הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת תדון היום (יום שני) בהכנת הצעת החוק לסיוע למשפחות נעדרים אזרחיים לקראת קריאה ראשונה. ההצעה, שעברה בקריאה טרומית, מבקשת להקים ועדה בין-משרדית ממלכתית שתאגד את כלל הגורמים המטפלים במקרים כאלו ותספק ליווי רגשי, סוציאלי ומשפטי למשפחות נעדרים.
בכתבה שפורסמה ב"מקור ראשון" באפריל האחרון, הוזכר כי המצב המשפטי המעורפל של הנעדרים גורם לכך שכיום המדינה לא תומכת במשפחותיהם. "זה אבל עמום, אובדן לא ודאי, שאין לו סיום ברור או בהיר. מצב כזה מוביל למתח נפשי מתמשך עבור בני המשפחה", סיפרה ורדה מיניביצקי, שבנה נעלם לפני 11 שנים בהיותו בן 35.
לדברי מיניביצקי, "הייתי מצפה שהמדינה תקצה איזו עובדת סוציאלית שתדבר, תתמוך, תשאל מה המשפחה צריכה. במפגש הראשון שעשינו אצלנו בבית עם בני המשפחות, העיניים שלהם צרחו. הם שמחו להיות חלק מגוף שמאגד את כולם ועושה מאמצים למצוא פתרונות. עד אז הם הרגישו לבד, בעיקר על רקע העובדה שלנעדרים אין כיום מעמד משפטי. יש משפחות שמקבלות עשרות שנים מכתבים מהביטוח הלאומי על חובות אזרחיים של הנעדר. זה כואב, זה כמו לקבל צו גיוס עבור מישהו שנפל. את לא יודעת אם לצחוק או לבכות. כך גם לדוגמה, אם לאישה יש מגרש על שם בעלה והוא נעדר, היא לא יכולה לבנות על המגרש הזה וצריכה לפנות לערכאות משפטיות שדורשות הרבה זמן ועוגמת נפש".
הכי מעניין
הצעת החוק נועדה להתמודד עם הוואקום המערכתי הקיים כיום ולמנוע מצב שבו משפחות נעדרים נלחמות לבדן מול מערכות בירוקרטיות, כשברקע צער גדול וחוסר ודאות מתמשך. לפי ההצעה, לראשונה יוגדר בחוק מעמד "נעדר אזרחי" – מי שלא שב לביתו במשך 60 ימים, לא ניתן ליצור עימו קשר ושהמשטרה הכריזה עליו כנעדר, אך אינו נכלל תחת חוק השבויים והנעדרים הביטחוני.
ההצעה מסמיכה את שר הרווחה, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, להקים ועדה בין-משרדית שתכלול את משרד הרווחה, המשטרה, משרד המשפטים והרשויות המקומיות, ותספק למשפחות מענה מותאם ורחב שיכלול ליווי נפשי, סיוע משפטי בענייני רכוש וחשבונות, טיפול בזכויות בני המשפחה והסרת חסמים בירוקרטיים לאורך הדרך.