קריסת קונספציית הקואליציה היהודית

"עזה ניצחה - ועזה תנצח", אמר יושב ראש חד"ש־תע"ל ח"כ איימן עודה בעצרת בחיפה. עודה, שכבר ערך השוואה מקוממת כשבירך באותה נימה על שחרור חטופים מול שחרור מחבלי חמאס, לא נותר הפעם אמביוולנטי. באמירה חותכת אחת הוא הציב את עצמו נגד האומה הישראלית - ולצד הציבור שהפיק את רוצחי 7 באוקטובר. בכך ייתכן שקרע ללא כוונה את החוטים שעוד החזיקו את הברית החרדית־לאומית שמנהיגה את המדינה זה יובל שנים.

ביום שני פרשו נציגי יהדות התורה מהקואליציה, במשבר פוליטי שעשוי לקצר את ימיה. ההצבעה הראשונה שבחרו להתחמק ממנה הייתה על הדחתו של ח"כ איימן עודה מהכנסת. אדם המסיח על פי תומו חושף בכך את צפונות ליבו, וגם העסקנים החרדים האשכנזים חשפו בהחלטתם את תפיסת עולמם: לשיטתם, הרחקתו של חבר הכנסת המשתמש בתפקידו כדי לקדם את ענייניו של חמאס בעזה אינה מעניינת את מצביעיהם, אלא את מצביעי הימין. הקואליציה הלאומית, האינטרס הלאומי ועצם קיומה של מדינת ישראל לא מעניינים אותם. זה עניין של מישהו אחר, שהם סוחרים איתו כדי לגרוף לעצמם הקלות, כספים וכיבודים.

הניתוק הזה מהאינטרס הבסיסי של שימור עצמי אינו מייצג רק את עסקני החרדיות האשכנזית, אלא גם את נציגיה הספרדים. לפני פחות מחצי שנה, בריאיון לפודקסט בערוץ כנסת, שחרר דובר ש"ס אשר מדינה את ההצהרה המדהימה הבאה: "אנחנו לא שותפים כל כך ללאומיות. הציבור החרדי, אנחנו בעצם משמרים את היהדות הישנה הגלותית. מה זה אומר? היהודים אף פעם לא נלחמו. היהודים תמיד התפללו לקדוש ברוך הוא וברחו".

לפי מדינה, הד־אן־איי התרבותי של הציבור החרדי, שעוצב בשטעטל, הופך אותו לתבוסתני ומתבדל עד כדי שאינסטינקט ההישרדות האנושי הבסיסי נגרע ממנו. אם נניח שנייה את הדיון בהיגיון הפנימי של הטענה המשונה הזו, אין ספק שהציבור שמייצגת המפלגה של מדינה הוא כזה שהוריו, סביו וסבותיו לא הגיעו משטעטל אשכנזי אלא ממרוקו, מתוניסיה, מלוב, ממצרים, מעיראק ומתימן. היהדות שם הייתה פלורליסטית, מחוברת ומכילה הרבה יותר מהחרדיות האשכנזית הטהרנית והמתבדלת.

ש"ס הוקמה כדי להרים את קרנו של ציבור ספרדי מסורתי ענק, אוהב ארצו, עמו ומורשתו, שלא זכה לייצוג הולם בפוליטיקה ובמוסדות המדינה. החזון הראוי והחשוב הזה נשכח. דווקא בציון הקימו מנהיגים בציבור הספרדי מיזם חינוכי, פוליטי ותודעתי שמבקש לדחוק את הציבור הספרדי לגטו. במקום לבנות מוסדות שיזקפו את קומתם וינציחו את מורשתם ודרכם, ש"ס מנסה להפוך את הציבור שלה לאריסים הפוליטיים והתרבותיים של עסקנות אנטי־ציונית, שניצבת כעת לצידו של איימן עודה ומקדשת השתמטות - וזאת במקום לעמוד לצד מנהיגות פוליטית שנלחמת על עתיד המדינה.

המנהיגות החרדית האשכנזית והספרדית לא נכשלת רק בייצוג אינטרסים לאומיים, אלא גם בדאגה לציבור שלה. בתחילת המאה ה־21 גבר חרדי השתכר כמעט 80 אחוזים משכרו של גבר יהודי לא חרדי, אך בימינו אנו הוא משתכר מחצית בלבד. הריסוק הכלכלי הזה אינו מקרי: הוא פרי עבודה פוליטית נמרצת של עסקנות שמחויבת לביצורו של גטו חברתי, כלכלי ופוליטי, שהתרחשה בזמן שהחרדים היו חלק מהקואליציה הלאומית.

עזיבת הקואליציה הלאומית השבוע, גם אם תתברר בטווח הבינוני כצעד טקטי של העסקנות החרדית, עשויה להתגלות כמסמר נוסף בארון הקבורה של שותפות פוליטית לא יפה בין הציבור הלאומי לעסקנות חרדית שאבד עליה הכלח. סיום השותפות הזו עשוי להתגלות כדבר הטוב ביותר שקרה לציבור הישראלי, לקואליציה הלאומית ולחרדים עצמם.

ראשיתה של הקואליציה היהודית האמונית במנחם בגין, שחיבק את החרדים והפך אותם לחלק מהמערך הפוליטי הלאומי. ההנחה שלו הייתה שזיקה למסורת היהודית מעידה על זיקה עמוקה לארץ וללאום, שמתקיימת למרות האידיאולוגיה המוצהרת של החרדים. ב־7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל התנפצה הקונספציה הזאת משני כיוונים: סירובם של החרדים להתגייס לימד שמסירותם לפרשנות שלהם למורשת ישראל אינה מעידה על מסירות להגנה על הלאום עצמו, וחילונים המקפידים אך ורק על מצוות אזרחיות מעשיות כמו שירות בצה"ל הוכיחו כי על אף ניתוקם מהמורשת הם מסורים בצורה עמוקה ופלאית להגנה על אחיהם.

על המבוכה שנוצרה בציבור הלאומי - העמוקה, הכואבת והמפכחת לא פחות מזו שיצרה האינתיפאדה השנייה אצל חסידי אוסלו בשמאל - הוסיפה השבוע העסקנות החרדית דובדבן. בעמידתה לצד איימן עודה היא סימנה לו שהשותפות הרעיונית הבסיסית עם יהודים לאומיים, ולא עם אויבים מרים העומדים לצד רוצחי היהודים, מותנית אצלם בסחר־מכר פוליטי.

יש לקוות כי הציבור הלאומי לא ישכח זאת, ולא יסלח למנהיגות הפוליטית החרדית. כשם שרובו המוחלט של הציבור המצוי משמאל לקואליציה הלאומית השכיל להתפכח מהניסיונות לפיוס התנועה הלאומית הפלסטינית, כך יתעורר הציבור הלאומי מאשליית השותפות הפוליטית עם עסקנים שאינם מעוניינים בתקומתה ובשגשוגה של מדינת היהודים.

התנהלות העסקנות החרדית מציבה אותה על "דרך המלך" שתהפוך אותה מלשון מאזניים פוליטית, שכולם רוצים לשבת איתה, לגוש פוליטי שיכבוש את ספסלי האופוזיציה לצד המפלגות הערביות האנטי־ציוניות. ירידתו של הגוש היהודי מהבמה תבשר על עלייתו של גוש פוליטי לאומי חדש, שיורכב ממפלגות שמצביעיהן נענו לאתגר האדיר שגלגל לרגלינו טבח 7 באוקטובר.

זו תהיה הזדמנות לציבור החרדי לבחור לו מנהיגות אחרת טובה יותר, וגם הזדמנות לישראל כולה להבריא מעשורים ארוכים של קונספציות חיצוניות ופנימיות שמנעו מישראל לממש את ייעודה ואת הכוח הגלום בה. עודה, משה גפני ואריה דרעי יזכו לראות את התמורות החיוביות האלו מהספסלים האחוריים.

רותם מ' סלע הוא מו"ל הוצאת סלע מאיר