במפלגות החרדיות מעלים את רף האיומים על שלמות הקואליציה, לאחר שעד כה לא נרשמה התקדמות בחקיקת חוק הגיוס. בימים האחרונים שוחח יושב ראש יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף, עם חבריו לסיעה, ועדכן כי קיבל הוראה מהאדמו"ר מגור לפרוש מהממשלה בימים הקרובים - אך הדגיש שהפרישה תצא לפועל רק במהלך משותף עם שאר המפלגות החרדיות, שיפרשו גם הן.
במפלגות החרדיות קיימות שתי גישות באשר להתמודדות עם סוגיית הגיוס: את הקו של פירוק מיידי של הממשלה מוביל נציג חסידות גור, השר גולדקנופף, ומנגד – חסידות בעלז והמנהיג הליטאי הרב משה הלל הירש, שסבורים שלעת־עתה אין לשבור את הכלים בפרישה מהממשלה.
בנו של האדמו"ר מגור ביקר השבוע בבתי הרבנים הליטאים כדי לשכנעם לפרוש מהממשלה, לאחר שלדבריו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויושב ראש ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין לא עמדו בסיכומים שנקבעו לקידום החוק עד חג השבועות. לדברי גורמים בחסידות גור, האדמו"ר איבד אמון ביכולתה של הממשלה להעביר חוק גיוס בקרוב.
הכי מעניין
מנגד ניצבים כאמור המנהיג הליטאי הרב משה הלל הירש והאדמו"ר מבעלז, שדורשים למצות את המגעים מול אדלשטיין. בנו של האדמו"ר מבעלז, שביקר השבוע בביתו של הרב הירש, אמר לו: "תודה בשם אבי, האדמו"ר, שבגללך לא פורקה הממשלה לפני כמה חודשים, ובכך מנעת חילול השם". בפגישות הוסכם כי מיד לאחר חג השבועות יתכנסו חברי הכנסת החרדים כדי לדון בתוצאות המגעים מול אדלשטיין, ואלו יוצגו בפני הרבנים לצורך קבלת הכרעה.
בכירים בש"ס אומרים כי מועצת חכמי התורה תדון מיד לאחר החג בהמשך דרכה של המפלגה בממשלה ובקואליציה. לדבריהם, "ראש הממשלה נתניהו חייב לקחת אחריות ולהיכנס לנושא בכל הכוח, תוך הטלת כל כובד משקלו – כדי שאכן יהיו הסכמות באופן מיידי, הן על ניסוח החוק, הן על לוחות הזמנים לחקיקתו".
למרות איומיו של גולדקנופף והלחץ מצד המפלגות החרדיות לפרק את הממשלה, יושב ראש ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין מצהיר בשיחה עם מקור ראשון כי הוא אינו מתכוון להתפשר.
"אין לי כבר על מה לוותר יותר. צריכה להיות התקדמות של החרדים לקראתי", הוא אומר. השבוע ערך אדלשטיין כמה פגישות עם נציגי המפלגות החרדיות, לצד דיונים ארוכים – אך לא הושגו הסכמות. לדברי אדלשטיין, "בחלק מהנושאים יש קצת התקרבות, אבל בכמה דברים מהותיים יש פערים שמונעים כרגע את הנחת טיוטת החוק על שולחן הוועדה".
יושב ראש ועדת חוץ וביטחון מסביר שרוב המחלוקת עוסקות במועד תחולת העיצומים ובעוצמתם. "יש עוד סעיפים, כמו מתי יפקע החוק אם לא יעמדו ביעדים", אומר אדלשטיין, "לגבי היעדים – הם הוגדרו על ידי צה"ל לשנתיים הקרובות: 4,800 מתגייסים חרדים בשנה הראשונה ו־5,700 בשנה השנייה. זה לא הנושא העיקרי כרגע, כי השנתיים הקרובות הן לפי דרישת צה"ל. הוויכוחים נוגעים לשנים שלאחר מכן".
האם קיימת עמדה אחידה בתוך המפלגות החרדיות?
אדלשטיין מודה: "אני לא יודע. מי שיושבים איתי אומרים שהם מייצגים את כלל המפלגות, ושהם קיבלו אשראי מהרבנים להתקדם עם החוק. אני לא לוקח אחריות על זה. האמירה שלהם היא: 'אם אני מגיע איתם להסכמה – אז הרבנים יסכימו".
אדלשטיין התייחס גם לאיומי החרדים להגיש את נוסח החוק, ואמר שלא בטוח שהנוסח יגיע לוועדה כבר בשבוע הבא. "גם אם נגיע לכל ההסכמות בקרוב, ייקח ליועצת המשפטית של הוועדה זמן לנסח ולכתוב אותן. אבל אם נגיע בימים הקרובים להבנה שיש על מה להתקדם – ניתן יהיה להעביר את החוק עד סוף המושב".