הלאומי

בבית היהודי סבורים שהחלת ריבונות והשוואת חקיקה הן "הצעד הכי משמעותי שיפעל לפיתוח החיים האזרחיים של תושבי יו"ש, היהודים והערבים. יש לדאוג לפתיחת מרכזי מסחר ותעשייה, סלילה והרחבה של כבישים, קידום תחבורה ציבורית יעילה ונגישה, טיפול בבעיות הולכת המים והחשמל, אכיפת החוק והסדר בכבישים וביישובים, הסדרת סוגיית המקרקעין, קיצוץ הרגולציה ונרמול החיים האזרחיים של כלל תושבי האזור. בסופו של דבר, כל מה שמדינת ישראל תעשה יקדם את החיים האזרחיים של התושבים הערבים עשרות מונים ביחס למה שעושה כיום הרשות הפלסטינית".

עוצמה יהודית

במפלגה השותפה, עוצמה יהודית, מציינים שבמציאות הנוכחית חלקים גדולים מיו"ש אסורים בכניסה ליהודים. לדעתם התשתית התחבורתית באזור זקוקה לשדרוג, בהרחבת כבישים ובחיזוק הבטיחות. "יש צורך באכיפה אגרסיבית של חוקי התעבורה כדי להפסיק את שפיכות הדמים בכבישים, ויש לפתח תעשייה שתתאים לאוכלוסייה היהודית". עוד מבהירים שם כי אינם מאמינים באשליית הדו־קיום, ולכן את מיטב המשאבים יש להשקיע "בהתיישבות יהודית ובעידוד הגירה של אויבי ישראל".