חוק האיסור לצריכת זנות עלה השבוע לדיון טעון לקראת קריאה שנייה ושלישית. למרות העובדה ששר המשפטים יריב לוין הוא אשר יזם וקידם את הצעת החוק הממשלתית, שתהפוך את האיסור על צריכת זנות בישראל מהוראת שעה לחקיקת קבע, התנגד לה יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן בטיעון כי החוק "לא יעיל", ובשל כך לא יקודם בשלב זה לחקיקת קבע.
בכך בולם רוטמן את תהליך חקיקת הקבע, וגורל החוק ההיסטורי, שתוקפו יפוג בעוד כחודש, נתון בידיו. במקרה קיצוני, פקיעת הוראת השעה עשויה להפוך את הזנות לחוקית במדינת ישראל.
חוק איסור צריכת זנות, שנחקק בשנת 2019 ונכנס לתוקף ביולי 2020, קבע את האיסור על צריכת זנות כהוראת שעה ל-5 שנים. החוק ביטא שינוי תפיסה ניכר בנוגע להתנהגות שלא הייתה אסורה עד לחקיקתו, והוראת השעה נועדה לאפשר בחינה לאחר תקופה של השפעות החוק על ההתנהגות האסורה ועל תופעת הזנות. החוק היה חלק ממהלך משולב שקידמה הממשלה לצמצום התופעה, שנוסף לאכיפה כלל גם שיקום, הסברה וחינוך, ולווה בהחלטת ממשלה שתקצבה את המסגרות והמענים שיאפשרו לאוכלוסיות במעגל הזנות לצאת ממנו.
הכי מעניין
החלטתו של רוטמן יוצאת כאמור נגד עמדת הממשלה, שכן השר לוין חתם על תזכיר חוק שלפיו הוא תומך בהפיכת החוק לקבוע ופלילי, וכך עשה גם השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר. יש לציין כי בימים אלה, כאשר הממשלה מתנדנדת וקיומה עומד בסימן שאלה – זכתה הצעת החוק, באופן חריג, לתמיכה רחבה של 56 חברי כנסת ושרים, אשר הצביעו בעדה לפני כחודש בקריאה ראשונה עם אפס מתנגדים. החוק מאגד סביבו את חברי הכנסת מימין ומשמאל, והוא נוצר תוך שיתוף פעולה בין חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה. בין החתומים עליו שלוש חברות כנסת: לימור סון הר-מלך, מרב מיכאלי ומירב בן-ארי.
על פי מחקר של מכון ברוקדייל למחקר חברתי יישומי, עם כניסת הוראת השעה לתוקף לפני 5 שנים התקבלו נתונים מעודדים שלפיהם חלו ירידה של 6 אחוזים בצריכת זנות וירידה של 20 אחוזים בחיפוש תוכני זנות ברשת, ונסגרו עשרות אתרי שידול. עוד עלה במחקר כי לאיסור צריכת הזנות אפקט הרתעתי, כך שחלה ירידה של 350 אחוזים במספר הקנסות לצרכנים. נוסף לכך, 79 אחוזים מהגברים הזנאים עברו סדנאות שכותרתן "זנות פוגעת בכבוד האדם". במקביל, חלה עלייה בתמיכה הציבורית בחוק מ-39 אחוזים בשנת 2016 ל-72 אחוזים ב-2024.
אלא שהמחקר מצביע גם על תמונת מצב מורכבת, שעליה מסתמך חבר הכנסת רוטמן בהתנגדותו. בעוד המחקר משקף מהפכת שיקום גדולה של נשים שיוצאות ממעגל הזנות וזוכות לחלופה, במקביל לירידה גדולה בביקוש – הוא מעיד גם כי כשאין אכיפה הביקוש לזנות עולה. ולמרבה הצער, האכיפה המשטרתית בשנים האחרונות טעונה שיפור בכלל התחומים.
וכך, באופן אירוני, באותם נתונים שבהם נאחזים יוזמי החוק, אשר זועקים לאכיפה מוגברת, עושה שימוש גם רוטמן, אשר טוען כאמור כי הנתונים מעידים על חוק שאינו יעיל דיו, ואין הצדקה להופכו לחקיקת קבע. החלטתו של רוטמן הופכת על פיו את תזכיר החוק של שר המשפטים לוין ומחזירה את החוק לדיוני הוועדה, ובכך מעמידה את המשך קיומו בסכנה.
ח"כ לימור סון הר-מלך, החתומה כאמור על הצעת החוק: "החוק עושה צדק ומשקף את מדרג המוסר שלנו. אני לא מצליחה להבין מי רואה את החוק באופן אחר. צריכת זנות חייבת לעבור כעבירה קבועה בחוק, ורואים כי במקומות שהייתה אכיפה הייתה ירידה בצריכת זנות".
מוריה רודל-סילפן, מנכ"לית המטה למאבק בזנות: "שר המשפטים יריב לוין ומשרד המשפטים כבר אמרו כי צריכת הזנות חייבת להפוך לעבירה פלילית קבועה בחוק. 53 חברי כנסת כבר הצביעו בעד. המהפכה כבר התחילה. אסור לנו ללכת לאחור ולעצור שנים של שיקום נשים בזנות ומיגור הזנות. שורדות זנות צריכות לשמוע שהמחוקק קשוב לסבל שלהן. לשבת מול כל כך הרבה גורמים שמסכימים כי יש לחוקק חוק קבע, ולהציג נתון מסולף כדי להצדיק עמדת מיעוט – זה בלתי מתקבל על הדעת".