היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה שיגרה לראש הממשלה נתניהו מכתב שבו היא קובעת כי הוא מצוי במצב של ניגוד עניינים, ואינו יכול לעסוק במינוי ראש השב"כ הבא. "בהתאם לקביעות בפסק הדין בעניין סיום כהונת ראש השב"כ, ובהתבסס על התשתית העובדתית הנוגעת לעניין, נמצא כי אתה מצוי בניגוד עניינים אשר מונע את עיסוקך, במישרין או בעקיפין, במינוי ראש השב"כ או ממלא מקומו".
"החלטתך בעניין האלוף זיני, שהתקבלה במצב של ניגוד עניינים, תוך התעלמות מהקביעות בפסק הדרך וההנחיות המשפטיות, פסולה ובלתי חוקית", קבעה היועצת, והוסיפה כי "לפירוט הדברים מצורפת חוות הדעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (ציבורי-מנהלי) המקובלת עליי. נוכח האינטרס החיוני כי ממשלת ישראל תמנה ראש שב"כ, כוללת חוות הדעת מתווה משפטי המאפשר קידום מיידי של הליך מינוי חדש ותקין".
בחוות דעתו של המשנה ליועמ"שית המצורפת למכתבה של היועמ"שית נכלל כאמור גם מתווה משפטי המאפשר לטעמה של היועצת קידום מיידי של הליך מינוי חדש ותקין.
הכי מעניין
"במבט צופה פני עתיד, על ראש הממשלה להימנע מלעסוק בכל דרך שהיא, בין ישירות ובין בעקיפין, במינויו של ראש השב"כ הבא או ממלא מקומו, למצער עד לסיום החקירות של הפרשות האמורות", נקבע בחוות הדעת. "במצב דברים זה, וכדי לאפשר את הרציפות התפקודית של השב"כ באופן המיטבי ומינוי ראש שב"כ בעת הזו, הפתרון המשפטי הוא העברת הסמכות לידי שר אחר, אשר יביא מועמד בפני הממשלה, שהיא הגורם הממנה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו היום, בישיבת ממשלה בעיר דוד | צילום: מעיין טואף / לע״מ
עוד נטען בחוות הדעת כי "לעובדה כי עד כה דבקו פגמים כבדי משקל בהליך הפיטורים והמינוי, ונסיבות העניין כולן אשר מעוררות חשש כבד כי אותו שר שיוסמך ישמש כ'ידו הארוכה' של ראש הממשלה לעניין זה, בין אם לצורך מינוי האלוף זיני או מינוי אחר, יש שתי משמעויות משפטיות: ראשית, יהיה מקום לקיים את הליך המינוי מראשיתו ולהחיל עליו כללים קפדניים, כפי שיפורט להלן, על מנת לוודא כי הליך זה לא "יזוהם' בשיקולים זרים. שנית, ספק אם ניתן יהיה למנות לתפקיד את האלוף זיני. במצב הביטחוני הנוכחי, קיימת חשיבות לאומית עליונה למינויו של ראש שב"כ בהקדם, טרם מועד סיום כהונתו של מר רונן בר בתפקיד. על כן, נדרש להקפיד שבעתיים על קיום הליך חוקי ותקין, שיאפשר את השלמת המינוי בלוח הזמנים הקצר ביותר האפשרי".
"פעולה בניגוד עניינים, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון ותוך התעלמות חוזרת ונשנית מהנחיות משפטיות, מעכבת את השלמת ההליך שלא לצורך ופוגעת בהשגת המטרה החשובה האמורה", נאמר עוד בחוות הדעת.
בנוגע להליך הבחירה המחודש נקבע בחוות הדעת כי "על תהליך בחירת המועמד על-ידי השר שלו תועבר הסמכות להתקיים מראשיתו, ללא דעה קדומה המבוססת על ההליך הפגום שניהל ראש הממשלה. השר המיועד נדרש לקבוע בעצמו את זהותם של מועמדים מתאימים שעימם יקיים בעצמו ראיונות. במצב החריג שנוצר, נדרש כי ההליך ילווה על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה וכי במסגרת זו, הראיונות שייערכו יתועדו באופן מדויק על-ידי גורם משפטי. על החלטת השר בדבר המועמד אשר הוא מציע להביא לאישור הממשלה להיות מנומקת".