ריצה למרחקים ארוכים: תכניותיהן של המפלגות לקידום הפריפריה

ערוץ הבחירות של מקור ראשון

בשנת 2002 עשיתי מהלך ששינה במידה מכרעת את חיי. המעבר ממרכז הארץ לקריית־שמונה הוציא אותי מהמקום הנוח של אינספור אפשרויות תחבורה, תעסוקה, חינוך ותרבות אל ארץ לא נודעת. 17 שנים חלפו מאז שבניתי את ביתי בגליל. באחרונה עברתי עם משפחתי לעכו, ובכך שיפרתי במעט את איכות החיים לעומת זו השוררת במרומי הגליל העליון: רכבת ישירה למרכז, רפואה מפותחת יותר, ועד כמה שזה יישמע מוזר, יש לנו קולנוע במרחק של עשר דקות מהבית. סוף סוף תרבות נגישה.

אינספור כתבות ודיווחים מתארים את הפערים בין המרכז לפריפריה בנגב ובגליל. לעיתים נדמה שהמדינה שלנו כפולה ומשולשת בגודלה, שהרי לא ייתכן שקיימים פערים גדולים כל כך בין ערים שהמרחק ביניהן שעתיים נסיעה. אמנם לפריפריה יש יתרונות, כמו קצב חיים רגוע, עד שהמציאות מעירה אותך כשאתה נזקק לשירותי רפואה, למשל.

בירת הסייבר באר־שבע ומעבר בסיסי צה"ל לדרום שינו משמעותית את מאזן החיים שם, הגליל עוד רחוק מכך. בינתיים מסתפק החבל בהבטחות ממשלה חוזרות ונשנות למיליארדים לפיתוח וחיזוק. המהפכות שניסו לבצע כאן בתחבורה ובחינוך עוד לא הניבו את הפרי המיוחל.

ממשלות ישראל לדורותיהן ניסו לצמצם את הפערים, אף כי השקעה בפריפריה אינה מניבה בהכרח קולות שאפשר לתרגם לאלקטורט. מספר התושבים שגרים בקריית־שמונה ובגליל העליון או בעכו ונהריה שווה לכמה שכונות בערי המרכז - אך ברור לכול שפריפריה חלשה משמעותה מדינה חלשה.

סקרנו את עמדת המפלגות בנושא, והופתענו להיווכח שמפלגות חברתיות כמו הליכוד, העבודה וש"ס, שמצהירות על דאגה ואכפתיות לפיתוח הפריפריה, לא השיבו לשאלותינו. חלק מהדוברים הסבירו כי השאלות "מציקות" ו"לא נעימות". נדמה כי בפוליטיקת הזהויות של מנהיגי פוסטרים מרהיבים אין מקום לשאלות ערכיות ומעשיות, אבל לא אמרנו נואש. קיבלנו כמה התייחסויות מעניינות, והנה הן לפניכם.

תעסוקה: די להקמת מפעלים

בשנים האחרונות הגבירה המדינה באופן ניכר את שיווק הקרקעות לבנייה למגורים בפריפריה, אך הבנייה והקצאת שטחים למשרדים ולתעסוקה היא אפסית כמעט. הקמת פארקי תעסוקה להייטק ומתחמי משרדים גדולים מייצרת תעסוקה לא רק במקומות האלה, אלא משפיעה על מעגלי תעסוקה נוספים, אלה הנותנים שירותים לאותם מתחמים - תחבורה, הסעדה, חנויות ושירותי ניקיון, שמעניקים מקור פרנסה לאלפי אנשים.

מרצ

במרצ סבורים כי ישראל היא מדינה כה קטנה, שאין כל היגיון שתהיה בה בכלל פריפריה גיאוגרפית. "כדי לחזק את התשתית הכלכלית והתעסוקתית בפריפריה, וכן את התעשייה הישראלית בכלל, מרצ מציעה שבמכרזים למתן שירותים של כל רשות או חברה ממשלתית, תינתן העדפה של 15 אחוזים להתקשרות עם תאגידים בבעלות עובדים. העדפה תינתן גם להתקשרות עם עסקים קטנים ובינוניים ועם עסקים אשר ליבת פעולתם בפריפריה".

על פי מצע המפלגה, יש לייצר מקומות עבודה בדרך של השקעה ציבורית בבניית תשתיות, ובפרט בפריפריה. לדידה של מרצ יש לעדכן את חוק עידוד השקעות הון כדי לעודד עסקים קטנים ובינוניים, לפשט בעבורם את הבירוקרטיה ולייצר להם מנגנונים של הקלות מס, במיוחד בפריפריה.

חד"ש-תע"ל

בחד"ש, החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון אשר רצה בבחירות עם המפלגה הערבית תע"ל, אומרים כי במשך שנים הממשלה מקדמת את התפיסה הכלכלית הנאו־ליברלית שלפיה "כוחות השוק" יביאו ליצירת מקומות עבודה בהתאם לדרישות השוק, אך כלכלה זו מעמיקה את אי השוויון ומרעה עם מרבית האזרחים: "מענקי השקעה והטבות במיסוי התבררו ככלים בעייתיים ליצירת מקומות עבודה, והגורמים לסגירת מקומות עבודה דווקא בזמנים של האטה ומשברים כלכליים עונתיים. ההפרטה, שקיבלה את תמיכת האליטות ומפלגות הממסד במשך שנים - העשירה מעטים ויצרה פרשות שחיתות וכשלי שוק דווקא ביוזמות פרטיות של בעלי ההון התאגידי, המקומי והבינלאומי. במסווה של 'שוק חופשי' הממשלה נותנת הטבות דווקא לבעלי הון ומעניקה להם 'תספורות' כשהם נקלעים לחובות, ובכך מעמיקה את אי השוויון".

גשר

יו"ר מפלגת גשר ח"כ אורלי לוי־אבקסיס סבורה כי המטרה המרכזית צריכה להיות חיבור פשוט ומהיר של הפריפריה למרכז, ולא התעסקות בבניית עוד מפעל בהטבות מס, שאחרי שנים קורס ומותיר אנשים מובטלים. "במקום כל הטבות המס למפעלים בפריפריה - ניתן לממן שתי נסיעות חינם ביום בתחבורה ציבורית הלוך וחזור למרכז (זיהוי באמצעות רב־קו)", היא מסבירה. "אפשר לתת סבסוד למפעלים ולמקומות עבודה במרכז להעמדת אמצעי תחבורה (שאטלים, אוטובוסים וכד') בעבור עובדי הפריפריה. כל עוד לא יהיה חיבור תחבורתי־כלכלי אמיתי בין הפריפריה למרכז, יישארו הפרשי השכר ויישארו מוקדי האבטלה".

בקיצור - בגשר מאמינים כי במקום לשלוח את המפעלים לפריפריה - עלינו להביא את הפריפריה למפעלים.

תחבורה: אוטובוסים 24 שעות

מהפכת הכבישים והמחלפים שהוביל שר התחבורה ישראל כ"ץ קיצרה בשנים האחרונות את המרחק מהפריפריה למרכז. אם ב־2002 ארכה נסיעה ברכב פרטי מפתח־תקווה לקריית־שמונה כארבע שעות, היום היא נמשכת כשעה ו־45 דקות בלבד, אם אין פקקים. ועדיין, תחבורה ציבורית יעילה בפריפריה היא חיונית.

הבית היהודי-האיחוד הלאומי

בבית־היהודי-האיחוד־הלאומי סבורים כי הכפלת האוכלוסייה בגליל ובנגב תהיה מענה ישיר למשברים התחבורתיים בפריפריה, משום שהיא תיצור תמריץ כלכלי לבסס מערכי תחבורה ציבורית אפקטיביים. עם זאת, המפלגה תפעל להכפלת התקצוב ולקיצור הליכי תכנון של תשתיות התחבורה בפריפריה, ובכלל זאת האצת מיזמים בעלי חשיבות לאומית, כגון כביש 6 לצפון ומסילת הרכבת לקריית־שמונה.

חד"ש-תע"ל

מהמצע של חד"ש עולה כי סדר העדיפויות הממשלתי בנושא מעוות: "הוא התבטא בין השאר בעידוד ההתמכרות לרכב הפרטי, בהשקעה נרחבת בכבישים חדשים במקום בפיתוח חלופות של תחבורה ציבורית יעילה, וכן גם בהמשך בניית כבישי אפרטהייד המיועדים ליהודים בלבד ובניתוק של כפרים בלתי מוכרים מגישה לתשתיות בסיסיות". במפלגה הערבית מאשימים כי "האינטרס של תושבי הפריפריה, יהודים וערבים, הוקרב לצורך פרויקטים גרנדיוזיים המעשירים את המיעוט על חשבון האינטרס הציבורי".

גשר

בגשר מתייחסים למשבר התחבורה בשני היבטים: בטווח הקצר, יש לדעתם "לפעול להוספת תדירויות בקווי אוטובוס בפריפריה, גם אם הם ייסעו חצי ריקים בהתחלה - כדי לאפשר לציבור להגיע ממקום למקום בקלות וללא צורך ברכב פרטי". בטווח הארוך יותר, "כשניתן יהיה להעלות גם את תדירות הרכבות, יש לפעול גם בהיבט זה. מעבר לכך, יש לעשות שימוש בטכנולוגיה המאפשרת car pooling ובנסיעות שיתופיות".

מרצ

במרצ סבורים כי הפתרון לפערי התחבורה בכל הארץ הוא השקעה מסיבית בתחבורה ציבורית והפיכתה למגוונת ומפותחת. לדידה של המפלגה זהו תנאי לניוד אוכלוסיות מהפריפריה למרכזי ערים, להקטנת פערים, לצמצום זיהום האוויר ולשימוש חסכוני ומושכל בקרקע. במפלגה אומרים כי הם מתכוונים לקדם תחבורה ציבורית שתעבוד בכל עת, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, לרבות שבתות וחגים. "אנו מציעים לסלול 50 ק"מ לפחות של נתיבי תחבורה ציבורית בשנה כדי לעודד אנשים להשתמש בה, גם במטרה להימנע מפקקים".

הרשויות המקומיות: איפה הארנונה?

בגליל יש 95 רשויות מוניציפליות ובנגב 35 רשויות, מהן מועצות אזוריות, רשויות מקומיות, מועצות מקומיות ותעשייתיות. מצבן הכלכלי רעוע לרוב והן סובלות מגירעונות ענק, נסמכות על כספי מענקי איזון שהולכים ומצטמצמים ונתונות לחסדי משרדי הפנים, האוצר והמשרד לפיתוח הפריפריה החברתית, הנגב והגליל.

הימין החדש

בימין החדש אומרים כי יפעלו לחיזוק התשתיות האזרחיות בפריפריה בתחומי הבריאות, החינוך, התעסוקה והתחבורה. "אנחנו מאמינים כי לא די לקרוא למשפחות צעירות להשתקע בנגב, בגליל ובגולן. על הממשלה לפעול ישירות לאפשר לזוגות צעירים לבנות את עתידם בפריפריה ולהכות שורש".

במפלגה אומרים כי בשנים האחרונות חלה התפתחות בדרום הארץ, בשעה שצפונה הוזנח. "לכן אנחנו נפעל ליישום תוכנית לחיזוק הצפון, על ידי צוות משימה לאומי. המשמעות של מהלך זה היא גם הוספה משמעותית של מקומות תעסוקה והפיכת הצפון לאטרקטיבי הרבה יותר. אנחנו גם רואים חשיבות רבה בהכרה בריבונות ישראלית ברמת הגולן בזירה הבינלאומית, ומאמינים כי בכך נתרום תרומה נוספת לנרמול החיים בחבל ארץ זה. במקביל נקדם תוכנית להכפלה של מספר התושבים ברמת הגולן בעשור הקרוב".

עם זאת, במפלגה החדשה מציינים כי העבודה בדרום לא תמה: "נפעל לכך שבראש ועדת השרים לענייני הנגב והגליל יעמוד שר מטעם הימין החדש, ונדאג לתקצוב הולם".

הבית היהודי-האיחוד הלאומי

בבית היהודי מצדדים בפיתוח ההתיישבות העירונית והכפלתה. צעד מרכזי בהשגת יעד זה הוא חיזוק הרשויות המקומיות: "המפלגה תפעל לשינוי שיטת תקצוב הרשויות, המקנה יתרונות לא הוגנים לרשויות באזורי ביקוש בשל הפער בין ארנונה מסחרית לארנונה למגורים וההנחות בארנונה; לחלוקה מחדש של הגבולות המוניציפליים באופן שימנע אפליית רשויות חלשות בבעלות על נכסים מניבים; ולבסוף, תניע תוכנית לאיחוד רשויות - מהלך שיוביל לחיסכון ענק בעלויות, יאפשר ניהול אפקטיבי של הרשות וישפר את השירות הניתן לתושב".

גשר

בגשר תולים במידת מה את מצבן הפיננסי של הרשויות במאמצים שהן עושות לגבות מיסי ארנונה מתושביהן. במפלגה החברתית אומרים כי אין הצדקה לריבוי הרשויות המקומיות בישראל, כ־250 במספר. "יש לפעול לאיגוד רשויות קטנות תחת רשות אחת גדולה ולבטל את כפילות המטות הניהוליים, כדי לאפשר יצירת מרחבי תעסוקה גדולים ואזוריים שכל האזור נהנה מהכנסותיהם ולאפשר כך תכנון אורבני עדיף".

חד"ש-תע"ל

מנגד, בחד"ש טוענים כי הקושי בגביית ארנונה ברשויות קטנות בפריפריה הוא ביטוי למשבר כלכלי מתמשך ועמוק במשק. "הפקרת הזירה הכלכלית לכוחות השוק בהתאם לתפיסה הנאו־ליברלית השאירה את שוק התעסוקה ואת פערי השכר במצב של משבר מתמשך. הפערים בגביית הארנונה בין מגורים לבין תיעוש וביטול מענקי האיזון מביאים לתוצאה של הזנחת ההכנסה של תושבי הפריפריה, יהודים וערבים, והפקרתם לשיעורי אבטלה ולעוני זוחל ומעמיק. יש לייצר חלוקה מחודשת של הגבולות המוניציפליים בין ערים, עיירות פיתוח ומועצות אזוריות כדי להיאבק בפערים היסטוריים שקיפחו את האוכלוסייה הערבית, עולים ואחרים".

מרצ

במרצ קוראים להקמת ועדה שתבחן חלוקה מחודשת של הקרקעות בישראל, בפרט בעבור קבוצות שנשלחו לפריפריה בתהליך קליטתם. במפלגה מסבירים כי הטיפול בנושא הפריפריות לא מצריך משרד ייעודי, אלא צריך להיטמע בעבודה של כל משרד ממשלתי: "אין סיבה שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל לא ייטמע באגפים הרלוונטיים במשרדי הפנים, החינוך, הכלכלה, הרווחה, הבריאות וכן הלאה".

חינוך: יוחזר מפעל ההזנה

הימין החדש

סיכויי ההצלחה של בוגרי מערכת החינוך הממלכתית בפריפריה נמוכים באופן ניכר מאלו של בוגרים במרכז. יו"ר הימין החדש הוא שר החינוך נפתלי בנט, וסביר להניח שהוא לא ימשיך בתפקידו בממשלה הבאה. עם זאת, בימין החדש אומרים כי השר בנט פעל רבות לקידום החינוך בפריפריה הצפונית, ואף היה הראשון שיישם את החלטת הממשלה לחיזוק הצפון.

במפלגה מצהירים: "אנחנו מתכוונים לממש כמה צעדים משמעותיים כדי להמשיך את שהתחלנו: נשאף לפעול לחיזוק משמעותי של מעמד המורה בישראל והגדלת שכר המורים, בדגש על שכר מורה מתחיל. נמשיך להגביה את רף המצוינות לכל ילדי ישראל מכל המגזרים והשכבות, כפי שבא לידי ביטוי במהפכת 5 יחידות מתמטיקה שכבר התחלנו. נמשיך להרחיב את החופש של קהילות להקים בתי ספר חדשים, ואת יכולתם של ההורים לבחור בין בתי הספר תוך הרחבת אזורי הרישום ופתיחתם בין רשויות ובתוכן".

חד"ש-תע"ל

בחד"ש קוראים כבר שנים לצמצום אי השוויון בין אוכלוסיות במדינה דרך מערכת החינוך, מגיל הגן ועד האוניברסיטה. זאת באמצעות חינוך חינם מגיל 0, צמצום מספר התלמידים בכיתות, מפעל הזנה בתשלומים סמליים בכל בית ספר שיש בו יום חינוך ארוך, ותעדוף תקציבים לפריפריות ולא להתנחלויות. במפלגה תומכים בהקמת אוניברסיטה בעיר ערבית בגליל.

הבית היהודי-האיחוד הלאומי

בבית היהודי אומרים כי הקמת אוניברסיטה גלילית רב־קמפוסית, המתבססת על הקמפוסים הקיימים בגליל, היא צעד נכון. לדברי גורמים במפלגה, אוניברסיטה היא מוקד האוסף סביבו כוחות מחקר והון אנושי גבוה, וממילא גם מושך משקיעים, חברות וכוחות כלכליים משמעותיים. מיותר לציין, אומרים שם, שמהלך זה יהווה מנוע צמיחה אדיר למערכת החינוך בצפון.

גשר

מנגד, בגשר מתנגדים להקמת אוניברסיטת מחקר בגליל. "אוניברסיטה רצינית היא דבר יקר מאוד, ולא ברור מה התרומה שלה לגליל. ברור שצריך מכללות שעוסקות בהוראה ובמתן תואר ראשון קרוב לבית בגליל, כגון תל־חי באצבע הגליל, אך חבל על המקורות שיוקצו למהלך כזה. במקומם אפשר לממן מעונות או מלגות לתושבי הפריפריה ללימודים באוניברסיטה קיימת".

מרצ

במרצ מציינים כי עוד בימי שר החינוך לשעבר יוסי שריד הייתה יוזמה להקים אוניברסיטה בנצרת. נרשמו גם יוזמות לאוניברסיטה בכרמיאל ומרכז אוניברסיטאי רב־קמפוסי בגליל, אך הן לא הבשילו. "היוזמה להקמת אוניברסיטה בגליל צריכה להיות מקצועית ומצרכים אקדמיים ולא משיקולים פוליטיים, ובהתאם להחלטת הוועדה הרלוונטית במל"ג".

צביון יהודי: או פריפריית כל אזרחיה

הבית היהודי-האיחוד הלאומי

בבית היהודי רואים בשמירה על הצביון היהודי בגליל ובנגב ערך ראשון במעלה. מטעם המפלגה נמסר כי חבריה "יפעלו לטייב ולנרמל את מצבן של הערים הערביות והכפרים בגליל ובנגב, ובכלל זאת קידום תוכניות אב ומתאר בהתיישבות הערבית, יצירת עתודות בנייה, שיפור ופיתוח התשתיות, קידום בנייה רוויה בחברה הערבית, ומיגור הבנייה הבלתי חוקית והפשיעה. הרציונל העומד בבסיס תפיסה זו הוא כי שני הצדדים מעוניינים בשמירה על זהותם וצביונם, התרבותי והקהילתי".

חד"ש-תע"ל

בחד"ש מתקוממים על עצם הנכחת הסוגיה הלאומית: "'שמירת הצביון היהודי' היא אמירה גזענית ומדיניות גזענית היסטורית שהובילו ממשלות ישראל - 'כמה שיותר ערבים על כמה שפחות אדמה'. קשה, כואבת ומבישה המחשבה שיש לדחוק, לגדר, לצמצם ולתחום את גידולה ושגשוגה של החברה הערבית בצפון הארץ ובדרומה כפרויקט לאומי. חד"ש עמדה במשך שנים עם ולצד קהילות שלמות העומדות בפני הפקעות, הריסות, הקפאת תוכניות מתאר והתעמרות של מהנדסי הדמוגרפיה הגזענית. נמשיך להיאבק נגד פרקטיקה של נישול מאדמות, אפליה וחוסר שוויון, שמגולמת בביטוי המזעזע 'ייהוד הנגב והגליל'".

מרצ

במרצ סבורים כי מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, מדינת העם היהודי ומדינת כל אזרחיה, ולפיכך אין בעיה בצביון יהודי בנגב ובגליל: "מדינת ישראל יודעת להכיל את כל מיעוטיה. יש להפוך את הפריפריה הגיאוגרפית בישראל לאטרקטיבית בעבור כלל האוכלוסייה, להשקיע בתשתיות, בחינוך, ברווחה ובמרכזי התעסוקה, כדי למנוע הגירה שלילית מהפריפריה של כלל האזרחים".

גשר

עמדת גשר היא ש"ארץ ישראל, לרבות הנגב והגליל, שייכת לכל אזרחיה. יש להשקיע ולטפח את הפריפריה ללא קשר לדת, גזע או מין".

בכחול־לבן של גנץ, לפיד ויעלון לא ידעו להסביר את עמדתם בנושא הפריפריה, והבטיחו לפרסם בקרוב מצע המתייחס לנושא. "ככלל, נציין כי כחול־לבן תשקיע בסגירת פערים בין המרכז לפריפריה, בבריאות, בתחבורה, בחינוך ובתעסוקה".