אין חדש תחת השמש. המחלוקת על גיוס החרדים מלווה את ישראל מהקמת המדינה ועד היום. בעבר היא הייתה סוגיה פוליטית גרידא, ללא מעורבות של מערכת המשפט. שינוי משמעותי חל ב־1998, כשבג"ץ פסק כי הפטור הגורף משירות צבאי שנתן שר הביטחון לכלל תלמידי הישיבות אינו חוקתי בשל פגיעה לא מידתית בעקרון השוויון. מאז פסל בג"ץ את כל ההסדרים שהכנסת הצליחה לגבש בסוגיה.

פסיקות בג"ץ לא שינו את המציאות. בפועל, צה"ל לקה בחרדת ה"הדתה", והיחס לחיילים ולקצינים דתיים היה בהתאם. קצינים מהציונות הדתית נתקלו בתקרת זכוכית שחסמה את קידומם. בצה"ל השתרשה התפיסה שדי לנו ב"צבא קטן וחכם". הצבא ויתר על אוגדות קיימות, ופטר ממילואים חיילים מאומנים וכשירים. גיוס חרדים לא עמד בראש מעייניו.

מלחמת התקומה שנכפתה עלינו לימדה אותנו שאי אפשר להסתפק בכוח האדם הקיים, וכי גיוס חרדים לצה"ל ושילובם הנכון הוא משימה חשובה ביותר. אין די בגיוס שקדם למלחמה, דוגמת גדוד נצ"ח (נוער צבאי חרדי) יהודה בחטיבת כפיר של חיל הרגלים ושח"ר (שילוב חרדים) – מיזם לשילוב חרדים בשירות חובה במקצועות עורפיים. אלוף אליעזר שקדי, בהיותו מפקד חיל האוויר, הקים את מסלול "שח"ר כחול" שהביא לשירות בחיל האוויר אלפי חרדים, גם מהישיבות המובחרות.

כדי להגדיל את מספר המתגייסים במידה ניכרת יש צורך בהתאמת ציפיות. החרדים חוששים שצה"ל יחלן את אלה שיתגייסו, ובכל מקרה לא יאפשר להם לשמר את אורח חייהם - שקיומו של עולם התורה נשען עליו, ואשר משמר את נצחיותו של עם ישראל. גם רבים בציבור שאינו חרדי מוכנים לקבל פטור של בני הישיבות שתורתם אומנותם, אך רוצים לראות את אלה שאינם מקדישים את כל זמנם ומרצם ללימוד בישיבות נכנסים מתחת לאלונקה ונושאים בנטל כמו בני גילם מהציונות הדתית.

הדרך חייבת להימצא בבניית מסגרות מתאימות, שיאפשרו למתגייסים החרדים לשמר את אורח חייהם ובה בעת להרים תרומה ניכרת לביטחוננו. מסגרת קיימת כזאת היא מסלול שירות חובה לחרדים במשטרת ישראל, שבסופו יכולים השוטרים להשתלב כשוטרי קבע במשטרת ישראל. במתכונתו הנוכחית פתוח המסלול רק לבוגרי ישיבות בני 21 עד 27 הנמצאים במעמד "דחיית שירות" מסיבות של תורתם אומנותם או במעמד "פטור", וכן לצעירים בני 18 עד 21 בתנאי שהם בעלי פרופיל רפואי עורפי (64 ומטה). ראוי להרחיב אותה ללא תנאים לכלל המועמדים לשירות ביטחון החרדים, ולאפשר את גיוסם למשטרה ולמשמר הגבול.

כשם שמכירים בשירות לאומי־אזרחי לבנים במגוון רחב של תפקידים בבתי חולים, במד"א, במכבי האש, בפנימיות ילדים ונוער ובמרכזי קליטה, כך יש להכיר בשירות לאומי־אזרחי גם במסגרות חרדיות כאיחוד הצלה, זק"א וכל ארגון חרדי מעין זה שפעולתו לטובת הציבור מוכרת וראויה.

דו"ח צוות שקדי

בדצמבר 2023 מינה שר הביטחון דאז יואב גלנט את אלוף במיל' אליעזר שקדי לעמוד בראש צוות לשילוב תכליתי של חרדים בצה"ל. חברי הצוות נפגשו עם בכירי צה"ל ומערכת הביטחון, ומצאו שיש נכונות ופתיחות להסיר חסמים בגיוס חרדים. פגישות שקיימו עם רבנים חרדים ומנהיגי קהילות הראו שמדובר בשעת רצון, שהמלחמה הביאה שינוי עמוק בגישה, ושיש פוטנציאל גדול לגיוס מוגבר.

במאי 2024 הגיש הצוות דו"ח המפרט את עבודתו ומסקנותיו המעשיות. הצוות בחן את הקשיים לגייס חרדים, ובהם החשש העמוק מפגיעה באורח החיים החרדי; התחושה ש"לא רוצים אותנו, לא צריכים אותנו, לא מעריכים אותנו", שהתבטאה בין השאר בשיבוצים לא מתאימים ובתפיסה שחרדים אינם יכולים להיות משובצים במסלולים ובתפקידים נבחרים בצה"ל למרות יכולותיהם; היעדר כתובת ברורה וזמינה המוסמכת לתת מענה לפונה החרדי; אי קיום הבטחות והתחייבויות שניתנו לתנאי שירות שיאפשרו שמירה על אורח חיים דתי; חוסר מידע וחוסר נגישות לפְּרט לגבי תפקידים ומסלולים המותאמים למשרת החרדי; תהליכי קליטה ומיון לא מותאמים; צורך בפקודה צה"לית ייעודית, שניתנת לאכיפה, המגדירה מהי סביבה תומכת אורחות חיים לחייל החרדי הצעיר, הנשוי וזה שמשרת מעבר לגיל הפטור.

ההמלצות התוו את הדרך הנכונה לגיוס חרדים – תחילה להתמקד במתגייסים אחרי גיל הפטור. ואכן, תוך כדי עבודת הצוות כבר ראינו מאות מתגייסים ולובשי מדים חרדים, רובם אבות לילדים, שהתגייסו לטירונות ומיד אחר כך שולבו לחודש מילואים בהתאם לצרכים המבצעיים. המטרה הייתה שהאדם ברחוב החרדי יראה אנשים כמוהו במדים, וכך תחושת הניכור לצה"ל תתפוגג. כשהציבור יראה שהצבא מקיים "תו תקן" לסביבת שירות מותאמת, יהפוך החייל החרדי למליץ יושר לצה"ל. חיבור נכון בין אנשי ארגון ידידים ואיחוד הצלה, על אלפי מתנדביהם, ובין סדר הכוח של המילואים עשוי לסייע לגייס חרדים לתפקידים צבאיים משמעותיים.

המלצות נוספות עסקו בפיתוח כלי מיון והערכה המותאמים למתגייס החרדי, שיאפשרו איתור מועמדים לתפקידים מגוונים ולשירות משמעותי המתאים לכישוריהם ולרצונם; הקמת אתר מידע ייעודי למתגייס החרדי וקליטת מוקדנים חרדים שישיבו לשאלות המועמדים לגיוס; הקמת בסיס טירונים ייעודי למתגייס החרדי בליווי צמוד של פרויקטור חרדי, שבסיומו טקס השבעה בהשתתפות המשפחות ליצירת דינמיקה חיובית בחברה החרדית; הקמת מכינות למתגייס החרדי שיאפשרו לו להכיר את צה"ל ותרבותו, ויסייעו ליכולת השרידות בשירות.

בנוסף המליץ הצוות על הקמת ישיבות הסדר חרדיות השמות דגש על לוחמה; פתיחת מסלולים ותפקידים משמעותיים למשרת החרדי; הרחבת ההגנה היישובית על ידי חרדים מעל גיל הפטור והקמת פלוגות קרביות סדירות ביישובים החרדיים; פקודת מטכ"ל המגדירה את הכללים לשמירה על "אורחות החיים" בסביבת השירות; מינוי לחמש שנים של דמות חרדית בכירה כיועץ לרמטכ"ל ולפורום מטכ"ל בנושא חרדים בצה"ל (יוהל"ח), שישמש כתובת פנימית וחיצונית בעלת סמכות לשילוב חרדים.

בדו"ח נאמר שיש לתרגם את ההמלצות לתוכנית עבודה מטכ"לית המתייחסת לכלל הזרועות והיחידות הרלוונטיות, כולל לוח זמנים לביצוע. התוכנית תובל בידי סגן הרמטכ"ל, שיש לו סמכויות רחבות וממשקים בצה"ל ובמערכת הביטחון, ותהיה חלק מהתוכנית הרב־שנתית.

אלוף שקדי ציין כי "אי אפשר להפריז בחשיבות הנושא על כלל היבטיו למדינת ישראל ולעם היהודי. קירוב לבבות דורש עוצמה פנימית גדולה, אבל מלחמת אחים היא קטסטרופה. קירוב לבבות מחייב לראות את האחר, להקשיב לו, להבין, להכיל, לקבל, לא להיות שיפוטי, למצוא דרכים לחיות ביחד ולפעול יחד למרות המחלוקות".

שר הביטחון גלנט מצידו הבטיח: "יחד עם הצוות המסור ובשיתוף פעולה עם הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון הבאנו בשורה לעם ישראל כולו, ובפרט לבני המגזר החרדי – האפשרות להתגייס לכל יחידה בצה"ל ולשמור על אורח חייהם. מערכת הביטחון וצה"ל בפרט ילמדו לעומק את הדו"ח והמלצותיו, ויגבשו בתוך זמן קצר תוכנית עבודה מקיפה למימוש המסקנות".

מאבק פוליטי

בפועל בחר גלנט לבטל את שעת הרצון שהמלחמה זימנה לכולנו, ובמקום זאת ללכת בדרך כוחנית שתציג את החרדים כמשתמטים, שמצוקת אחיהם הנושאים בנטל זרה להם. בקושי יבשה הדיו על ההמלצות, וכבר ביולי 2024 שלח השר צווי גיוס לאלפי חרדים. רק כמאתיים נענו לצווי הזימון. לאחר מכן פורסם כי בתגובה הוציא צה"ל כ־720 פקודות מעצר לחרדים שלא התייצבו. בנוסף הוצע להקשיח את הענישה כלפי מי שאינם מתגייסים, למשל בפגיעה בזכאותם להוציא רשיונות נהיגה ורשיונות לשאת נשק, או שלילת זכאות בקבלת הטבות שמציעה המדינה.

בינתיים הוקמה חטיבה חרדית ראשונה, "חשמונאים". אף שאין בכוחה לקלוט את כלל המועמדים החרדים לשירות, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, הנוהגת בכוחניות מול כל ניסיון פשרה, הפיצה מסמך ובו תבעה כי לקראת שנת הגיוס הקרובה "יש לשלוח צווים לכל המועמדים הנכללים בקבוצה שלגביה הוצא צו הביניים – כלומר, כלל תלמידי הישיבות – ולמצות את כלי האכיפה הצבאיים הקיימים כלפיהם". עוד נמסר השבוע כי צה"ל פתח במבצע אכיפה נגד מיועדים לשירות ביטחון מהמגזר החרדי שלא הגיעו ללשכת הגיוס, אף שקיבלו צו.

כל בר־דעת מבין שאין פתרון של "זבנג וגמרנו" לגיוס אחינו החרדים. נראה כי העיצומים העומדים על הפרק לא משקפים רצון כן לפתור את משבר הגיוס, אלא משתבצים במארג הניסיונות למוטט את הקואליציה ולהוביל לבחירות בעת מלחמה קיומית רב־זירתית. הליך הבחירות מטבעו משסה ומקטב, ובסופו יתברר שגם הממשלה שתקום לאחר הבחירות – יהא הרכבה אשר יהא – לא תוכל למצוא מזור מיידי.

על נבחרי הציבור מטעם הקואליציה, לרבות חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות, לשתף פעולה בחקיקת חוק גיוס שישקף את מורכבות הנושא, יכיר במגבלות הצבא לגייס את כלל החרדים וברצון הציבור החרדי לשמר את אורחות חייו - ובינתיים להרחיב בסבלנות ובהדרגה את מעגל הנושאים בנטל. רק כך.