היועמ"שית ביקשה מבג"ץ להוציא צו ביניים שיבלום את תהליך הדחתה

פרקליטות המדינה הגישה בצהריים (שני) לבג"ץ תגובה מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה לבקשות להוצאת צו ביניים שימנע את קידום תהליך הדחתה. במוקד שרשרת העתירות המבקשות לבלום את תהליך ההדחה עומדת החלטת הממשלה שהתקבלה לפני כחודש ואשר משנה את הליך ההדחה שנקבע בהחלטת הממשלה משנת 2000. ההצעה קובעת כי ועדת השרים שקבועה כבר בכללים הקיימים, תקיים שימוע ליועצת המשפטית לממשלה ותביא את המלצתה בשאלת הדחת היועצת בפני הממשלה, אם מצאה ועדת השרים כי מתקיימות אחת או יותר מהעילות המאפשרות הדחה של היועצת. עוד מוצע, כי במצב זה תוכל הממשלה ברוב של 75% מחבריה להדיח את היועצת גם בלי להיוועץ בוועדה הציבורית-מקצועית בראשותה עומד כיום השופט אשר גרוניס. 

בדברי ההסבר להצעה נאמר כי בזמן שחלף מאז הביעה הממשלה פה אחד אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה, רק החריפו חילוקי הדעות בין הממשלה ליועצת, מה שהביא למעשה לשיתוק עבודת הממשלה בשורה של נושאים. כל זאת בשיאה של מלחמה קשה ושעה שצרכי הביטחון מחייבים ביתר שאת עבודה סדורה ושיתוף פעולה הדוק ויעיל בין הממשלה לבין היועצת. בנסיבות אלה, כך נטען, התייתר למעשה הליך ההתייעצות עם ועדת גרוניס, ויש הכרח לאפשר לממשלה לדון ולהחליט ללא דיחוי בשאלת הדחתה של היועצת ולאפשר לה, ככל שרוב מוחלט של השרים יתמוך בהדחה, לעבוד עם יועץ משפטי שיש בו אמון ויש עימו שיתוף פעולה יעיל.

בתגובתה טוענת היועצת כי החלטת הממשלה איננה נובעת ממניעים עניינים, אלא מהקושי להשפיע על הרכב הוועדה כך שיתגבש בתוכה הרוב הדרוש להמלצה על הדחה. "ההיוועצות עם הוועדה המקצועית-ציבורית בהקשרי המינוי וסיום הכהונה היא קו מנחה, השזור לאורכו ולרוחבו של דוח ועדת שמגר, ומהווה את הערובה המרכזית שגובשה בעבודת הוועדה לשם הבטחת עיקרון העצמאות המקצועית החיוני לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הרעיון המרכזי שביסוד דוח שמגר לעניין מינוי והפסקת כהונת יועץ משפטי לממשלה הוא מניעת שליטה בלעדית של הממשלה בהליך, נוכח תפקידי היועץ המשפטי לממשלה כשומר סף, כראש התביעה הכללית ובשל המתח המובנה האפשרי שבין עבודת הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה".

"העילה היחידה שהוצגה על- ידי הממשלה למהלך, כפי שעולה מדברי ההסבר להחלטה ומעמדות השרים שהובאו בישיבת הממשלה, היא חוסר יכולתה לקיים את הליך הפסקת הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה, שהחל כבר לפני מספר חודשים, באופן בו הליך זה נדרש להיערך בהתאם למצב הנורמטיבי הקיים. הממשלה לא הצליחה להרכיב את ועדת האיתור המקצועית-ציבורית באופן אשר יבטיח מראש את התוצאה הרצויה מבחינתה של ההליך – בבחינת אם הממשלה אינה שולטת בוועדה החיצונית המקצועית, אין עניין בה", נאמר עוד בתגובה.

לנוכח זאת טוענים בפרקליטות בשמה של היועצת כי יש להוציא צו ביניים שימנע את כניסת החלטת הממשלה לתוקף ויעצור את הליך השימוע עוד לפני התרחשותו, "הותרת ההחלטה בתוקפה מקרינה על כלל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, ועל כלל בעלי התפקידים העצמאיים שפועלים כשומרי סף בשירות המדינה. שכן, המסר הנובע מההחלטה –  המכוונת כלפי הסמכות המשפטית הבכירה, העומדת בראש התביעה הכללית ואשר חוות דעתה המקצועית מחייבת את היועצים המשפטיים בכלל משרדי הממשלה – הוא כי על גורמי התביעה והייעוץ המשפטי, אשר אמונים על שמירת האינטרס הציבורי ועל שלטון החוק – להיות כפופים לרצונות הדרג הפוליטי, שברצותו יוכל לשנות ולסיים את כהונתם, תוך התעלמות ממנגנונים שהיו קבועים קודם לכן ביחס לדרך סיום הכהונה".