הוועדה לעובדים זרים של הכנסת סיירה אתמול (ראשון) בדרום תל אביב בצירים מרכזיים שהתרחשו בהם אירועי אלימות, קטטות ופשיעה. השתתפו בו בין היתר שר הנגב והגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף, וחברי הכנסת אתי עטיה, משה סעדה ולימור סון הר-מלך, יחד עם בכירי משטרה ונציגי העירייה.
מפקד המשטרה המקומית, שהציג למשתתפים סרט ונתונים של אירועי אלימות, אמר כי בשל הפשיעה הפושה ברחובות תל אביב והאזור, חלק מהתושבים עברו לגור בערים אחרות. הוא טען כי ההתמודדות המרכזית של גורמי האכיפה היא עם הדור השני של הזרים - צעירים שמוגדרים מחוללי הפשיעה העיקריים בעיר. רק לאחרונה נתפסו שבעה נערים בני 17 בדרכם לרצוח תושב בני ברק.
לדבריו, בשנת 2025 נפתחו במשטרה 293 תיקים בגין תקיפה, כ-200 תיקים בגין גניבה או התפרצות לרכב וכ-200 תיקים בגין התפרצות לעסק או עבירות אלימות חמורה. הוא חילק את פשיעת ילדי הזרים, בוגרי בתי הספר הישראלים, לשניים: מתחת לגיל האחריות הפליליות הפשעים המבוצעים הם בעיקר ונזליזם, הטרדה ותקיפה חמורה. כאשר ילדי הזרים מגיעים לגיל האחריות הפלילית, העבירות מסלימות וכוללות גם שודים, סחר בסמים וחיבור למשפחות פשע.
הכי מעניין
בכיר אחר במשטרה הפנה אחריות כלפי "בתי המשפט, שצריכים לבצע חשיבה שונה". הוא המשיך ואמר: "אחזקת מצ'טה יכולה להגיע לרצח. אנחנו צריכים להסתכל עשר שנים קדימה ולראות איך אנחנו מייצרים מציאות, שזה לא הופך למטרד".
השר וסרלאוף הוסיף כי "יש חוסר מוטיבציה מצד המערכת המשפטית". הו אמנה הישיגים: "הצלחנו להבקיע בסוגיית העזיבה מרצון. העזיבה מרצון תתחיל באכיפה אפקטיבית, יש קורלציה בין הדברים. לראשונה העברנו החלטת ממשלה למתן מענים לתושבים שנפגעו מאוכלוסיית המסתננים".
יו"ר הוועדה לעובדים זרים, ח"כ אתי עטיה, ציינה כי יש 60 תקנים לא מאוישים בתחנת המשטרה שר"ת בדרום תל אביב. זאת משום ששוטרים לא מעוניינים להתגייס לתחנות משטרה בדרום העיר. "במהלך הסיור ראינו בעיניים קטינים משוטטים ברחובות בחוסר מעש ומדרדרים לפשע ואלימות חמורה", אמרה עטיה. "מדי כמה ימים אנו מעודכנים על מקרה רצח בו היה מעורב מסתנן ונתין זר, אירועי אלימות, סמים, שוד, פריצות ותושבי השכונות מרגישים שהם חיים באקס טריטוריה".
גם היא, כמו השר וסרלאוף ונציגי המשטרה, טענה כי הבעיה טמונה במערכת המשפט, שאינה משכילה לטפל בתופעה כשהיא מתגלגלת אל פתחה. "לצערי, בג"ץ פסל ארבע פעמים את חוקי הגירוש שאושרו ברוב גדול בכנסת, ובאופן כללי מערכת המשפט מקילה ראש בעונשים למסתננים באירועי פשיעה. אלו אנשים שאין להם מה להפסיד ולאחר ארבעה חודשים שישבו בכלא על סחר בסמים, ישובו לסחור. מדובר בבעיה לאומית. מי שלא אמור להיות פה לא צריך להיות פה".
"אם אדם נעצר, צריך לשחרר אחר כדי להכניסו למעצר"
מנהל זרוע הרחקה ברשות האוכלוסין, ערן קהת, אמר שלעמדת הרשות יש להרחיק תומכי משטר. "כעת נמצאים במשמורת ארבעה אריתראים תומכי משטר שמעורבים בפלילים", הוא אמר. "אני מקווה שנקבל את החלטת השר ונוכל לפתוח בהליך הרחקה. בעניין הרחקת משפחות, אנחנו מתמודדים עם פסיקה אקטיבית של טובת הילד". הוא אף התריע ואמר כי "מספר המקומות בבתי המעצר מוגבל", והסביר: "כיום, אם נעצר אדם, צריך לשחרר אחר כדי להכניסו".
מנהל יחידת הסיוע ליציאה מרצון, דותן סמית, סיפר כי מאז סגירת מתקן חולות, מספר הזרים העוזבים מרצון ירד מאלפים למאות, כאשר קנדה היא היעד המרכזי. יותר מ-5,000 ילדים כבר עזבו את הארץ מאז 2014, יותר מ-10,000 איש עזבו את הארץ לקנדה. עם זאת, הוא הוסיף, "אין יציאה מרצון בלי אכיפה אפקטיבית. כרגע, בשל ביטול המענק ליוצאים מרצון ומחסור בתקציב, התהליך כמעט נעצר".