המסר החרדי לקואליציה: נחזור ברגע שתהיה טיוטה לחוק הגיוס

במפלגות החרדיות מבהירים כי חוק המטיל עיצומים על המתגייסים לא יהיה מקובל. בכינוס ועד הישיבות אתמול "דנו כיצד לחזק את התלמידים נגד כוונות הרדיפה"

משה גפני ויצחק גולדקנופף | יונתן זינדל, פלאש 90

משה גפני ויצחק גולדקנופף | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

תוכן השמע עדיין בהכנה...

לבכירים בקואליציה הועברו בימים האחרונים מסרים מצד עמיתיהם החרדים, היושבים כעת מחוץ לממשלה, שלפיהם כשתהיה טיוטה חדשה לחוק גיוס - הם יחזרו לממשלה.

לדברי מקור המעורה בפרטים, בקואליציה מתכננים להשיג פריצת דרך בחוק הגיוס בתוך שבועות אחדים, ומיד בסיום פגרת הקיץ להגיש את החוק לאישור סופי בוועדת החוץ והביטחון ולאחר מכן במליאת הכנסת. המהלך מתואם ומקובל על ח״כ בועז ביסמוט, הצפוי להיבחר בשבוע הבא ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון ולהחליף את ח"כ יולי אדלשטיין.

אם התוכנית של הקואליציה תצא לפועל, מועד הבחירות המועדף על ראש הממשלה הוא ספטמבר 2026. "משרדי הממשלה שהיו בידי ש"ס קיבלו מסר מהשרים חיים כץ ויריב לוין, שקיבלו את השלל, שהמשרדים יהיו למשמורת אצלם למשך שבועות מעטים - עד לחזרת החרדים לממשלה", הסביר המקור, "מסר דומה הועבר לראשי הוועדות בכנסת שמונו במקום חברי יהדות התורה".

הכי מעניין

על אף האופטימיות שמשדרים בקואליציה, באגודת ישראל כבר הבהירו שחוק גיוס הנושא עיצומים לא יהיה מקובל - דרישה בלתי אפשרית לכאורה, שלא תעבור את הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון גם לאחר הדחתו של אדלשטיין.

יושב הראש היוצא, אגב, לא מקבל בשלווה את החלטת סיעת הליכוד מן השבוע שעבר להחליפו בביסמוט. למקור ראשון נודע כי בסביבתו מבקשים לבלום את הדחתו מראשות הוועדה: אנשיו פנו לחברי ועדת הכנסת מסיעות הקואליציה בניסיון לשכנע אותם להתנגד בהצבעה על החלפתו ביום שני. על אף הניסיונות, בקואליציה מעריכים כי יהיה רוב להחלפת אדלשטיין, בפרט לאחר הדחתו ברוב עצום בהצבעה בסיעת הליכוד.

בינתיים, בהיעדר חוק ייחודי לחרדים, משרד הביטחון ממשיך בהליכי הגיוס שהוכרזו מראש, בהתאם להוראות הייעוץ המשפטי ולפסיקות בג"ץ. צה״ל הודיע ביום רביעי השבוע שהשלים את שליחתם של 54 אלף זימונים לצו ראשון לחרדים שטרם התייצבו בלשכות הגיוס. "בהתאם לתוכניות, צה״ל שלח בשנתון הגיוס 2024 כ־24 אלף זימונים לצו ראשון לאוכלוסייה החרדית בגיל 17 וחצי עד 28", אמרו בצה"ל. הצווים לבני 16 וחצי נשלחים גם הם.

בעקבות שליחת הצווים והחששות למעצרים של תלמידי ישיבות עריקים נערך אתמול בבני־ברק כינוס של ועד הישיבות - הארגון המייצג את הישיבות החרדיות מול צה"ל - בהשתתפות המנהיגים החרדים וראשי הישיבות מכל הפלגים החרדים, במטרה לגבש עמדה אחידה. "גדולי התורה וראשי הישיבות התכנסו כדי להשמיע את זעקת לומדי התורה, ולגבש עמדה איתנה נגד כל ניסיון לערער את יסודותיה. ראשי הישיבות דנו כיצד לחזק את תלמידי הישיבות נגד כוונות הרדיפה", נכתב בהודעת ועד הישיבות.

בקרב הרבנים חוששים מזליגה של בחורי ישיבה שיעזבו ויתגייסו כדי לשפר את מצבם בעתיד, כפי שקרה לאחרונה בכמה ישיבות נחשבות במגזר. בתיעוד יוצא דופן של כינוס שנערך בביתו של המנהיג הליטאי הרב משה הלל הירש, כמה רבני ישיבות אמרו לרב כי עשרות תלמידים עוזבים את הישיבות ועוברים לישיבות הסדר חרדיות ומתגייסים לצה"ל, ובעיקר אינם נתקלים בביקורת חריפה מקרב חברים ובני משפחה. הם התייעצו עם הרב כיצד לפעול.

"זה כבר הפך לשיח בכל הישיבות: בחורים מספרים על אחים שמשרתים ב־8200 ולא מרגישים לא בנוח לספר את זה. זה לגיטימי", אמר אחד מהם לרב הירש.

מצידו, הרב הירש השיב ש"הבחורים צריכים לשמוע דבר ברור – שלא בא בחשבון ושאף אחד לא ילך לצבא. הצבא הוא תחילת הירידה מהיידישקייט". אף שמספר המתגייסים אינו גדול עדיין, בהנהגה החרדית חוששים מאוד מהתגברות התופעה.

ו' באב ה׳תשפ"ה31.07.2025 | 16:59

עודכן ב