השורות הבאות חפות מכל שיקול פוליטי, ואני מודע למחיר הפוליטי שלהן וגם למחיר הציבורי שאשלם עליהן. הן נכתבות רק מלב מלא עד גדותיו בתודה לה', ובכך אני בטוח שאין הבדל ביני ובין שאר הקוראים. כולנו יודעים היטב את שבחם של לוחמינו ושל ראש הממשלה בכך, וכולנו יודעים את חלקו הגדול של הקב"ה בהצלחה הגדולה.

לא אכתוב כאן רשימת פרקי תהילים שאפשר להוסיף בתפילה. אלו ידועים היטב לכל רב, לכל גבאי ולכל קהילותינו בכל מקום שהן. כך גם לגבי רשימת מצוות שראוי להתחזק בהן בימים אלו. לא אדון גם בחובת אמירת הלל בברכה בבתי הכנסת, וגם לא בניתוח רשימת מפגשי ההודיה לה' שיש לנו במקרא. אסתפק באמירה שאת ההודיה לקב"ה יש לבטא גם במעשים, ולא רק במילים.

פרט אחרון לפני שאתחיל: נראה לי שהעיתונאי בן כספית אינו בהכרח מדורשי טובת הימין הלאומי. נוכחתי בכך לא פעם. אך אני רוצה לאחוז בשולי גלימתו בהצעתו האחרונה, ולאחר שננקה ממנה את מנת הרעל שהוסיף עליה. אני בטוח שהיא הצעה טובה ונכונה, וגם אם מבחינה פוליטית אפשר להסתייג ממנה, ליבי אומר לי בוודאות שאין גדולה ממנה שזוהי התודה שאנו חייבים כרגע לה' על החסד הגדול שעשה עמנו בימים האחרונים (ובמלחמה כולה), חסד שאינו פחות גדול ממה ששרו עליו משה ובני ישראל את שירת הים. הצעתו של בן כספית, למי שעדיין לא קרא ולא האזין, היא הקמת ממשלת אחדות עכשיו, ממשלה הפונה גם לקצה הציוני השמאלי של יאיר גולן, דרך לפיד וכל מי שבאמצע.

כבר שנתיים וחצי אנו עסוקים במריבה אינסופית הכוללת לשונות רעות והלבנות פנים, שכולנו בטוחים שהן מצווה גדולה, ולא מהן הסתייגו שני גדולי הדור לפני כמאה שנים, החפץ חיים והראי"ה קוק. כבר שנתיים וחצי אנו עסוקים בהרס ובארס, במקום לבנות ולנסות לשכנע בתום לב. כבר הגענו להצעות פילוג בין יהודה לישראל, ולמאבק מביש על תפילות יום הכיפורים בתל־אביב. כבר הגענו להלשנות לגויים איש על רעהו (גם הימין על השמאל באחת הפרשיות האחרונות, תשאלו את משה כהן־אליה מ"הפטריוטים"). אני משוכנע שלא הסבנו בכך נחת לריבונו של עולם. מי יודע אם לא זה היה לב חטאנו שקדם לפורענות שנפלה עלינו בשמחת תורה.

לא הייתה לנו הזדמנות גדולה להכיר לקב"ה טובה על מה שגמל עלינו כמו היום, כשהלב פתוח לשילוב ידיים ולאהבת אחים, וכפי שאמר זאת בן כספית בדבריו, והוא בא מהצד השמאלי של קפלן. תודה לקב"ה חייבת לכלול גם מה שנגדיר כהקרבת האגו שלנו ורצוננו לנצח בשתי חזיתות – בשלב הראשון נגד איראן וגרורותיה ובשלב השני נגד קפלן וגרורותיו. כמה אנו חפצים לומר לאנשי קפלן: "אמרנו לכם שאתם טועים". את זה נקריב לשם ה' ונוותר על התענוג של הניצחון השני, ונסתפק בראשון, כשיכלול בסופו של יום גם ניצחון על חמאס ושחרור החטופים. דרישותיו המעשיות של כספית הן הקדמת הבחירות מעט (לאחרי המלחמה), והקמת ועדת חקירה בראשות סגן נשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג. הוא אינו דורש הרבה יותר מזה, ואוותר על הדיון בדרישות נוספות שהזכיר.

כל זה אינו בשמיים. זו תהיה מחווה לריבונו של עולם, זו תהיה מחווה גם לחיילינו הלוחמים כתף אל כתף בעזה, בשומרון ובמטוסים בדרך לאיראן. זה מגיע גם להם.

אפשר לכתוב שורות רבות על התועלת הפוליטית שנוכל להרוויח מכך במאבקנו עם העולם כולו, ואני זוכר היטב את ההד החיובי שנוצר בעולם בעת הקמת ממשלת האחדות הלאומית ערב ששת הימים. אולם כבר אמרתי שהכתבה חפה משיקולים פוליטיים.

אסיים במעשה מקראי מדברי הימים ב': ימי אחז מלך יהודה ופקח מלך ישראל היו ימי איבת אחים קשה. במלחמה היה ניצחון ברור לפקח על אחז. 200 אלף יהודים נשבו לעבדים ולשפחות לישראלים, אך הנביא עודד עצר את החגיגה. שבטי ישראל – שהיו אז בדיוטה רוחנית ירודה ביותר – הלכו לפיוס עם אחיהם ביהודה, והשיבו להם את כל השבויים והשלל ללא שום הסכם הדדי. יש לנו מה ללמוד מהם.