אם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון, כשמליאת הכנסת תצביע ביום רביעי על הצעת חוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית – הסיעות החרדיות יצביעו בעד. זאת, על רקע משבר חוק הגיוס. אף על פי כן, לראש הממשלה בנימין נתניהו נותר עדיין מרחב תמרון: הן בשבוע הקרוב עד ההצבעה, והן לאחר מכן, כל עוד לא התקיימה הצבעה סופית בקריאה שלישית. בכל שלב, המפלגות החרדיות עשויות להתחרט ולמשוך את תמיכתן במהלך.
פיזור הכנסת יכול להיעשות בשתי דרכים. האפשרות הראשונה היא שיתוף פעולה של ש"ס ויהדות התורה עם מפלגות האופוזיציה, שכבר הניחו על שולחן הכנסת הצעת חוק מסודרת לפיזורה. מהלך כזה יאפשר לחרדים ולאופוזיציה לתאם ביניהם את מועד הבחירות המועדף. האפשרות השנייה תתממש אם ראש הממשלה יגיע למסקנה שאין עוד סיכוי להמשך קיום הקואליציה, ויוביל בעצמו מהלך לפיזור הכנסת תוך קביעת מועד בחירות נוח מבחינתו. השאלה שמעסיקה את המערכת הפוליטית בימים אלו היא שאלת התזמון: האם הכנסת תפוזר כבר במושב הקיץ או לאחר מכן.
תרחיש נוסף הוא הדחה של יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין מתפקידו בניסיון לפתור את המשבר. שר התקשורת שלמה קרעי הציע לראש הממשלה נתניהו להתפטר מתפקידו במשרד התקשורת ולהתמנות ליו"ר הוועדה במקומו של אדלשטיין – וכך להעביר את החוק. אך הדחת אדלשטיין היא לא הדרך המועדפת כרגע על נתניהו ועל החרדים. להבנתם, פיטורים לא יקדמו את החוק, שכן כל חוק יצטרך לעבור את הייעוץ המשפטי של הוועדה, שעמדתו תואמת לזו שהציג אדלשטיין. החלפתו לא תגרום להעברת החוק, ורק תעורר נגדו לחץ ציבורי, גם מצד תומכי הממשלה.
הכי מעניין
בינתיים, מנהיגי ש"ס ויהדות התורה נתנו אור ירוק לתמוך בפיזור הכנסת. מה שיכול למנוע את התמיכה בהצבעה הוא התגמשות של אדלשטיין בפני החרדים, אך יש מי שדורש את פיזור הכנסת בכל מחיר: השר יצחק גולדקנופף, שרבו האדמו"ר מגור איבד אמון בנתניהו.
הפיצוץ בין אדלשטיין לחרדים הגיע ביום שלישי השבוע, לאחר שאדלשטיין הציג את רשימת הסנקציות שהוא דורש שייכנסו לחוק הגיוס, ובהן ביטול הנחות בארנונה, ביטול נקודות זיכוי מס בתלוש השכר, ביטול מחיר למשתכן, חובת מס רכישה גם על דירה ראשונה, ביטול סבסוד לימודים באקדמיה, מניעת הוצאת רישיון נהיגה, מניעת אפשרות לצאת מהארץ, מניעת סבסוד מעונות ומניעת הנחות בתחבורה ציבורית. אלדשטיין דורש שהסנקציות יחולו מיד, ויוסרו רק כאשר המגזר החרדי יעמוד ביעדים.
החרדים, מנגד, לא רק דורשים שהסנקציות יוטלו רק בעוד כמה שנים, אם היעדים לא יושגו, אלא שהם תובעים גמישות: אם מחויבי הגיוס יעמדו רק ב־80 עד 90 אחוזים מהיעדים, הסנקציות יהיו חלקיות באופן יחסי. אדלשטיין מתעקש ודורש סנקציות מלאות על כל חריגה מהיעד.
גורם ביהדות התורה טוען כי נציגי המפלגה היו בהלם מהדרישות שהציב אדלשטיין. "במשך חודשים, בפגישות סגורות, הוא נתן לנו להבין שיש על מה להתפשר ולהתגמש. ברגע האחרון הוא חזר בו, ופוצץ את ההבנות". לדבריו אפשר להגיע להבנות רק אם אדלשטיין יחזור בו מהתעקשותו, אבל "נראה שאנחנו לא באמת הסיפור. אדלשטיין עסוק בנקמנות אישית כלפי נתניהו, ולא שוכח את ההשפלה שנגרמה לו בהרכבת הממשלה, כשלא קיבל תפקיד שר בכיר. לפי ההתנהלות שלו, נראה כאילו הוא מתואם עם האופוזיציה להפלת הממשלה".
גם בש"ס נשמעים קולות תקיפים כלפי אדלשטיין. בטור בביטאון המפלגה "הדרך" נכתב: "יולי אדלשטיין מתנהל בבריונות ובכחש. לאחר תקופה שניסה להציג את עצמו כמי שמעוניין בהסכמות, ברגע האמת הוא חשף את פרצופו האמיתי – כמי שמבקש, ממניעים שאינם ענייניים, להטיל גזרות קשות על עולם התורה".