בפוסט אחד בפייסבוק ח"כ אביחי בוארון גילה מה חשוב לו באמת

האירועים הפוליטיים האחרונים מלמדים לא מעט על סדרי העדיפויות של מנהיגנו הפוליטיים. את סדר העדיפויות החרדי אנחנו מכירים כבר מזמן. קשה להיות מופתעים מכך שחוק הפטור מגיוס ניצב אצלם מעל הכול. ובכל זאת, מסתבר שיש מופתעים. קחו למשל את חבר הכנסת אביחי בוארון מהליכוד שנכשל השבוע במהלך ההדחה של ח"כ איימן עודה. בוארון בנה על קולותיהם של חברי הכנסת החרדים והתאכזב מכך שהם לא הצביעו יחד עם הקואליציה בעד ההדחה של עודה. הוא כנראה לא שם לב שהח"כים החרדים לא מצביעים עם הקואליציה כמעט בשום נושא בחודשים האחרונים בגלל משבר הגיוס. 

בערב ההצבעה כתב בוארון בחשבון הפייסבוק שלו את הדברים הבאים: "יהדות התורה בהחלטתה שלא לתמוך בהדחת עודה מנתקת עצמה מהמחנה הלאומי ופוגעת בחיילי צה״ל, במשפחות השכולות ובחטופים ובני משפחותיהם. אחיי החרדים, אחרי שאני וחבריי בליכוד עמדנו לצידכם בעניין הגיוס אני אומר לכם בצער: אם אתם לא איתנו בהצבעה להדחת עודה, אל תופתעו כשאנחנו לא נהיה איתכם בהצבעה על הגיוס. כמים הפנים לפנים. עוד לא מאוחר לתקן".

הפוסט הזה של בוארון הוא טקסט מדהים בעיני כי הוא מלמד יותר מכל על סדרי העדיפויות שלו ושל לא מעט מחברי הכנסת בליכוד. 

ראשית, בניגוד לדברי בוארון, יהדות התורה ניתקה את עצמה מהמחנה הלאומי כבר מזמן. העובדה שגם אחרי שבעה באוקטובר המפלגה סירבה בכל תוקף לרתום, אפילו את החרדים שאינם לומדים, למאמץ המלחמתי היא חרפה שנמשכת מעל שנה וחצי, ולא מאז ההצבעה על הדחת עודה. אגב, ח"כ בוארון אולי שכח אבל ח"כ גפני ישב גם בממשלה שממש בימים אלו לפני 20 שנה עקרה את יישובי גוש קטיף. מפלגת יהדות התורה מעולם לא הגדירה את עצמה כמפלגה לאומית ותומכת צה"ל. מאז ומתמיד החיבור של יהדות התורה למחנה הלאומי היה חיבור אינטרסנטי. כל עוד הליכוד נתן תקציבים ולא ניסה לגייס יותר חרדים, יהדות התורה הייתה חלק מהמחנה הלאומי. ברגע שיש חשש שזה עלול להשתנות, המפלגה פורשת מהמחנה בקלות. 

אבל החלק היותר חשוב בפוסט של בוארון הוא החלק שבו הוא מאיים, כי הוא מלמד על סדרי העדיפויות שלו. בוארון איים שאם יהדות התורה לא תתמוך בהדחת עודה, הוא יפסיק לעמוד לצידם בעניין הגיוס. במילים אחרות, בוארון מודה שההדחה של עודה חשובה לו יותר מגיוס החרדים לצה"ל. הדחה של חבר כנסת, שונא ישראל, שבכל מקרה עומד לסיים את הקריירה הפוליטית שלו בשנה הקרובה, חשובה לבוארון יותר מסוגיית גיוס החרדים. 

ובוארון כמובן אינו היחידי. למעט כמה אמיצים כמו חברי הכנסת סעדה, אילוז ויולי אדלשטיין, רוח המפקד שמנשבת אצל רוב חברי הכנסת במפלגה היא רוח שאומרת: תנו לחרדים מה שהם רוצים בסוגיית הגיוס, רק שיתנו לנו שקט. הגיוס לצה"ל נמצא בסולם העדיפויות של הליכוד מתחת להדחת איימן עודה והדחת היועמ"שית. תראו במה האנרגיות שלהם מושקעות ועל מה הם מתבטאים. השר דודי אמסלם כבר קרא אמש לפיטוריו של יולי אדלשטיין חברו למפלגה, ובמקביל הוא וליכודניקים אחרים מחזרים על ארבע אחרי המפלגות החרדיות כדי שישובו למה שהם מכנים "המחנה הלאומי". 

בסדר עדיפויות נכון של מחנה לאומי, גיוס אפקטיבי לצבא אמור להיות במקום גבוה, הרבה מעל הדחת עודה או היועמ"שית. מחנה שמכשיר השתמטות אידיאולוגית מצה"ל בזמן מלחמה, לא ראוי להיקרא מחנה לאומי.