מתוך 24,000 צווים שיצאו לחרדים, התייצבו רק 1,200. כך נחשף הבוקר (רביעי) בועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל שהתכנסה לדיון שעסק במדיניות מעצר עריקים.
הדיון בועדה עסק במדיניות מעצר עריקים ונפקדים בצה"ל, במטרה לבחון את מדיניות האכיפה ואת היקפי העריקים. ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, דיווח לוועדה כי "הוצאנו 24 אלף זימונים מתוך מאגר של 80 אלף שברשותנו. בשלישון הראשון של השנה - 3,000 זימונים מתוכם 692 שהתייצבו לתהליכים, בשלישון השני יצאו 7,000 מתוכם התייצבו 450, מהשלישון השלישי יצאו עוד 14,000 עד עכשיו מתוכם התייצבו באזור 70.
"מתוך 24 אלף צווים שהוצאנו" המשיך טייב, "נכון ל-18/5 יש 2,399 שתחת צו 12, (פקודת גיוס שלאחר כחודש ימים הופכת לצו מעצר, ע"ו) מתוכם ל- 545 כבר עבר תאריך ההתייצבות. מהפעימה הראשונה של ה-3,000 יש 964 משתמטים, עוד 1,366 תחת צו 12, ו-13 תחת פקודת מעצר".
הכי מעניין
התפלגות הגילאים אליהם נשלחו הצווים: 50% בין 18-20, 40% בין 20-23, ו-10% – מעל 23.
לגבי מעצרים בנתב"ג, בוצעו 411 עיכובים, 61 תחת צווי 12, מתוכם מ-43 נמנעה היציאה מהארץ.
תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, בדיון היום בכנסת. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
תא"ל טייב אמר כי "המצב הביטחוני מחייב כוח אדם בהיקפים מאוד משמעותיים, יש לזה השפעות על הסדיר, המילואים ועל עומס השירות. אנחנו עושים פעולות אכיפה, הייתה מדיניות של החמרת הענישה. עדכון והתאמת מדיניות על נפקדות והשתמטות", כמו כן ציין תא"ל טייב כי בצה"ל החזירו מאז גיוסי אוגוסט מבצעים של המשטרה הצבאית.
"מבחינת הגדרות", אמר טייב, "נפקדים ועריקים מדברים על אנשים שכבר נכנסו לצבא, משתמטים אלה אנשים שכלל לא הגיעו. בשנת 2024 יש ירידה של אחוזים בודדים בסוגיית הנפקדים והעריקים בשירות הסדיר, גם בעולם המילואים יש יציבות בשנתיים האחרונות. כל זה למרות שהמערכים מופעלים בסדרי גודל הרבה יותר גדולים, זה מראה שאנשים מבינים את גודל השעה.
"אנחנו בהחלט חושבים שסנקציות שיפגשו את הפרט, לא רק בנתב"ג, יביאו לאפקטיביות יותר גבוהה ואם רוצים להתמודד עם מספרים כאלה משמעותיים צריך יותר סנקציות כאלה. הסנקציות שקיימות היום הם מאוד דלילות. אם המדינה תירתם היא יכולה לציור מצב שהיא מעניקה שירות לאזרח ובנקודת המפגש היא תדגיש שאזרח שלא שירת בצה"ל לא יקבל את השירות הזה".
סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' דן הראל אמר בדיון כי: "הצבא גורר רגליים עד כדי שלא רוצה לגייס חרדים. אתם לא מקיימים את החוק. אין תקומה למדינת ישראל ללא גיוס חרדים. כל ההכשרות מקוצצות, אין אימונים. המערך בקריסה ערכית".
"אנחנו ערב האביב החרדי". גיוס חרדים בבקו"ם. | צילום: יוסי זליגר
יו"ר הוועדה ח"כ שטרן מתח ביקורות ואמר כי "יש לנו תחושה קשה שאין התקדמות בנושא גיוס חרדים. אכ"א מציג לנו את זה באופן קבוע ונראה לנו שגם המספר 4,800 שאומץ על ידי שר הביטחון הוא לא היה מספר שאמר מה הצבא צריך, אלא מספר שהצבא אמר מה הוא מסוגל להכשיר, שזה הבדל גדול.
בהמשך הבהיר הרמטכ"ל: "גם לאור הזמן שחלף, כל מי שיגיע אנחנו נגייס אותו וצריכים אותו. שנת הגיוס מסתיימת ביולי הקרוב ואין לנו סיכוי לעמוד גם במספרים הנמוכים מאוד האלה.
"דובר על שני תנאים שצריכים כדי לעמוד ביעד – סנקציות אישיות וכלליות, ותמיכה של המנהיגות החרדית. סנקציות התחילו קצת, וגם הם רק בסיוע בית המשפט העליון. יש בי ייאוש מהתקווה שבטווח הנראה לעין איזו שהיא מנהיגות חרדית תגיד להתגייס".
"בתפיסת העולם שלי זה לא התפקיד של צה"ל לגייס אלא התפקיד של המדינה", אמר הרמטכ"ל. "כשחסר לצבא כסף אנחנו לא שולחים את הצבא להשיג כסף וכשחסר כוח אדם אנחנו לא צריכים להגיד לצבא 'לך תגייס'. לא יכול להיות שממגזר שלם שלא מתגייס בסוף נעצר אולי אחד".