בג"ץ דחה היום (א') שתי עתירות שהוגשו נגד המדינה, ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי (שב"כ) ויאיר נתניהו, בנוגע לאבטחת בנו של ראש הממשלה על ידי השב"כ במהלך שהותו הקבועה בחו"ל. הרכב השופטים, בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, ולצדו השופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב, אף חייב את העותרים בהוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח לכל עתירה.
שתי העתירות עסקו בסוגיות שונות הקשורות לאבטחת יאיר נתניהו, אשר על פי הנטען עבר להתגורר במיאמי, ארצות הברית, במהלך אפריל 2023. העתירה הראשונה, שהוגשה על ידי עו"ד שחר בן מאיר, ביקשה צו על-תנאי שיורה למדינה לגבות מיאיר נתניהו את עלות ההוצאות העודפות של האבטחה שלו הנובעות מכך שהחליט להתגורר באופן קבוע מחוץ לישראל. לטענת בן מאיר, שירותי האבטחה על חשבון המדינה מותנים במגורים בישראל, ומשבחר נתניהו להתגורר בחו"ל, עליו לשאת בעלות העודפת הנגזרת מכך. המדינה טענה מנגד כי התפיסה העקרונית הנוהגת היא שאבטחת אישים נעשית לשם הגנה על האינטרס הציבורי, ומשכך המדינה נושאת בעלויות, גם כשהגורם המאובטח נמצא בחו"ל.
השופטים דחו כאמור את העתירה וקבעו כי העותר לא הצביע על מקור שבדין המחייב את הגורם המאובטח לשאת בעלויות העודפות הנובעות מבחירתו להתגורר בחו"ל. עוד נקבע כי סעד הדורש מיאיר נתניהו, כאדם פרטי שאינו נושא תפקיד ציבורי, להשיב כספים אינו מתאים לדיון בפני בג"ץ.
הכי מעניין
העתירה השנייה, שהוגשה על ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל, ביקשה צו על-תנאי שיורה על הפסקת אבטחתו של יאיר נתניהו בחו"ל על ידי היחידה לאבטחת אישים של השב"כ. התנועה טענה שההחלטה אינה מידתית, פוגעת במשאבי השב"כ ונוגדת את ייעודו הממלכתי-מוסדי, במיוחד כאשר נתניהו אינו נושא תפקיד ציבורי. בין היתר נטען בעתירה כי ההחלטה על אופן אבטחת נתניהו הבן התקבלה בניגוד לעמדת גורמי המקצוע בשב"כ ומונעת משיקולים זרים, וכי ניתן להטיל את האבטחה על יחידת 'מגן' של משרד ראש הממשלה.
בית המשפט דחה גם עתירה זו, וקבע כי התערבות שיפוטית בהחלטות הרשות המנהלית תיעשה רק אם נפל פגם המקים עילה להתערבות. לאחר עיון בחומר חסוי שהוגש, קבע בית המשפט כי "ההנחה העובדתית שלפיה החלטת ועדת השרים התקבלה 'בניגוד לעמדת גורמי המקצוע' אינה מדויקת, ולמצער אינה משקפת את הדברים כהווייתם ובמלואם". צוין כי החומר החסוי מלמד שההחלטה התקבלה בליווי הייעוץ המשפטי לממשלה ולאחר המלצת הוועדה המייעצת לענייני אבטחה, וראש הממשלה לא השתתף בדיונים. טענות התנועה שהתבססו על פרסומים עיתונאיים, כמו גם טענות בדבר פגיעה במידתיות ואינטרס ציבורי, נדחו מאחר שלא נתמכו בתשתית עובדתית או משפטית מספקת.