התקיפה האמריקנית באיראן, שנראתה הבוקר כמעט כלקוחה מעולם הדמיון, נושאת עימה גם מטען פוליטי משמעותי. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעד לא מזמן עמד בפני מערכת הבחירות הקשה בתולדותיו, בעקבות הטבח הנורא של 7 באוקטובר, רשם הלילה תפנית משמעותית במעמדו.

ערב המבצע, מצבו הפוליטי של נתניהו היה בכי רע. סדר היום הציבורי נסוב סביב סוגיית גיוס החרדים, שאיימה לפרק את הקואליציה, ושחיזקה את תחושת אי־השוויון בקרב חלקים רבים בציבור, גם מתוך המחנה הלאומי. הנושא הזה יצר קרע פנימי בליכוד, והציף את הפערים הערכיים דווקא בשיא המלחמה.

השבוע האחרון, החל מרגע התקיפה הישראלית ובשיאו הלילה עם התקיפה בהצטרפות ארה"ב למערכה, שיפר את מצבו הפוליטי לאין שיעור. נתניהו שב למקום שבו תמיד הרגיש נוח: חזית הביטחון הלאומי. אחרי עשרות שנים של מאבק עיקש, מדיני, הסברתי וביטחוני, שבמהלכו רבים לעגו לו וטענו שהוא הוזה או מגזים, חוזר נתניהו לדמות הוותיקה של "מר ביטחון". בעיני תומכיו, הוא שוב המנהיג היחיד שמסוגל לעמוד מול האיום האיראני.

ההישג שרשם הבוקר עם הצטרפותו של הנשיא דונלד טראמפ לתמיכה פומבית במבצע, הוא לא רק הישג מדיני למדינת ישראל, אלא גם הישג אישי מובהק לנתניהו. מערכת היחסים האישית שלו עם טראמפ, שכבר הוספדה פעמים רבות, הוכחה כחיה ובועטת. לא יעזור ליאיר לפיד, יו"ר האופוזיציה, שאמר לא מכבר בכנסת כי "נתניהו כבר לא מבין את אמריקה ואת טראמפ". הבוקר קיבלנו תזכורת הפוכה.

המהלך של נתניהו נגד איראן לא רק חיזק את הקואליציה. נתניהו קיבל גיבוי מלא מראשי מפלגות האופוזיציה, שגילו גם הם גבורה פוליטית, גיבו תחת כל במה את הממשלה והצבא ולרגע נתנו הרגשה שהמילה אחדות נושאת משמעות אמיתית. אם זה יריבו המר אביגדור ליברמן שכבר ביום הראשון למבצע אמר שאפו לנתניהו, או יאיר לפיד שגם הבוקר כשנשאל בראיון האם לא מאתגר אותו שנתניהו ירוויח פוליטית מהמהלך, הגיב שהסקרים פחות מעניינים הבוקר כשקרה משהו טוב למדינת ישראל.

האתגרים שלא הלכו לשום מקום

אבל נתניהו עדיין רחוק מהפוגה. הקרבות בעזה נמשכים, והחזית הדרומית עדיין לא הגיעה ל"ניצחון מוחלט" ההגדרה החוזרת של ראש הממשלה. חמאס, על אף המכות שספג, עדיין לא הובס לחלוטין. וגרוע מכך, החטופים עדיין מוחזקים בידי המרצחים בעזה. כל עוד הם שם, קשה יהיה לנתניהו לבסס נרטיב של ניצחון.

גם בזירה הפנימית יש עוד מוקשים. חוק הגיוס, שאיים להוביל את המדינה לבחירות ערב המבצע, עדיין תקוע. אמנם נרשמה התקדמות עקרונית מול החרדים ויו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין, אך הדרך לחקיקה עוד ארוכה. הציבור החרדי מבין כי בימי לחימה מוטב לגלות איפוק, אך ברור לחלוטין שביום שאחרי, הם ידרשו את מה שהובטח להם. הלחץ יחזור והמאבק הפוליטי יתחדש.

הקריירה הפוליטית של נתניהו נבנתה בדיוק על רגעים כאלה, כשכבר נראה שהוא נלחץ אל הקיר, הוא מוצא את הדרך לזנק בחזרה למרכז הזירה. גם כעת, הוא מצליח להפוך מהלך ביטחוני למקפצה תדמיתית. אבל הקרב עוד רחוק מלהסתיים: בעזה עדיין אין הכרעה, והבריתות שמחזיקות את הקואליציה שבריריות. כעת, אחרי ההישגים, ייתכן ונתניהו ירצה לקצור את הפירות ויוביל לבחירות בקרוב.