ראש הממשלה בנימין נתניהו נראה השבוע כאילו הוא מצוי שלב אחד לפני פתיחת מערכת בחירות. ביום שני הוא ביקר בזירת נפילת הטיל האיראני בראשון־לציון, ועצר לרכוש מנת פלאפל בדוכן סמוך. סביבו התקבצו עשרות מעריצים שצעקו "ביבי מלך ישראל", תוך שאאש הממשלה מנופף לעברם.
נתניהו, כידוע, נוהג לאכול פלאפל בעיקר בימי בחירות, ופחות בימי שגרה. ואולם אם תשאלו את מקורביו, הבחירות עדיין לא נראות באופק – לפחות כל עוד הדבר תלוי בו. ראש הממשלה צלח את אחת המערכות הדרמטיות בחייו, עם תקיפת מתקני הגרעין והטילים באיראן, שבוצעה בשיתוף פעולה יוצא דופן עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. המהלך הזה רשום על שמו של נתניהו, שהתריע עשרות שנים מפני הסכנה האיראנית. ובכל זאת, הוא עדיין צריך לסגור כמה קצוות לפני שיוכל ללכת לבחירות.
"אין ספק שהמבצע שיפר את מעמדו הפוליטי של ראש הממשלה", אומר לנו מקורב לנתניהו. "ארבעים שנה הוא עוסק בפעילות ציבורית בנושא איראן, ופתאום ראו שזה אכן הדבר האמיתי". עם זאת, האיש מדגיש כי "אין בחירות כרגע, זה לא על השולחן. צריך להמתין עוד קצת מול איראן כדי לראות שהאירוע נסגר, יש לחימה בעזה, וישנו גם עניין החזרת החטופים. התזה שלנו היא שלא הולכים לבחירות עד שלא מסיימים את המלחמה בעזה כי זה משתק את המדינה, כולל את המשא ומתן להשבת החטופים".
הכי מעניין
בסביבת נתניהו בוחנים גם את לוח השנה כדי לבדוק מתי המועד המתאים למהלך כזה. אם יוכרז עכשיו על הקדמת הבחירות, המועד האפשרי הראשון לקיומן יחול באוקטובר־ נובמבר. מבחינת ראש הממשלה, קיומן של בחירות קרוב ל־7 באוקטובר, תאריך שמזוהה כל־כך עם המחדל והטראומה הקשה, יהיה עניין בעייתי.
מנגד, גם להחלטה על קיום הבחירות במועדן או קרוב אליו יש משמעות מבחינת נתניהו. הזיכרון הישראלי קצר, וסדר היום במדינה מתחלף במהירות. בשנה וחצי שחלפו מאז 7 באוקטובר הצליח נתניהו למצב את עצמו מחדש כמועמד אפשרי לכהונה נוספת. כעת, לאחר התקיפה באיראן, ודאי שמצבו טוב יותר. איש אינו יודע כיצד תסתיים המלחמה בעזה ומה יעלה בגורל החטופים. אם תסתמן שם הצלחה, נתניהו יוכל להתגאות בניצחונותיו באיראן, לבנון וגם בעזה. כישלון והסתבכות בזירה העזתית יוכלו להשפיע על מעמדו של נתניהו למרות ההישגים בזירות אחרות.
אפשרות אחרת שעמדה על הפרק בשנים האחרונות היא שנתניהו יחתום על הסדר טיעון במשפטו ויפרוש מהחיים הפוליטיים. למרבה האירוניה, מי שסיכל את היתכנותה היו דווקא מתנגדיו. ראש הממשלה עצמו, כך התברר לאחרונה, לא בהכרח שולל זאת. בשבוע שעבר שאלה אותו העיתונאית איילה חסון בריאיון: "אם תשלים את משימת חייך, חיסול הגרעין האיראני, תרגיש שתוכל לרדת מהבמה?". נתניהו ענה מיד "כן", והוסיף: "אני לא פה בשביל ליהנות, זה לא בדיוק חיי הנאה". עם זאת, הוא מיהר לסייג את דבריו ואמר: "ניתן לעם ישראל להחליט".
בסביבתו מבהירים כי לפי שעה האפשרות הזאת איננה נידונה ברצינות, אם כי אין לשלול אותה לחלוטין. אם אחרי ההישג הדרמטי באיראן יוכל ראש הממשלה להביא את המלחמה בעזה לסיום, להחזיר את החטופים ולקדם הסכמי שלום עם מדינות נוספות באזור, הוא יוכל לרדת מהבמה בכבוד.
פוסט חריג שפרסם לקראת סוף השבוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עורר סערה בישראל. טראמפ קרא בו לבטל את משפט נתניהו או להעניק לו חנינה בעקבות תרומתו לביטחון ישראל. נראה שבמערכת המשפט לא צפויים להתרשם מהקריאה הנשיאותית. אם בכל זאת תסתמן התגמשות בסוגיה, פרישת נתניהו מהחיים הפוליטיים עשויה להפוך לאפשרות ממשית יותר.
מפת המנדטים
בימים אלו מתחילים מכוני הסקרים לבדוק כיצד משפיע המבצע באיראן על מפת המנדטים. בסקר של מכון מדגם שפורסם בחדשות 12 ביום הפסקת האש התחזק הליכוד בשלושה מנדטים, שהגיעו מתוך גוש הימין – שניים מעוצמה יהודית, ואחד ממפלגתו של אביגדור ליברמן. ראש הממשלה הצליח אפוא להעביר רק מנדט אחד מהאופוזיציה לימין. ואולם בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה הוא קפץ לראשונה זה חצי שנה ב־4.5 אחוזים, ואף עקף את נפתלי בנט.
"המתקפה באיראן היא אירוע גדול מסוג שלא היה בעבר, ועדיין לא ברור כיצד הוא ישפיע בעתיד על המפה הפוליטית", מסביר מנו גבע, מנכ"ל חברת הסקרים "מדגם". לדבריו, הנתון המשמעותי שצריך לבחון הוא מעבר של קולות בין הגושים, ובינתיים הדבר לא קורה באופן משמעותי. "הייתי מופתע אם הליכוד לא היה מתחזק, אבל תמונת המצב בגושים לא השתנתה", אומר גבע.
שלמה (מומו) פילבר, פרשן פוליטי ויועץ אסטרטגי, אומר כי "הסיפור המרכזי עם המנדטים הוא מה שצפוי לקרות בהמשך, לא מה שמתרחש עכשיו. מתוך בנק של כעשרים מנדטים שחונים כיום אצל בנט וליברמן, כחמישה עשויים לעבור לגוש הימין או למפלגה חדשה שתכריז על השתייכותה אליו. זה עשוי להוביל לכך שנתניהו יוביל רוב של 67־68 מנדטים על פני השמאל".
לדבריו, "מבחינת נתניהו לא נכון ללכת עכשיו לבחירות. הוא רוצה להשלים את השלב המדיני ולקצור את הפירות של הצלחתו המבצעית, בדמות הסכם שלום אזורי. השעון הפוליטי של נתניהו וטראמפ מכוון לנובמבר 2026, מועד בחירות אמצע הכהונה בארה"ב, שהוא גם מועד אפשרי לבחירות בארץ. שניהם רוצים להגיע לשם עם הישג מדיני משמעותי.
"לנתניהו אין אינטרס אמיתי להפיל את הממשלה", סבור פילבר. "יש לו קואליציה יציבה של 67 מנדטים, והוא לא צפוי להשיג תוצאה טובה יותר. אז למה להיכנס להרפתקה מיותרת?"
מערכת השיקולים של נתניהו עשויה לכלול מרכיב נוסף, רגשי יותר: "נתניהו מצוי בפוסט־טראומה מהבחירות הקודמות", מנתח פילבר. "אחרי הקורונה הוא יצא לבחירות כמנהיג שהוציא את ישראל מהסגרים, המדינה הראשונה בעולם שעשתה זאת, והיה בטוח שיזכה בארבעים מנדטים. בסופו של דבר הוא מצא את עצמו באופוזיציה. בדם, יזע ודמעות הוא הצליח לחזור ללשכת ראש הממשלה. זהו הכיסא היחיד בכנסת שהוא יכול לשבת עליו. בגלל המשפט נגדו הוא יכול לכהן רק כראש ממשלה, ובתפקיד הזה הוא רכש לעצמו פוליסת ביטוח. את הפוליסה הזאת הוא מתכוון לממש עד למועד שבו יפוג התוקף שלה".
בחזרה לחוק הגיוס
בינתיים השגרה הפוליטית היומיומית נמשכת, ובמסגרתה נתניהו והקואליציה נדרשים להתמודד עם סוגיית חוק הגיוס. ביממה שקדמה לתקיפה באיראן הגיעו החרדים לסיכום עקרוני עם ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, על מתווה מוסכם לחוק. נראה שהצדדים התגמשו גם משום שימים אחדים קודם לכן חתם אדלשטיין על מסמך "שותף סוד" שבו נחשף למידע על התקיפה המתוכננת. גם יו"ר ש"ס אריה דרעי היה בסוד העניינים, כחבר בקבינט המצומצם.
אך למרות הסיכומים העקרוניים, החוק עדיין צריך לעבור בוועדה – ושם צפויים להיערך בו שינויים נוספים. החרדים דורשים לקדם את החוק במהירות אחרי תום המערכה באיראן, והעבירו ללשכת נתניהו מסרים שלפיהם הם מצפים ממנו לדחוף את הליך החקיקה קדימה. לדברי גורם ביהדות התורה, "עצירת החקיקה בעקבות המבצע באיראן הייתה מוצדקת, אבל כעת הזמן שהקואליציה תקיים את הבטחותיה. נתניהו יידרש לספק את הגיבוי הנדרש. למרות ההישגים המבצעיים, הוא עודנו זקוק לשותפיו החרדים כדי לשמור על הגוש לקראת הבחירות".
קשה לזכור זאת בצל האירועים הדרמטיים, אך הליך המשא ומתן עם המפלגות החרדיות לווה בפרישתו של השר יצחק גולדקנופף מהממשלה. נתניהו שואף להחזיר אותו בהקדם לשורות הקואליציה, ובינתיים הוא שומר על תיק השיכון לטובת נציג חסידות גור, זה שערב המבצע כמעט גרר אחריו את כל הנציגים החרדים להפלת הממשלה. נתניהו, שכבר צלח לא מעט משברים פוליטיים, יודע שסדק אחד בגוש עלול להוביל לקריסה כללית. העברת חוק הגיוס יכולה להרגיע את נתניהו בזירה הזו.
בגזרת האופוזיציה נשמר השקט בשבועיים האחרונים, כאשר ראשיה נהגו בממלכתיות ונתנו גיבוי לפעולות צה"ל באיראן. עם זאת, הקמת ממשלת אחדות לא עלתה על הפרק בשבועות הללו. במערכת הפוליטית יש מי שסבורים כי ראש הממשלה ביקש לגזור בעצמו את כל הקרדיט, ולכן לא רצה לראות לצידו בקבינט את יאיר לפיד, בני גנץ או אביגדור ליברמן. במערכת הפוליטית מעריכים כי סוף המבצע יסמן את שובן של מלחמות היהודים.
מי שהקדמת הבחירות צפויה לפגוע בו הוא נפתלי בנט. ראש הממשלה לשעבר התחזק בסקרים מאז 7 באוקטובר, תוך שהוא תוקף לא פעם את נתניהו על "הכישלון הביטחוני הגדול מאז השואה". גם כשכיהן כראש ממשלה תקף בנט את נתניהו, ואמר כי לא עשה די מול איום הגרעין האיראני.
"ברור שנתניהו התחזק, אין שאלה על כך", קובע אדם המקורב לבנט. לדבריו, ההתחזקות באה על חשבון איתמר בן־גביר ובצלאל סמוטריץ', אך גם על חשבונם של בנט וליברמן. "לא צריך סקרים בשביל זה", אמר המקורב. להערכתו "נתניהו לא יפרוץ עכשיו לבחירות, ובעוד שנה זו כבר תהיה מציאות אחרת. הכול יכול להשתנות. מוקדם להתחיל לחלק את המנדטים. תסתכל איפה היינו לפני שנה־שנתיים, ואיפה אנחנו היום. הכול דינמי".
לדברי המקורב, "צריך גם לראות מה יהיה ההסכם הסופי מול איראן, ושלא נמצא את עצמנו בעוד ארבע שנים באותו תרחיש בסגנון 'שקט ייענה בשקט' - ואז פתאום יגיע הפיצוץ. זה דומה למה שקרה אחרי מבצע שומר החומות, שבסופו של דבר הוביל אותנו ל־7 באוקטובר. ההסכם הסופי עם איראן ישפיע גם בזירה הפוליטית".