סיעת יהדות התורה בפרט והציבור החרדי בכלל מצויים בימים אלה בצומת פוליטי וציבורי רגיש במיוחד. מעמדם החוקי של תלמידי הישיבות התערער ועשרות אלפי תלמידים הפכו באחת לעריקים, תקציבי הישיבות קוצצו, סבסוד מעונות היום בוטל, צווי מעצר נשלחים, ובאוויר מרחפות סנקציות נוספות. על רקע זה, החרדים מפעילים את מלוא כוחם הפוליטי כדי לקדם חוק גיוס שיסדיר את מעמד בני הישיבות.
מי שניצב בחזית המאמצים הללו הוא יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ יצחק פינדרוס. "יש כרגע מציאות בלתי נתפסת ובלתי נסבלת, שלכל בחורי הישיבה אין מעמד חוקי", הוא אומר. "זו מציאות שלא הייתה פה 77 שנים. אין לנו עניין לנצח מישהו, אבל את הדבר הזה צריך לפתור בחקיקה. מה יהיה הנוסח? צריך לראות את נוסח החוק ולשאול את הרבנים. לא יכולה להיות מציאות שבחורי הישיבה נמצאים במצב לא חוקי. אני מתאר לעצמי שנתניהו מודע לכך שיש לו שותפים שזה הדבר הכי קריטי וחשוב להם".

ח"כ משה גפני וח"כ יצחק פינדרוס. | צילום: אורן בן־חקון
כאשר אני שואל את פינדרוס מה הקו האדום שלו, והאם הסוגיה מחוללת משבר אמיתי שעלול להגיע להפלת הממשלה, הוא משיב: "הקו האדום שלנו הוא שהחוק הזה צריך לעבור, והוא יעבור. הדבר הראשון שאמרנו בתחילת המושב הזה, הוא שלא נצביע אוטומטית עם הקואליציה עד שהחוק יעבור".
הכי מעניין
מהו מתווה הגיוס הנכון בעיניך?
"שבחור ישיבה שיושב ולומד ימשיך ללמוד, זה מבחינתי המבחן. כפי שאמר שר הביטחון, שבחור ישיבה שיושב ולומד יוכל לשבת וללמוד" .
כלומר, אלה שלא לומדים, לא אכפת לך שיתגייסו.
"החוק לא מדבר עליהם. מה זה לא אכפת לי? החוק לא מדבר עליהם".
פונה אליך בחור שלא לומד, מה תגיד לו?
"שיפנה לרבותיו. אותנו מעניין דבר אחד, מי שהוא תלמיד ישיבה – שהגיוס שלו יידחה. זה מה שעשינו מאז קום המדינה. אתה שואל אותי אם אכפת לי או לא? זה נושא אחר. החוק שאנחנו מדבר עליו הוא שמי שלומד בישיבה יקבל דחיית שירות".
תאריך היעד מתקרב
לא במקרה בוחר פינדרוס להתמקד דווקא בתלמידי הישיבות שלומדים. במפלגות החרדיות הפנימו לאחרונה שהמאבק צריך להתמקד בלומדי התורה ולא בנושרים. גם שם מבינים שיצטרכו להתפשר ולהבליג על גיוס הנושרים לצה"ל. אחרת, גם תלמידי הישיבות יהיו מסובכים פלילית. ועדיין, כנציג חרדי פינדרוס מתקשה לקרוא לחרדים שלא לומדים להתגייס לצה"ל.
האם יש הצדקה שבחור שלא לומד לא ילך לצבא?
"אנחנו מדברים על בחורי ישיבות. זה החוק, ואף פעם לא היה חוק אחר. החוק לא מדבר על פטור לאדם כי הוא נולד חרדי, אנחנו מדברים על תלמידי הישיבות".
ומי שאיננו תלמיד ישיבה?
"הצבא יצטרך לפתור את זה שמי שנכנס חרדי יֵצא חרדי ברמה הרוחנית שלו. צריך לראות איך עושים את זה".

טירונים חרדים בחטיבת החשמונאים באימוני קרב מגע. | צילום: דובר צה"ל
רבנים אומרים שגם מי שלא לומד שלא יתגייס.
"בנושא החקיקה, מה שהורו לנו רבותינו מאז ימי הרב שך היה לחוקק חוק שמי שיושב ולומד בישיבה לא יצטרך להתגייס. שהוא יקבל דחייה מגיוס בדיוק כמו שאני קיבלתי. מועד הגיוס שלי נדחה עד שיצאתי לשוק העבודה והתגייסתי. על זה אנחנו מדברים". פינדרוס עצמו התגייס בגיל 26, שירת במשך שנה ותשעה חודשים בחטיבת עציון, והשתחרר בדרגת רב־טוראי.
הגיוס שלך לצה"ל עשה אותך פחות חרדי?
"יש הבדל בין בחור בן 18 שמתגייס, לאדם בגיל מבוגר יותר. גם אלה שנותנים לנו היום מוסר של 'האחיכם יבואו למלחמה' נזהרים לא ללכת בגיל 18־19. יש כאלה שדוחים את זה ליותר מאוחר. מי שאומר שאיך שהצבא נראה כרגע, בחור בן 18 שמתגייס יישאר בן תורה ומצוות, קצת מרמה".
הראיון המלא יפורסם מחר (ו') במוסף יומן

מוסף | צילום: מערכת יומן