כמו חצבים המבשרים את בוא הסתיו, כך אפליית בנות מזרחיות בסמינרים אשכנזיים חרדיים מבשרת בכל שנה את בואו של חודש אלול. הרי מה הולם את חודש הרחמים והסליחות יותר מהלבנת פניהן של מאות בנות תמימות ומסכנות, שכל חטאן הוא שפניהן לא לבנות מספיק? כנראה אין ישראלי שלא נחשף לדברי העסקן ח"כ משה גפני השבוע בבית־שמש, שבהם רטן על כך שבנות מזרחיות "מצטופפות במוסדות שלנו", ואז בא בטענות למפלגת ש"ס שאינה בונה די סמינרים לבנות הללו.

קשה לבחור אפילו מאיפה להתחיל, וקשה עוד יותר להעלות על הדעת איך אדם כזה – חסר כל בושה, חמלה או אנושיות בסיסית – הפך לאחד מאלה שמנהלים את חיינו כאן.

אבל קל לכעוס על משה גפני. שימו לב מה הייתה תגובתה של תנועת ש"ס לדברים האלה. הייתם מצפים שייכנסו בו באלף קמ"ש, יגנו אותו על הגזענות, ידפקו על השולחן. לא במשמרת של אריה דרעי: "משימת חייה של תנועת ש״ס היא הקמת מוסדות חינוך לתפארת עבור הציבור הספרדי, וכך היא פועלת בהצלחה רבה עשרות שנים בכל רחבי הארץ. יישר כוח לרב משה גפני, שהבהיר עד כמה חשוב שתנועת ש"ס תמשיך להיות חזקה ועצמאית, ועד כמה הציבור הספרדי אינו יכול לסמוך על אף מפלגה אחרת שתדאג לו".

זאת תגובה הזויה. אם משימת חייה של ש"ס היא להקים מוסדות לציבור הספרדי, וארבעים שנה אחר הקמתה יש בכל שנה בנות ספרדיות שאין להן איפה ללמוד כי מגרשים אותן מסמינרים אשכנזים, זה אומר שנכשלתם באופן מחפיר במשימה הבסיסית שלכם. אבל הכי חשוב לתת בהמשך גם "יישר כוח" למשה גפני. כי מה חשוב יותר מלהתרפס שוב בפני האשכנזי, מה שאריה דרעי וש"ס עושים מאז הקמת המפלגה.

אני לא יודע אם מעבר לתועבה המילולית הצלחתם גם לשים לב לבגדים שלבש משה גפני באותו אירוע בבית־שמש. הוא היה לבוש כמו חכם ספרדי מלפני מאה שנה: גלימה וכובע עגול. לצד הדיבור בחי"ת ועי"ן, היה אפשר לחשוב שהוא תלמידו המובהק של הרב עובדיה זצ"ל.

מה, לא? כי עד כמה שהתיאור הזה נשמע לכם הזוי ובצדק, ככה נראים כל חברי הכנסת של ש"ס: כולם, עד האחרון שבהם, לבושים במלבושי מזרח אירופה ונראים כאילו יצאו מישיבת חכמי לובלין לפני 150 שנה. יצא לי פעם לשאול את אריה דרעי מה פשר הכובע והחליפה שאימץ, פריטי לבוש שמקורותיהם אינם במרוקו או בתוניסיה אלא הרחק במחוזות אשכנז. הוא לא אהב את השאלה, וענה כי מדובר בסוגיה של "הכרת הטוב" כלפי הישיבות שבהן למד. זאת בדיוק הנקודה שמאפשרת להמשיך להתעלל בבנות המזרחיות: במקום להצמיח כנפיים (מפלגת ש"ס הוקמה בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת) ולהתנתק מהאבות הרוחניים האשכנזיים, דרעי וחבריו למפלגה ממשיכים כל הזמן וביתר שאת לדבוק באליטה האשכנזית, ולשדר לצאן מרעיתם שאשכנזים הם בעצם הדבר האמיתי. ללמוד בישיבה אשכנזית או בסמינר אשכנזי זו המשימה הכי חשובה שעומדת בפני ספרדי שרוצה לגדול להיות משהו או מישהי.

אריה דרעי וש"ס – הם ולא גפני – מעלים במו ידיהם והרגליהם המגונים את המניה של מוסדות החינוך האשכנזיים החרדיים, ואז קורה מה שאין סיבה שלא יקרה: מוסדות החינוך הללו הופכים למבוקשים יותר, וכך הם יכולים להרשות לעצמם לדרוך על בנות ספרדיות שהוריהן רוצים את מה שאריה דרעי משדר להם עם הכובע והחליפה שלו - התאבקו בעפר רגליהם של האשכנזים ואולי יצא מכם משהו. אה, ויישר כוח למשה גפני, כי מזמן לא התחנפנו.

בשלב הזה, החרדים יענו ויגידו שההפרדה בין אשכנזים לספרדים אינה גזענות אלא עניין של מסורות דתיות שונות. דווקא משום שיש בטיעון הזה משהו, צריך להתמודד איתו. הנה גילוי נאות: אני מתפלל בבית כנסת אשכנזי. מה זה אומר? שנוסח התפילה והמנגינות באו ממדינות אירופה. זה אולי לא אידאלי מבחינת השוויון המוחלט והאוטופיה שאינה מבדילה בין אדם לאדם, אבל אני כן יכול לקבל את המחשבה שמותר ואפילו ראוי לשמר מסורות שונות במסגרות קהילתיות.

הדוגמה של הציונות הדתית מוכיחה שאפשר לעשות את זה, ועדיין לא להיות גפני ודרעי. אפשר לשמור על מסורות עדתיות בבתי הכנסת, אבל במוסדות הלימוד, בתנועות הנוער, ובעצם בכל מקום אחר – כולם ביחד ללא שום אפליה או קיפוח. הציונות הדתית עברה בנושא הזה כברת דרך. כשהייתי בישיבה התיכונית, חזן מזרחי התפלל בנוסח שקבע הרב שלמה גורן, שהיה למעשה "נוסח ספרד" האשכנזי. היום, בישיבה התיכונית שבני לומד בה, כל תלמיד מתפלל בנוסח שהביא מהבית. כלומר, אפשר לשמור על המסורת ועל המנהגים, לשמר את העדתיות נוכחת וחיה – אבל להפוך אותם למשהו בונה ומחיה, לא משפיל ודורס.

העסקנות החרדית האשכנזית בנתה פה שטעטל. בשטעטל הזה אין מקום לחיילים, אין מקום לבנות מזרחיות, אין מקום לאף אחד שאינו נראה כמו משה גפני. משה גפני הוא גם היהודי מהשטעטל וגם הפריץ שמתקצב אותו.

כל עוד זה יימשך, בחסות קואליציות מגונות שמעניקות לעסקנות הזו כוח בלתי פרופורציונלי, בנות מזרחיות ימשיכו לבכות לתוך הכרית כי אין להן איפה ללמוד.

ויישר כוח למשה גפני.